אביו של בעלי ערוץ 14 נשאל על דוכן העדים: "למה אתה רושם חברות שלך על שם אחרים?"
בתביעה שבמרכזה עסקת יהלומים ברוסיה, ניסו עורכי הדין של בן דודו של מיכאל מירילשווילי לבסס דפוס שבמסגרתו עסקיו רשומים על שם אחרים, בהם ערוץ 14, הרשום על שם בנו יצחק. איש העסקים טען שנהג כך רק כשעלה ארצה. הוא גם הכחיש שהשפיע על הופעת מאיר שטרית בערוץ 14, לאחר שזומן לעדות במשפט
פעם אחת הוזכר במפורש שמו של ערוץ 14 במהלך יום העדות הארוך השבוע של איש העסקים, האוליגרך מיכאל (מיכו) מירילשווילי, בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת סכסוך משפחתי-משפטי, בו הוא נתבע על ידי בן דודו שבתאי אלון. אלון תובע ממירילשווילי 50 מיליון שקל, כסף שלטענתו מגיע לו על חלקו בעסקת יהלומים ברוסיה, בעוד מירילשווילי מכחיש זאת והגיש תביעה נגדית נגד שבתאי ובנו יוסי אלון, בטענה שהם חייבים לו כסף על מה שהגדיר בעדותו השבוע כ"גניבת יהלומים".
מיכו מירילשווילי הוא אביו של יצחק מירילשווילי הרשום כבעלי חברת ערוץ יהודי ישראלי, בעלת הרישיון להפעלת ערוץ 14, כלי התעמולה העיקרי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעבר, עוד בגלגול הקודם שלו כערוץ 20, הוצגו ב"העין השביעית" מסמכים המראים כי את ערוץ יהודי ישראלי החזיק תאגיד בשם "כיתעים ריל אסטייט אינווסטמנטס", הרשום באיי הבתולה הבריטיים, שבו מחזיק הבן יצחק. האב מיכאל טען בשנים האחרונות שאין לו השפעה על התנהלות ערוץ 14, המוחזק בידי בנו, או השפעה כלשהי על תכניו.
"שטרית סירב להעיד"
אבל באולם הדיונים של השופט אילן דפדי, נשאל מירשווילי על ידי עו"ד זוהר לנדה, המייצג את אלון (עם עוה"ד ערן וינר ולינה מחולה מברנע, ג'פה לנדה), שאלה ישירה על השפעתו לכאורה של האב על הופעת אורח מסוימת בערוץ: של השר לשעבר מאיר שטרית. שמו של האחרון הוזכר בתצהיר של אלון לצד פוליטיקאים אחרים כמו צחי הנגבי, אריה דרעי ודליה איציק, אנשי העסקים עופר נמרודי ומשה ממרוד והרב הראשי לשעבר יונה מצגר. לטענת אלון, הוא היה זה שהכיר בינם לבין מירשלווילי כאשר זה עלה לארץ ב־2009 לאחר מאסר של 8 שנים בכלא ברוסיה כחלק מהליך "הלבנתו של מירילשווילי בישראל".
במהלך הדיון הודה מירילשווילי שאלון אכן הכיר בינו לבין מאיר שטרית ורעייתו רותי, אך הכחיש את טענת אלון ששטרית סייע לסדר למירילשווילי דרכון ישראלי תוך זמן קצר. לנדה אמר ששטרית הכחיש בתוכנית המקור שהוא הכיר את מירילשווילי, ולכן הוא זימן אותו להעיד במשפט – ואז אירע דבר מפתיע. "זימנו אותו להעיד והוא סירב, וכמה ימים אחרי באופן מפתיע הוא הוזמן כאורח בערוץ 14 – האם יש קשר בין הדברים?", שאל לנדה, כשהוא למעשה טוען בכך שמירילשווילי עשה שימוש בעייתי ביותר בערוץ הרשום על שם בנו כדי להשפיע לכאורה על עד בתביעה הנוכחית. מירילשווילי הכחיש, כשהוא עוטה על פניו חיוך. "בטח שלא", אמר. "אני שואל ברשותך מה עוד תמציא כדי לסטות מהנושא שלשמו התכנסנו?".
אלא שגם בהמשך העדות של מירילשווילי, המיוצג בידי עוה"ד תומר ויסמן ואריק ברנאייזן ממשרד EBN, נושא הבעלות בערוץ 14 המשיך לרחף ברקע. "אתה מכיר את חברת כיתעים?", שאל לנדה את מירילשווילי. "כן", ענה. "של הבן שלך?", שאל לנדה. "כן", היתה התשובה. אז הזכיר לנדה עוד שתי חברות – חברת היהלומים שבלב הסכסוך, חושן ארגמן (מירילשווילי הוא בעליה כיום, אך רשם אותה בעבר על שם יוסי אלון) וחברה אחרת, קפריסאית, בתחום ההימורים, שאותה, טען לנדה, רשם על שם אדם נוסף. "למה אתה רושם חברות שלך על שם גורמים אחרים?", שאל לנדה. "את כיתעים על שם בנך, את חושן ארגמן על יוסי ואת מקסבט על שם אחר".
מירילשווילי ניסה להתחמק ואמר כי "כל חברה היא בתחום מסחר אחר". לנדה התעקש, במטרה להראות דפוס פעולה קבוע לכאורה של מירילשווילי בפעילותו העסקית. "אבל לא שאלתי את זה, אלא למה אתה רושם חברות על שם אנשים אחרים?", הקשה לנדה. מירילשווילי ניסה להתחמק ואמר לשופט: "מה הקשר לתביעה הנוכחית?", אך השופט דפדי הורה לו להשיב. אחרי הכל, בתביעה נטען שהרישום הזה של חושן ארגמן על שם יוסי אלון כבעלים היה למעשה ניסיון שלו להימנע מסיכול הסדר מס שמירילשווילי עמל עליו אז כ"תושב חוזר".
מירילשווילי ענה כי "חברת חושן ארגמן הוקמה לצורך קידום מימוש עסקת היהלומים. עורך דין המליץ לי לייסד חברה ולמנות מישהו בתור מנהל שלה. הייתי אז חדש מאוד בארץ ולא ידעתי את השפה... אז מיניתי את יוסי בתור דירקטור. מובן שהוא לא היה בעל ניסיון בתחום המסחר הזה". לנדה הקשה: "אני שאלתי למה אתה רושם חברות שלך על שמות של אנשים אחרים?". מירילשווילי: "זה היה בהתחלה כשבאתי לישראל... לא היתה לי כל פעילות כאן, ורשמתי כך על פי ייעוץ שקיבלתי. לאחר מכן רשמתי את החברות הבאות על שמי, שעליו רשומות כיום עשרות חברות".
קזינו ברומניה
בהמשך העדות עימת לנדה את מירילשווילי גם עם טענות לפיהן קזינו בבעלותו ברומניה נרשם על שם אחרים, ופירט עוד מקרים. כל אלה מורים לטענתו, על צורת ההתנהלות העסקית לכאורה של מירילשווילי, שעולה בקנה אחד גם עם טענות שהעלה אלון בתביעה, על שימוש עסקי של האב בחברות זרות על שם בנו יצחק ותצהיר שבו שרטט אלון את דמותו של מירילשווילי כמי שעשה את דרכו מעלה ברוסיה באמצעות קשרים לגורמים עברייניים ושותפות בעסקי הימורים, ולאחר מכן ניסה לבנות את עצמו בארץ כאיש עסקים לגיטימי באמצעות חיבור לפוליטיקאים וטייקונים – בסיועו של אלון – טענות שאותן חזר והכחיש מירילשווילי בעדותו. באותו תצהיר כתב אלון, שלמירילשווילי גם היה חשוב לשלוט על ערוץ תקשורת ולכן פעל כדי שבנו יקבל את הרישיון להפעלת ערוץ המורשת היהודי-ישראלי, אז ערוץ 20 (כיום 14). "בעבר מיכו החזיק בערוץ תקשורת ברוסיה, וכבר אז ראה חשיבות גדולה בהחזקה בערוץ תקשורת שיאפשר לו לצבור כוח ומעמד וישמש עבורו כלי מרכזי לקידום ענייניו", כתב אלון בתצהיר.
