אפס ביקורת עצמית, 100% הצלחה: סמוטריץ' מגיש בלי למצמץ - דו"ח מעוות על כלכלת ישראל
שר האוצר פרסם דו"ח לאזרח על כלכלת ישראל - מסמך תעמולה יוצא דופן, שמאפשר לבחון לעומק את נקודת המבט המעוותת שלו על המשק. מהצגת נתוני גירעון שגויים ועד להכחשת קיומם של כספים קואליציוניים: כך סמוטריץ' מנסה לצייר תמונה ורודה של כלכלת ישראל, תוך התעלמות מהורדות דירוג, זינוק ביחס חוב-תוצר והיעדר תוכנית אמיתית ליוקר המחיה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ פרסם דו"ח לאזרח על כלכלת ישראל ובו הוא מתגאה בהישגים המרשימים שלכאורה היא השיגה מאז קיבל את התפקיד. המסמך הזה - שאפשר לראות בו את יריית הפתיחה לתעמולת הבחירות של שר האוצר - מאפשר להכיר ולהבין את הנחות היסוד של סמוטריץ' והאופן המטריד שבו הוא מתבונן על המשק.
בעיני סמוטריץ', הכל "טוב מהצפוי", מבקריו פועלים מתוך שיקולים פוליטיים (רק הוא לא), ואסור לשכוח את הבייס של המתנחלים ביהודה ושומרון והאויבים הגדולים שלהם - היועצים המשפטיים. כדאי לצלול פנימה אל כל אחד מהטיעונים של שר האוצר ולהבין את מקור הדיסאינפורמציה, האופן המניפולטיבי שבו מוצג הנתונים - מה שמאפשר לסמוטריץ' להגיע למסקנות המעוותות.
1. הגרעון "טוב מהצפוי"
סמוטריץ' מתייחס לרצף הגרעונות שנרשמו בין השנים 2025-2023. קודם כל, הוא מסביר כי הגרעון ב-2023 - שנה שבו נרשם המחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה (ובמהלכה כיהן סמוטריץ' גם כשר במשרד הביטחון) - עמד על 4.1% תמ"ג.
ובכן, זה לא הגרעון הרשמי של ישראל, אלא 5% תמ"ג. לא ש-4% תוצר הוא גרעון "נמוך", אבל גם זה לא מדויק. מי שקובע עבור המוסדות הבינלאומיים (קרן המטבע, OECD, חברות הדירוג) את הגרעון של מדינת ישראל היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והיא מחשבת את הגירעון לפי הכללים הבינלאומיים.
מה הם חוגגים? הגירעון האמיתי ב-2024 גבוה מה-6.9% שהציג האוצר
לפני ששר האוצר וראש הממשלה פותחים שמפניות, כדאי לקחת בחשבון שאת הגירעון הרשמי של ממשלת ישראל עבור המוסדות הבינלאומיים קובעת הלמ"ס. כך למשל דו"ח החשב הכללי שפורסם לא כולל הוצאות של 6 מיליארד שקל מקרן הפיצויים וגביית המסים בדצמבר הושפעה מהקדמת רכישות לפני העלאת המע"מ. אנליסטים: התחזית ל-2025 בעייתית
לכתבה המלאה
למשל, הלמ"ס אינה מתייחסת לתרגיל החשבונאי שהמציאו בחשב הכללי שמתעלם מהוצאות קרן הפיצויים, אותה קרן "חוץ תקציבית רישומית" שממשלת ישראל יצרה ב-2007 והכנסותיה מגיעים ממס רכוש ומס רכישה ואמורה להיות המקור לתשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה.
האוצר החליט כי ההוצאה בגין הקרן הזו לא תירשם. למה? ככה. לגבי 2024, החשב הכללי דיווח על גרעון של 6.9% כאשר – לפי אותו היגיון - בלמ"ס הגרעון לא יפחת מ-7.2% תמ"ג.
יתרה מזו, חלק הגרעון פחת לקראת סוף השנה שעברה - בעיקר בדצמבר - שכן אחרי פרסום תוכנית הגזירות של סמוטריץ'- לרבות העלאת המע"מ ושינוי במיסוי רכב - הישראלים הקדימו רכישות. הכנסות המדינה ממסים הגיעו בדצמבר לשיא של כל השנה (47.8 מיליארד שקלים) -18% יותר מהממוצע החודשי במהלך 2024.
רק לסבר את האוזן: לפי רשות המסים עצמה, הקדמת רכישת כלי רכב בדצמבר האחרון מסבירה 4.7 מיליארד שקלים הקדמה מהכנסות מסים "אשר תבוא על חשבון יבוא במחצית הראשונה של 2025".
אבל זה הסיפור הקטן: במהלך 2024 הממשלה שפכה מיליארדי שקלים בצורה של סיוע, קצבאות, שכר (לצה"ל) - כסף שאין לה - והכל תורגם לצריכה פרטית.
התוצאות ידיעות וצפויות גם מהניסיון על פני שנים בכל רחבי הגלובוס: האינפלציה זינקה על רקע מחסור חמור בהיצע (הן של כוח אדם כמו בבנייה וזה גם על רקע החלטתו שלא לאפשר כניסה של עובדים פלסטינים בניגוד להמלצות השב"כ) והם שירותים כגון טיסות.
התוצאה השנייה והחשובה ביותר היא זינוק של יחס חוב תוצר- הפרמטר הכי חשוב: הוא קיבל ממשלה עם יחס חוב-תוצר של 60% תוצר והתחזית של האוצר ושל בנק ישראל שהיחס יגיע ל-70% (אנחנו כבר על 68%-69%).
היות והריבית גבוהה, הציבור ישלם הרבה יותר ריבית על החוב, כסף שלא ילך לבריאות, חינוך ורווחה. יתרה מכך, אגב, שנת 2024 אופיינה בצמיחה שלילית לנפש (למרות הזינוק החד בהוצאות הממשלה שמגדילות את התוצר). גם התוצר העסקי, המנוע העיקרי של המשק, ירד.
אסור לשכוח כי שר האוצר הוא מנהל הכספים של המדינה ותפקידו לקבוע את סדרי העדיפויות. כדי להגדיל הכל באופן אוטומטי אפשר להסתמך על ChatGPT. סדר העדיפויות של סמוטריץ' מראה כי הוא לא סגר משרדים מיותרים (32 משרדים, מספר שיא בעולם כולו) ופיזר כספים קואליציוניים במיליארדי שקלים.
זאת אומרת, הוא בעיקר הוסיף וסירב לקבוע סדר עדיפויות, לפחות עד 2025. השנה הוא קיבל את ההמלצה ונאלץ להטיל "גזירות", אך גם הן הגיעו באיחור. לכן, התחזיות דיברו על מספרים גובהים יותר כי הוא אדם בלתי צפוי שנמנע מלבצע התאמות במשך שנה וחצי, ולא היה ידוע מה התוכניות שלו.
טוב שסמוטריץ' קיבל את עמדת הפקידים באוצר ובבנק ישראל. לגבי 2025, סמוטריץ' הבטיח גרעון של 4% תמ"ג, שבסוף התברר שהוא 4.3%, שהתברר מאוחר יותר כי הוא גמיש ויכול להגיע ל-4.9% תמ"ג (אם מוסיפים את תוספות הביטחון - שיגיעו ועוד איך יגיעו).
יתרה מזו, טרם אושרו כל ההתאמות הנדרשות בתקציב 2025 כך ש-5% תמ"ג הוא גרעון סביר לתרחיש הנוכחי. כלומר, הגרעונות שהוא צבר הם גרעונות עתק של יותר מ-200 מיליארד שקל. איך הגענו עד הלום? כי סמוטריץ' רצה "גם וגם וגם". זו המתכונת לניהול כושל.
האם הכל נובע מהמלחמה? נתוני הגרעון ל-2024 מראים באופן ברור גידול בהוצאות הממשלה שאינן קשורות למלחמה (גם לא כולל הוצאות אזרחיות הקשורות למלחמה) של 6%. לא בכדי לראשונה בתולדות המדינה הממשלה חטפה שתי הורדות דירוג כמעט ברצף על ידי 3 סוכנויות הדירוג.
אגב, סמוטריץ' מציג מצג שווא לפיו המלחמה היא אירוע "זמני" ו"נסיבתי". אבל התוכניות המוצהרות שלו הן כי המלחמה הזו לא תיגמר לעולם, הוא קורא ליישב את עזה מחדש ולתקופה מאוד ממושכת; ומצדד בכך שאחרי כיבוש עזה יש להמשיך עם כיבוש יהודה ושומרון.
מה לא נכלל בתוכניות העבודה של סמוטריץ'? אף תוכנית רצינית על הפחתת יוקר המחיה שפשוט התפרצה בתחילת 2025 באין מפריע (זו היתה הבטחת הבחירות של סמוטריץ', שהוא הסביר כי נדחתה עד שנכבוש את עזה).לא היו כמעט רפורמות ושינויים מבניים כדי להגדיל את הצמיחה העתידית וגם לא כדי להגדיל את הפריון.
מה שר האוצר כן עשה? למשל, תמך בהפיכה המשטרית, סייע לניסיונות לסגירת התאגיד, לחיסול הרשות השופטת ולחיסול הפקידות המקצועית - מהלכים שלא בדיוק יסייעו למשקי הבית בישראל. הטענה של סמוטריץ' מזכירה את אותו אדם שקופץ מהגג של מגדל עזריאלי וכשמישהו מהקומה ה-22 שואל אותו "מה נשמע?" הקופץ משיב - "בינתיים בסדר גמור".
2. "אין דבר כזה כספים קואליציוניים. אף אחד לא יודע להגדיר אותם"
זה גם שקר מוחלט של סמוטריץ'. הנה הגדרה פשוטה לכל בר דעת: כספים קואליציונים הם כספים המיועדים להטיב עם סקטור מסוין של האוכלוסיה, שאינם תורמים לצמיחת המשק ומטרתם היחידה היא להנציח את השלטון של מי שמספק אותם. פשוט מאוד. אחזקת 32 משרדים ממשלתיים עונה בדיוק על ההגדרה הזו. עשרות מיליארדים לרשתות חינוך פרטיות שמתעקשות שלא ללמד את תוכנית הלימודים הכוללת חשבון, מחשב ואנגלית? גם אלה עונות על אותה הגדרה. גם חוק ההשתמטות, שיחד עם המימון ההמוני לישיבות ולרשתות החינוך החרדיות, מבטיחים המשך שיעורי תעסוקה אפסיים למגזר החרדי ושכר נמוך לכל אלו שבכל זאת מבקשים לעבוד- עונה על אותה הגדרה.
הבלבול והבורות של סמוטריץ' מביאים אותו להעלות על הכתב את השאלה הבאה: מדוע תקציבים לאוניברסיטאות לא נחשבים לכסף קואליציוני? ובכן, התשובה ההולמת לשר האוצר תהיה כי האוניברסיטאות מעניקות כלים להשתלבות בשוק העבודה, וזה בדיוק מה שמצופה מממשלה לעשות.
כפי שהוסבר מוקדם יותר, מתן כספים קואליציוניים מחייבים קיצוצים בתחומים חיוניים לכלל האוכלוסייה כגון חינוך. אך היות והחינוך של המגזר החרדי לא נפגע (מטעמים פוליטיים), המשמעות היא שברוב הפגיעה יישאו התלמידים המשתייכים לחינוך הממלכתי. זה החינוך שאמור להכין אתהאזרחי המחר לשוק העבודה העתידי כדי להעשיר את המשק ולספק בסיס לגביית המסים שיממנו את השירותים הממשלתיים.
אלו עובדות שסמוטריץ' מבקש לשבש או להטיל בהן דופי ולקשור את הסברים אלו ל"אידיאולוגיה", אותם תירוצים שהוא משתמש בהם כדי להחליף את כל הפקידות המקצועית של האוצר באנשי שלומו, עסקנים פוליטיים, נטולי ידע מאקרו-כלכלי.
הם לא נבחרו בגלל שהם מבינים בכלכלה, אלא רק כדי לשרת אג'נדה פוליטית שמתנגשת חזיתית עם האינטרסים הכלכליים של ישראל.
3. "חברות הדירוג הן גופים פוליטיים שלא מבינים את עוצמת כלכלת ישראל ולא רלוונטיים בעידן של מידע חופשי וזמין"
כאן מדובר בשינוי מרענן של סמוטריץ', שכן כאשר הסוכנויות העלו את הדירוג הן היו הגופים הכלכליים החשובים בתבל, אך ברגע שהסוכנויות החליטו לצעוד לעבר הכיוון המנוגד, הן הפכו לתומכי חמאס, בורים ורשעים.
לגופו של עניין, הביקורת הנפוצה ביותר (וגם הנכונה ביותר) כלפי חברות דירוג היא שהן באות "לסגור את האירוע". כלומר, אחרי שהשווקים מענישים את הכלכלה על ניהול כושל או רשלני, הן מורידות דירוג.
הן עשו זאת הרבה אחרי שה-CDS של ישראל – מדד המשקף את "פרמיית הסיכון" של ישראל - קפצו מ-40 נקודות (ערב מינויה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ') ל-60 נקודות; הרבה אחרי שבגלל המחדל של 7 באוקטובר מדד זה זינק ליותר מ-92 נקודות; הרבה אחרי שהמדד זינק שוב ל-137 נקודוצ שבוע אחרי המחדל.
למעשה, לקראת סוף 2023 ירד ה-CDS ל-116 נקודות. רק בחודשי פברואר-אפריל 2024 חברות הדירוג מימשו את האיום והורידו את הדירוג אחרי שהמדד שב ל-140 נקודות. אז מה מצופה מהן? להותיר את הדירוג הזהה למדינות כמו אוסטרליה אחרי שהשווקים והמשקיעים הזניקו את ה-CDS פי 3.5?
ושוב, לא הכל נובע מהמלחמה כי בעקבות הפסקת האש והחזרת החטופים בסיבוב השני, חלה ירידה של פרמיות הסיכון חזרה לרמה של 90 נקות –עדיין כפול מהרמה שנרשמה ערב כניסתו של סמוטריץ' לממשלה.
הטענה שלפיה הסוכנויות אינן אלא גופים פוליטיים נובעת מההגדרה של סמוטריץ' למה היא דמוקרטיה ומה המגבלות שלה במדינות עתירות ידע וטכנולוגיה כמו ישראל.
סמוטריץ' מאמין בדיקטטורת הרוב - ולא במוסדות דמוקרטיים. שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה ב-2024 השיגו את הפרס כי הם הצליחו להוכיח שיש למוסדות דמוקרטיים תרומה משמעותית (לכל הפחות) לצמיחה הכלכלית.
הקטגוריה "חוסן מוסדי" (Institutional Strength) – קטגוריה שבה ישראל תמיד זכתה לציונים גבוהים ביותר שאפשרו את העלאת הדירוג - לא קשורה לא לימין ולא לשמאל. ולראייה: חלק ניכר מהעלאות הדירוג לא הגיעו בממשלות שמאל, אלא בעת שכיהנו כאן ממשלות ימין (אולמרט ונתניהו).
חשוב מכך, תחת ממשלת שרון (ליכוד), חברות הדירוג נמנעו מלהוריד דירוג בתקופת האינתיפאדה השנייה –כאשר אוטובוסים ובתי קפה התפוצצו בכל שבוע בגלל התוכנית הכלכלית של שרי האוצר סילבן שלום ובנימין נתניהו.
הטענות של חברות הדירוג כלפי הממשלה הנוכחית לא קשורות לימין או לשמאל, אלא לממשלה "פחות צפויה" שנחושה לחסל את התשתיות הדמוקרטיות שלה. התלונה שלפיה חברות הדירוג אינן מכירות ומוקירות ביתרונות, העוצמות והחוזקות של כלכלת ישראל נובעת מהעובדה שסמוטריץ' לא קרא את ההודעות של החברות (למרות שהאוצר מתרגם אותן לעברית) ובכך פיספס בין רבע לשליש מתוכן ההודעות בהן המדרגות משבחות את ישראל.
החלק הזה מגיע כדי להסביר למשקיעים מדוע למרות שהממשלה שאחראית על המחדל הגדול ביותר בתולדות ישראל שעדיין מכהנת, ולמרות שכלכלת ישראל מתמודדת עם המלחמה הקשה והארוכה בתולדותיה, הדירוג לא ירד עוד ועדיין הוא דירוג "השקעה".
מה שפחות ברור הוא איך סמוטריץ' עצמו קשור להצלחה המסחררת של כלכלת ישראל ולהפיכתה למעצמת הייטק עולמית ולמרכז מו"פ ביו-רפואי עולמי, ומה משקלם של נערי הגבהות אותם הוא מייצג בתהליך הזה. הרי לפי הסקרים האחרונים שר האוצר לא עובר את אחוז החסימה ו"הציונות הדתית" אותה הוא מתיימר לייצג מהווה בין 20% לרבע מאוכלוסיית ישראל. לא ברור איך מהלכים שלו סייעו ומסייעים להייטק הישראלי. האם ההבטחה למלחמת נצחית ולכיבוש עזה ויו''ש מעודדות משקיעים? אם קיימים מחקרים או בדיקות בנושא - נשמח לעיין בהם.
לגבי הטענה באשר לחוסר הרלוונטיות של חברות הדירוג, סמוטריץ' שכח כמה פרטים קטנים: כמות המידע זינקה למימדים חסרי תקדים ולחלק ניכר מהאנושות אין את הזמן ואת היכולת לעבד את כל המידע הזה. לכן, הרוב המוחלט של המשקיעים ממשיכים להסתמך על "האיתותים" של חברות הדירוג (ה"ציון" שהן נותנות), לרבות הסקירות המעמיקות שהן מפרסמות כמקור מידע עיקרי. קל וחומר בגלל העובדה שהדו"חות הללו נכתבים על ידי הכלכלנים הכי טובים בעולם. הפיכתן של אותן סוכנויות ל"תנועות שמאל" היא לא פחות מתמוהה.
