החוק שנתקע בכנסת עלול להפיל פרויקטים סולאריים ולעלות ליזמים מיליוני שקלים
הצעת החוק לפטור זמני מהיטל השבחה למתקנים אגרו־סולאריים כבר היתה מוכנה לקריאה שנייה ושלישית, אך נדחקה מסדר היום עד לפיזור הכנסת. היעדר ההסדרה בענף צפוי להטיל על המיזמים עלויות עתק ולעצור את תנופת ההקמה
הדילים הפוליטיים ברגע האחרון לפני פיזור הכנסת דחקו מסדר היום של הכנסת שורה ארוכה של חוקים שהמתינו לאישור. אחד מהם, אם לא יקודם בקרוב בוועדת ההסכמות, עלול לעלות ליזמים מיליונים ולהפיל בזה אחר זה פרויקטים סולאריים: פטור זמני מהיטל השבחה למתקנים אגרו־סולאריים (אגרו־וולטאיים).
בהיעדר החוק, כל ועדה מקומית תוכל לגבות סכומים אסטרונומיים לפי ראות עיניה ולהפוך את המיזמים הללו לבלתי כלכליים בעליל. הענף הסולארי נכנס בשל הקיפאון כבר כעת לחוסר ודאות משמעותי, שכן יזמים לא יודעים כיצד והאם לתכנן קדימה פרויקטים, שכן עלותם נותרת בסימן שאלה.
פרויקטים אגרו־סולאריים, שבהם מוצבים פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים, מציעים רווח כפול: הם מגינים על הגידולים מפני פגעי מזג האוויר המקצינים ומפני מזיקים (תוך צמצום הצורך בריסוס), ומספקים מקור הכנסה יציב לחקלאים המתמודדים עם שחיקה מתמשכת ברווחיות. אלא שכולם רוצים נתח בעוגה.
ללא הסדרה, היטל ההשבחה נקבע לפי החלטה פרטיזנית של העירייה או המועצה האזורית, ועלול להגיע ל־50% משווי ההשבחה (שיעור המס המרבי בחוק). החישוב דרקוני: אם דונם חקלאי מושכר ב־100 שקל, ושטח אגרו־סולארי מושכר ב־1,000 שקל, ההשבחה היא 900 שקל וההיטל יעמוד על 450 שקל לדונם - כפול מספר שנות השכירות. בצורה זו, פרויקטים קורסים עוד לפני שנעץ בהם המעדר הראשון.
ב־2021 משרד החקלאות ומשרד האנרגיה השיקו תוכנית פיילוטים אגרי־סולאריים, במטרה שאלו יקומו וישמשו לשמש מסד נתונים לקביעת מדיניות לפרויקטים המסחריים. מסיבות מגוונות ובעיקר החלטה שיש לאשר תוכנית מתאר ארצית בכדי לאפשר להם לקום, היישום נדחה בשנתיים, ואז התברר שרבים כלל לא יכולים להתחבר לרשת בגלל שמתקנים אחרים תפסו את המקום הדחוק בה. כך יצא שמתוך 140 חלקות שנבחרו, רק 11 חוברו לבסוף. שתי חלקות כאלו הצליחו להתקדם אבל היטל ההשבחה חיסל אותן: חלקות מחקר בהיקף של 25 דונם בסך הכל, בהן הייצור של כמגה־ואט סולארי (כל חלקה כ־500 קילו־ואט), קיבלו דרישת שומה של 1.2 מיליון שקל (לשתי החלקות). הפרויקטים לא יכלו לקום בתנאים הללו, ונעצרו.
הפתרון כבר הגיע כמה פעמים לקו הסיום, אולם נדחק, למרות הדרך הארוכה והמאמץ הרב שהושקע בכך. למרות התנגדות משרד האוצר בחוק ההסדרים, הוביל יו״ר ועדת הפנים והסביבה, ח״כ יצחק קרויזר, מהלך בשיתוף משרד האנרגיה לטיפול בנושא: פטור מהיטל לשנה, בזמן שוועדה בין־משרדית תפעל ליצירת תעריף להיטל אחיד. כך, גם הסיר משרד האוצר את התנגדותו.
הצעת החוק היתה מוכנה לקריאה שנייה ושלישית. אלא שעל אף הדחיפות, יו״ר הקואליציה אופיר כץ ומרכזת האופוזיציה, מירב בן ארי דחקו את הנושא שוב ושוב מסדר היום. גורמים בענף מצביעים גם על אדישות שר האנרגיה אלי כהן, שלא נלחם על החוק ברגע האחרון כפי שעשו שרים אחרים בנושאים שבאחריותם.
איגוד חברות אנרגיה ירוקה והתנועה הקיבוצית כבר שיגרו מכתב חירום לחברי הכנסת, באזהרה כי פרויקטים שכבר מצויים בשלבי תכנון מתקדמים נעצרו, וכי חלון ההזדמנויות של ועדת ההסכמות הוא הסיכוי האחרון למנוע נזק בלתי הפיך. לדברי איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, ״ההתנהלות הממשלתית גובלת בשערורייה, ביד אחת חוסמים הקמה של פרויקטים קרקעיים ושולחים את כולם לפתח רק פרויקטים אגרי־וולטאיים, וביד השנייה לא מטפלים בהיטל ההשבחה שמשמעותו קריסת המודל הכלכלי של המיזמים. כבר עשור וחצי שהתחום הסולארי מחפש ודאות, ונראה שהממשלות עושות הכל בכדי לייצר בדיוק ההפך. במקום להסיר סיכונים ולהוזיל את התחום, אנחנו כל הזמן מתמודדים עם כאוס. מישהו כנראה חושב שלישראל יהיה גז טבעי לנצח ולא ממהר לקדם אנרגיה סולארית. בסוף נישאר בלי גז, בלי סולארי וניאלץ לשרוף פחם וסולר״.
החלמאות בולטת עוד יותר על רקע הצעדים הסטטוטוריים שכבר נעשו: לאחרונה אושרה תמ״א (תמ"א 10/ב/6) המאפשרת מסלול ירוק ומהיר למתקנים אגרו־סולאריים של עד 80 דונם, הדורשים היתר בנייה בלבד ללא צורך בתוכנית מפורטת. במשרדי האוצר והאנרגיה צפו שהתמ״א תוביל לזינוק דרמטי במיזמים ותהפוך לקטר הצמיחה של האנרגיה המתחדשת בישראל, שאמורה להגיע ליעד הממשלתי של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. במקום זאת, הענף נזרק שוב לחוסר ודאות.
אם היזמים ייאלצו להמתין לכנסת ולממשלה הבאה, יחלפו חודשים יקרים וכל מיזם שיקבל היתר בנייה יספוג שומות עתק שעלולות להוביל לגניזתו. וכך, המיזמים החלוציים הללו - שמשגשגים בעולם - נכנסים לקיפאון דווקא בישראל, שהתגאתה בהובלה בתחום.
לדברי השר כהן, יש התעלמות מהישגי משרדו ו"פטור מהיטל השבחה בחלקה א׳ אושר, ולגבי המתווה האגרו־סולארי הוא צפוי להיות מאושר בוועדת ההסכמות בכנסת. ישראל תעמוד ביעדים לשנת 2030".
