שופט מחוזי: "לא רוצה לשבת בתיק של פוליטיקאים ולחשוש שזה ישפיע על התנאים שלי"
ועדת הכנסת אישרה את הצעת החוק להקמת ועדה שתקבע את שכרם של נושאי משרה - מהלך שצפוי להעלות את שכר הפוליטיקאים תוך פגיעה בשכר השופטים - והיא תעלה הלילה להצבעה בקריאה ראשונה. ההצעה לא תפגע בשכר שופטים מכהנים, אך תיצור סיטואציה אבסורדית שבה שופט שירצה להתקדם יספוג הורדה בשכר
ועדת הכנסת דנה הבוקר (ב') בהצעת החוק להקמת ועדה לקביעת שכר נושאי המשרה, שצפויה להוביל להעלאת שכרם של הפוליטיקאים ולפגיעה בשכר השופטים. בדיון התריע יו"ר נציגות השופטים, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ירון לוי, כי ההצעה תפגע בעצמאות מערכת המשפט ותשליך על איכות השופטים בעתיד. בתום הדיון אושרה ההצעה, והיא צפויה לעלות הלילה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), תוקם ועדה שתקבע את שכרו של נשיא המדינה - וממנו ייגזר שכרם של יתר נושאי המשרה. שכרם של רה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון יעמוד על 95% משכר הנשיא; שר, שופט בית משפט עליון - 85%; יו"ר הקואליציה, מרכז סיעות האופוזיציה, יו"ר ועדת האתיקה בכנסת ונשיא בית משפט מחוזי - 80%; חבר כנסת ונשיא בית משפט שלום - 75%.
בקואליציה לוחצים לחוקק את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית עוד לפני התפזרות הכנסת. שם אומרים שאומנם אין כוונה להעלות את שכרו של רה"מ, אבל לנוכח הפער בין שכרו (65 אלף שקל ברוטו בחודש) לשכר נשיא המדינה (כ-74 אלף שקל בחודש) ונשיא העליון (כ-110 אלף שקל ברוטו בחודש) – אזי סביר להניח ששכרו של הנשיא יגדל ובעקבותיו של רה"מ והשרים.
בדיון שנערך היום בוועדה הודיע בוארון שבניגוד לכוונה הראשונית לא יהיה שינוי של חוק יסוד השפיטה, וכי ייקבע במפורש בנוסח החוק המוצע ששכרם של נושאי משרה מכהנים לא ייפגע כתוצאה מהחוק החדש. כלומר, נשיא העליון הנוכחי לא ייפגע אם לפי החוק החדש השכר שלו אמור לרדת, אך מחליפו יקבל שכר לפי החוק המוצע, אף אם מדובר בשכר נמוך של משכרו בתפקידו טרם הקידום. כמו כן, לפי הצעת החוק, אם שופט מתקדם בדרגה אחת שכרו לא ייפגע, אבל אם הוא יקפוץ בשתי דרגות - שכרו החדש עלול להיות נמוך משכרו טרם הקידום.
השופט ירון לוי אמר שאין די בכך, ויש לקבוע במפורש ששופט שמתקדם במערכת שכרו לא ייפגע גם לאחר כניסתו של החוק החדש לתוקף. בכך התכוון לוי לאפשרות שלפיה, למשל, שופט שלום יקודם להיות נשיא השלום, אבל לפי החוק החדש - שכרו כנשיא השלום יפחת ויהיה נמוך משכרו (שלא ייפגע) כשופט שלום.
"אנו מוטרדים מפגיעה בהפרדה המבנית (בין שכר השופטים לשכרם של יתר נושאי המשרה - צ"ז)", אמר לוי. "אני לא רוצה לשבת בתיק של פולטיקאים ולחשוש שהתוצאות של ההחלטה ישפיעו על התנאים שלי".
השופט לוי הסביר כי "לא מדובר בהצעת חוק לשינוי שכר אלא לשינוי כללי יסוד שנועדו להבטיח את עצמאות הרשות השופטת. זו לא הסתמכות רק על מספרים של תלוש השכר אלא על מנגנון בלתי תלוי שקובע שכר וקידום של השופטים. כששופט שלום יהפוך להיות נשיא עליון, הוא הסתמך על מנגנון של קביעת הקידום שהוא בלתי תלוי, ואת זה צריך לכבד. זה חלק מההפרדה המבנית ועקרון אי התלות (בין הרשויות - צ"ז)".
לוי דחה את הטענות של חברי הכנסת מהקואליציה שמתחו ביקורת על הפער בשכר בין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ששכרו מוערך בכ-110 אלף שקל ברוטו בחודש, לבין שכרו של רה"מ בנימין נתניהו, ששכרו עומד על כ-65 אלף שקל ברוטו בחודש. הוא הסביר כי השכר של נשיא העליון, כמו גם של כלל השופטים, מושפע מתוספות כמו ותק שיפוטי, ניהול ועוד, ולכן אין לפגוע בתוספות הללו.
"אנו לא מצליחים להבין את ההיגיון של הצעת החוק", אמר לוי. "אדם שעובד 30 שנה הוא לא כמו אדם שנכנס זה עתה למערכת. להגיד היום שנשיא בית המשפט העליון המכהן במערכת 30 שנה יש לו תוספת ותק לכן הוא מרוויח קצת יותר? יכול להיות שצריך להעלות את השכר של נבחרי ציבור אחרים. עינינו לא צרה". לוי הוסיף: "אתם עושים עיוות מבני. אתם נותנים הרגשה שהשופטים הם סוג ב'. השיקול לא ענייני, אולי סקטוריאלי".
עוד אמר השופט לוי כי "שום מערכת לא חסינה מביקורת ושינוי. אפשר לחשוב על שינויים ומנגנון טוב יותר במערכת המשפט, אבל אי אפשר לעשות זאת באבחה אחת. החשש הגדול לא רק עלינו, אלא על הפנים של המערכת עוד 10-20 שנה. רוצים שהמשפטנים הטובים ביותר יגיעו".
אוסנת חיטרון ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הסבירה שלא נכון לפגוע בשכרם של שופטים שיתקדמו בתפקידם במהלך הקריירה שלהם. "שופט נכנס למערכת השיפוט (עם אופק תעסוקה - צ"ז) להרבה שנים קדימה ועם אפשרויות קידום. מי שמחליט להתמנות כשופט החליט לבחור במסלול מאוד ברור ומוגדר, ויש אפשרויות קידום מוגדרות, והוא לקח בחשבון עליות בשכר".
חיטרון הוסיפה: "אנו לא רוצים להיות במצב שהשופט לא ירצה להתקדם בגלל השכר (שעלול להיפגע במשרה החדשה והבכירה יותר - צ"ז). כשאתה מתקדם, האחריות עולה והיקף העבודה עולה. אנו רוצים שקידום יתוגמל, וכשקידום לא יתגומל זה לא בריא".
בוארון הסביר: "אף אחד לא בא בכוונת מפגן לפגוע במגזר זה או אחר. המטרה היא ליצור איזון בין שלוש הרשויות. לא ייתכן שראש הראשות השופטת ישתכר 110 אלף שקל ורה"מ 65 אלף שקל".
דן נימני, נציג אגף התקציבים, העריך כי עלותה של הצעת החוק הוא 13 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה. אומדן זה מתבסס על כך ששכר נושאי המשרה לא יעלה, אבל הוא כולל הוספת תנאים כמו דמי הבראה ותוספת הפרשות לקרן השתלמות לנושאי משרה כמו נשיא העליון, הרבנים הראשיים ועוד. הנוסח המוצע גם מוסיף תנאים ומעלה את שכרם של מ"מ רה"מ, ראש האופוזיציה ועוד.
בוועדה התעורר ויכוח לגבי הגוף שיאשר את השכר של נושאי המשרה. כיום, ועדת הכספים מופקדת על השכר ותנאיהם של הנשיא, רה"מ, השרים והסגנים, וועדת הכנסת על הח"כים. לפי הצעת החוק, הוועדה הציבורית שתוקם תקבע את תנאי העבודה של נשיא המדינה, רה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון, כמו העמדת דירת השר והוצאות נלוות כמו אירוח וייצוג. לגבי כל יתר נושאי המשרה, התנאים הנלווים יידונו בוועדות הכנסת והכספים.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הזהירה כי "לא טוב ששופטים יגיעו לכנסת לדון בשכרם. כשפוליטיקאים מתחילים להתערב בשכר שלהם זוהי בשורה רעה מאוד והיא תבוא לידי ביטוי בהמשך. זה רע מאוד שוועדות הכנסת יתעסקו בזה". ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) טענה כי "לא ייתכן מצב שרוצים לשים אצבע בעין לשופטים. לפגוע בשופטים זה לפגוע בסדר של מדינת ישראל".
