בלעדי
מאחורי "שינוי הנוסחה" מסתתר קיצוץ בחינוך המיוחד
שינוי בנוסחת תקצוב ותיקה של כיתות חינוך מיוחד ונוער בסיכון הפועלות בבתי ספר תיכוניים רגילים צפוי לגרוע עשרות מיליוני שקלים משעות סיוע, טיפולים והעשרות. במשרד החינוך טוענים כי מדובר בתיקון עיוותים, אך מנהלים ואנשי חינוך מזהירים מפגיעה דווקא בתקופה של מחסור באנשי מקצוע ועלייה בצרכים הרגשיים של התלמידים
משרד החינוך מתכנן קיצוץ מאוד משמעותי בתקציב כיתות החינוך המיוחד והנוער בסיכון בבתי הספר התיכוניים הרגילים, שהיקפו מסתכם ככל הנראה בעשרות מיליוני שקלים בשנה. המהלך מוצג כטעות בנוסחה ותיקון שלה, אך בפועל מדובר בנוסחה שעבדה שנים רבות שעוברת עכשיו שינוי לצורך קיצוץ תקציבי. גם אם הצעד יצא ממשרד החינוך ולא מהאוצר, נראה שמדובר במהלך ראשון בשורה של צעדים שנועדו לבלום את הזינוק בתקציב החינוך המיוחד, שצמח לכ־26 מיליארד שקל וגדל בשנים האחרונות בכ־2 מיליארד שקל בשנה.
בתי הספר התיכוניים מופעלים על ידי בעלויות שהן הרשויות המקומיות או על ידי רשתות חינוך דוגמת אורט ועמל. הקיצוץ שעליו הודיע המשרד מתייחס לכיתות קטנות בבתי הספר התיכוניים שהן כיתות לנוער בסיכון או לחינוך מיוחד. תלמיד בכיתה כזו מקבל תקציב הרבה יותר גדול (הקצבת שעות תקן) שמיועד לממן נושאים כמו סייעות, טיפולים והעשרות שונות.
יועמקו הפערים בין רשויות חזקות לחלשות
תקן התלמידים לכיתת נוער בסיכון הוא 25 תלמידים, לכיתה של ילדים אוטיסטים או בעלי הפרעות נפשיות קשות 6 תלמידים. עד עכשיו קיבל תלמיד בכיתה טכנולוגית לנוער בסיכון 3.04 שעות תקן לעומת 2 בחינוך טכנולוגי רגיל. תלמיד עם הפרעות נפשיות קשות או אוטיזם קיבל בין 11–14 שעות תקן לעומת 1.5 בכיתה עיונית רגילה. הנוסח הראשון של הוראת משרד החינוך קבע שכל תלמיד מעבר לתקן יתוקצב כמו תלמיד בחינוך הרגיל. זאת בטענה שהתקציבים של כיתה תקנית מספקים את כל הצרכים הדרושים לתלמידים. הדבר עורר סערה והתנגדות גדולה בקרב מנהלים ומחלקות חינוך.
בעקבות ההתנגדות הוציא סמנכ"ל תקציבים במשרד החינוך דודי מזרחי הנחיה חדשה שלפיה כל תלמיד מעל התקן יקבל חצי מהתקציב של תלמיד בכיתה התקנית. כך תלמיד עם אוטיזם או הפרעות נפשיות קשות מעל לתקן יקבל בין 6–8 שעות תקן. בכירה במחלקת חינוך אמרה לכלכליסט שהתקציב הנוסף שימש למשוך כוח עבודה איכותי.
"אנחנו בתקופה מאוד משברית", אמרה הבכירה. "יש מחסור באנשי מקצוע דווקא בשעה שצריך להתמודד עם הרבה יותר קשיים רגשיים ופערים לימודיים. איך יכול להיות שבמקום להוסיף שעות תקן מקצצים? זה לא מתכתב עם המציאות. לא מתייעצים עם השטח". בפועל צפוי שרשויות מקומיות חזקות יוכלו לתגבר את תקציב בתי הספר במקום הקיצוץ, והחלשות לא. ממילא המהלך יגביר עוד יותר את הפערים התקציביים.
אחד הנימוקים של משרד החינוך לשינוי הנוסחה הוא שמנהלים השתמשו בכספים למטרות אחרות. אלא שמנהלים טוענים שבפועל זו היתה הדרך של משרד החינוך לפתות אותם להכניס כיתות חינוך מיוחד לבתי הספר למרות חוסר ההתלהבות של ההורים ועכשיו הוא נסוג. טענה נוספת של המנהלים היא שההודעה על השינוי הגיעה לאחר שכבר אי אפשר לפטר מורים. אבל במשרד החינוך טוענים שלמנהלים יש די גמישות תקציבית להכיל את השינוי.
נהוג לחשב שווי שעת תקן ב־8–12 אלף שקל לשנה. המשמעות היא שעל כל תלמיד אוטיסט או בעל הפרעות נפשיות קשות מעבר לתקן יפסיד בית הספר 60 אלף שקל. על תלמיד שהוא נער בסיכון ההפסד יהיה 15 אלף שקל. ההערכה היא שהיקף התלמידים הלומדים בכיתות שנפגעות הוא 50 אלף תלמידים. לא ידוע כמה מהם לומדים בכיתות שמספר התלמידים בהן גבוה מהתקן. על רקע סכומי העתק שבהם מדובר אפשר בהחלט להעריך את הקיצוץ הכללי בעשרות רבות של מיליוני שקלים.
במכתב ששלח סמנכ"ל תקציבים במשרד החינוך למנהלי הבעלויות של בתי הספר התיכוניים הוא כתב ש"משרד החינוך מחויב לחלוטין לתקצב את העלויות המלאות של הכיתה עד לגודל הכיתה הנורמטיבי. לצד זאת, קיימת אנומליה במודל הקיים אשר במצבים מסוימים הובילה לתקצוב עודף שלא הגיע לייעודו, ועל מנת למנוע כפילויות בתקצוב היה צורך בדיוק המודל".
עוד כתב מזרחי ש"להערכתנו המקצועית, למהלך לא צפויה להיות השלכה על הביטחון המקצועי של עובדי הוראה, שכן קצב הגידול של שעות ההוראה גדול בהרבה מההתאמות שיבוצעו. עם זאת, ככל שיהיו מקרים נקודתיים, משרד החינוך יקצה רשת ביטחון של שעות לבתי הספר על מנת למנוע פגיעה במשרתם של עובדי ההוראה הקבועים במוסד".
ממשרד החינוך נמסר כי "חשוב להבהיר שאין פגיעה בתקצוב תלמידי החינוך המיוחד. מתקיים עדכון שנועד לצמצם עיוותים במנגנון התשלום לרשתות. משרד החינוך ומשרד האוצר מקיימים תהליך מקצועי לעדכון מודל התקצוב בחטיבה העליונה, במטרה לדייק את אופן הקצאת המשאבים ולהבטיח שהם מגיעים לילדים ולצרכיהם, למנוע הקצאות שאינן משקפות צורך אמיתי, ולחזק את הקשר בין התקציב לבין המענה החינוכי והטיפולי הניתן לתלמידים".
תקציב החינוך המיוחד זינק ב־70% ב־4 שנים
בינתיים, מכיוון ששר החינוך יואב קיש התחמק מטיפול בבעיה, המצב הולך ומסלים. תקציב החינוך המיוחד גדל בארבע השנים האחרונות ביותר מ־70%, מ־15 מיליארד שקל ב־2021 ל־26 מיליארד ב־2025 – יותר מרבע מתקציב החינוך. חישובי כלכליסט מגלים שבקצב העלייה הנוכחי, ואם לא ייעשה מהלך דרסטי לבלימת הזינוק בחינוך המיוחד, יגיע התקציב שלו ב־2030 ל־35.3 מיליארד שקל ויעבור את ה־30% מתקציב משרד החינוך. בפועל זו תחזית זהירה מאוד מכיוון שאם לא יינקטו צעדים דרסטיים, סביר להניח שהקצב רק יגבר.
עלות תלמיד בחינוך המיוחד הנפרד היא פי 3–5 מתלמיד בחינוך הרגיל. העלות השנתית הממוצעת של תלמיד בחינוך הרגיל היא 27.3 אלף שקל. העלות השנתית של תלמיד בחינוך המיוחד הנפרד עם לקויות למידה או בעיות רגשיות, כלומר בעיות קלות יחסית, היא 74.1 אלף, קרוב לפי 3. העלות של תלמיד עם בעיות נפשיות היא 116.3 אלף שקל ושל תלמיד על הרצף האוטיסטי 129 אלף שקל, קרוב לפי 5.
במקביל, הרפורמה בחינוך המיוחד שנועדה להגביר את קצב השילוב של התלמידים בחינוך הרגיל נכשלה כליל. אם ב־2022 עמד שיעור התלמידים בחינוך המיוחד הנפרד על 38.6%, ב־2025 כבר היה מדובר ב־40%. המלצות ועדת שפירא לפתרון משבר החינוך המיוחד לא יושמו, אבל גם לא נמצא בינתיים פתרון חלופי.
