האטה בארה"ב תשפיע על ישראל, במה נתמקד בתיק ההשקעות
בשנת 2024 השוק בת"א עלה יותר ביחס לארה"ב למרות שבישראל התרחשה מלחמה. ב-2025 עד כה, הפער אף גדל וזאת למרות שעדיין מתקיימת כאן מלחמה ואי וודאות עולה על רקע פוליטי.
באופן טבעי עולה השאלה – איך הפלא הזה מתרחש?
אלה הסיבות העיקריות:
1. העסקים הקטנים – הפגיעה בהם היתה מהותית יותר ביחס לעסקים הגדולים, כי ככל שמספר העובדים קטן יותר, היעדרות עקב מילואים בעלת משקל סגולי גבוה יותר לארגון. כידוע, החברות שנסחרות בבורסה הן חברות גדולות באופן יחסי לכל העסקים במדינה ולכן השפעת המלחמה עליהן היתה שולית ולפעמים אף חיובית דוגמת חברות הנכללות בסקטור הביטחוני או חברות תעופה.
2. גידול בגירעון של המדינה – לרב, הגידול מושך את הכותרות השליליות ובצדק. לגירעון תקציבי יש בעיקר השלכות שליליות דוגמת גידול בעלויות מימון. אך יש לזכור שבטווח הקצר, גיוס חוב משיג את מטרתו - הגדלת היצע הכסף במשק כלומר גידול בנזילות המיידית הן של הממשלה והן של החברות והפרטיים.
3. חברות יצואניות – מרכיב הייצוא מסך התוצר בישראל הינו כ- 30% והוא נמוך מממוצע משקל הייצוא של מדינות ה-OECD, אבל את מדד ת"א 125 מרכיבות חברות גדולות בעלות פעילות בינלאומית ענפה, שאינה מושפעת מהמלחמה בישראל.
כידוע, ארה"ב החלה לקיים תהליכי מו"מ עם מספר מדינות בנוגע לסחר הוגן יותר ע"פ ראייתו של הנשיא טראמפ וע"פ התרחיש הסביר ביותר צוותי המו"מ האמריקאיים יתחילו להתגמש ולרדת מהעץ הגבוה עליו טראמפ טיפס עת הכריז על מדיניותו ב 2.4.25 – "יום השיחרור".
עד כמה יתגמש? נגלה את התשובה עד לחגיגות יום העצמאות בארה"ב ביולי 25 - תקופת הזמן עליה טראמפ הכריז שמרבית המכסים ייכנסו להקפאה עד אז.
מכאן ניתן לגזור שהתרחיש בעל הסבירות הגבוהה ביותר היא שהפעילות הכלכלית בארה"ב תאט בשנה הקרובה לפחות. נראה שגם טראמפ מבין את הסיטואציה ולכן מכשיר את הקרקע להאשים את יו"ר הפד במגמה זו והסיבה לטעמו – אי הורדת הריבית בארה"ב.
לפני מספר ימים פגש אותי מכר, שלא עוסק בשוק ההון, והוא הפתיע ואמר לי כך - ישנן הרבה השפעות על שוק ההון והכותרות הן הכלכליות והן הפוליטיות רבות, דרמטיות ולאחרונה גם חריגות בהשפעתן על השווקים הפיננסים. אבל, מה שבאמת משנה הוא להתמקד בתמחור השווי ההוגן של כל חברה הכולל גם את האיומים והסיכונים השונים הנגזרים מהמצב הכללי.
הטענה שלו בהחלט צודקת, אבל החדות בה הוא הציג אותה הפתיעה אותי בגלל ששטף הכותרות עלול להסיט את המיקוד ממה שבאמת קובע.
חשוב להדגיש, בהחלט תיתכן סיטואציה, שלפרק זמן קצר, השוק יפגין חשש גדול והשוויים של המניות יירדו בחדות ויתרחקו מהשווי ההוגן שלהן, וזאת ללא הבחנה בין חברות איכותיות לפחות איכותיות, אך ההיסטוריה הוכיחה שהנכסים האיכותיים מתאוששים מהר יותר וחוזרים לשוויים ההוגן במהירות בהשוואה לנכסים הפחות איכותיים.
ועכשיו נשאלת השאלה, אז איך מעריכים את השווי ההוגן של כל חברה?
לכל סקטור יש את מודל הערכת השווי המתאימה לו וקצרה היריעה כאן מלפרט אותה בגין כל סקטור, אבל השורה התחתונה היא כמובן שכל משקיע מעוניין לראות החזר מהיר בגין השקעתו, כלומר יחס כמה שיותר גבוה של רווחי החברה חלקי עלות ההשקעה בה.
יחס החזר על עלות ההשקעה הינו היחס ההופכי למכפיל הרווח שמהווה אינדיקטור המייצג את שווי השוק של החברה לחלק לרווח השנתי שלה.
לסיכום, המשקיע שואף לקבל החזר גבוה על ההשקעה ולרכוש חברות במכפיל רווח נמוך.
זו התורה על רגל אחת, אך העולם מורכב, דינמי והשינויים רבים ומשפיעים על רווחיות החברה מדי שנה, וגם כידוע המחירים בשוק משתנים מדי יום. החוכמה היא לשים דגש, מכל הררי המידע שמציפים אותנו מדי יום, איזה מידע רלוונטי לשינוי ברמת הרווחיות העתידית של החברה.
משפט רוסי ותיק טוען שמי שרודף אחרי 2 ארנבים, לא יתפוס אף אחד מהם. כלומר, היכולת לנטרל את הסחות הדעת הרבות הקיימות מדי יום ולהתמקד בהערכת הרווח העתידי המייצג של החברה, לאחר שקלול האיומים והסיכונים הפוטנציאליים, היא זו שתעשה את ההבדל בין השקעה מוצלחת לפחות.
קובי חזן משמש כשותף מנהל בקרן אמידה
