ג'יי.פי.מורגן: לאחר 135 ימי לחימה - הפגיעה במשק הישראלי תעמיק משמעותית
בנק ההשקעות מדגיש כי משך המלחמה הוא שיקבע את עומק הפגיעה בצמיחה, באינפלציה ובגירעון - וככל שתתארך, המחיר הכלכלי יזנק. בנק ישראל צפוי לנקוט גישת המתנה ולדחות הורדות ריבית - בשל הלחץ האינפלציוני ואי־הוודאות. גורמי הסיכון העיקריים להארכת הלחימה: הרחבת מטרות המלחמה, כניסת מדינות נוספות, היעדר אמון בין הצדדים וניסיונה של איראן להסיט לעימות התשה
בנק ג'יי.פי מורגן (J.P. Morgan) פרסם היום (א') ניתוח עומק על תרחישי המלחמה מול איראן והשפעתה על המשק הישראלי. חשוב להדגיש: אין כאן עדכון תחזיות או נתונים חדשים, אלא מסגור ובחינה מעמיקה של האירוע תוך שימוש בספרות המקצועית הקיימת. בשבוע שעבר, לאחר שהקדיש שתי סקירות ועדכון תחזיות למשק הישראלי, הוריד JPM — הבנק הגדול בעולם — את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026 ב־0.7% (ל־4.1%), העלה את תחזית האינפלציה ב־0.4% (ל־2.4%), והעריך כי צפויה השנה הפחתת ריבית אחת בלבד — לרמה של 3.75% — לעומת שלוש הפחתות שחזה קודם לכן.
הנחת העבודה של כלכלני JPM ברורה: המשתנה שיסביר את הפגיעה במשק הוא אורך המלחמה. ככל שתתארך - הוצאות הביטחון יגדלו, הגירעון יתנפח והצמיחה תיפגע. המסקנה הכוללת היא שהמלחמה צפויה להיות קצרה, אך קיימים סיכוני זנב לא מבוטלים להתארכות של חודשים.
הדוח נפתח בנתון מרגיע יחסית: רוב המלחמות בין מדינות ב־200 השנים האחרונות היו קצרות — מחציתן הסתיימו תוך חמישה חודשים. זהו תרחיש הבסיס. מודלים סטטיסטיים הלוקחים בחשבון את האסימטריה הצבאית הגבוהה בין ארה"ב וישראל לבין איראן, ואת העובדה שדמוקרטיות נוטות לחתור למלחמות קצרות ומכריעות, מעריכים כי הלחימה עשויה להסתיים תוך 1.5 עד 4.5 חודשים. כלומר: במקרה הטוב אנחנו באמצע המלחמה, במקרה הפחות טוב — נותרו יותר מ-100 ימים. גורם נוסף שמאותת על מלחמה קצרה הוא אסטרטגיית הלחימה: לפי JPM, ארה"ב וישראל חותרות לאסטרטגיית "תמרון" (Maneuver), הנוטה להוביל לסיום מהיר של סכסוכים — בניגוד לאסטרטגיית "התשה" או "ענישה" (כגון לחימת גרילה), הנוטות למלחמות ארוכות של שנים.
אלא שלמרות תרחיש הבסיס האופטימי, JPM מזהה מספר גורמי סיכון שעלולים להאריך משמעותית את הלחימה. הראשון: הרחבת מטרות המלחמה — אם תתרחב לשינוי המשטר באיראן, הסכסוך יתארך בוודאות. השני: כניסת מדינות נוספות או הסלמה מצד שלוחי איראן כמו חזבאללה והחות'ים, שמסבכים כל מו"מ. השלישי: היעדר אמון הדדי בין הצדדים, שמקשה על הגעה להסכם יציב ודוחף שניהם להמשיך ולגבות מחיר מהיריב. הרביעי: ניסיונה של איראן להסיט את הסכסוך ממלחמת תמרון למלחמת התשה — מה שיאריך את הלחימה גם הוא.
בשורה התחתונה, JPM מדגישים כי עומק הפגיעה הכלכלית תלוי ישירות במשך הלחימה. מלחמה ממושכת משבשת את סביבת העבודה — למידה מרחוק, גיוס מילואים, שיבושים לוגיסטיים. מנגד, ישראל מגלה "חסינות תפעולית": פיקוד העורף כבר הקל חלק מן ההגבלות מ"פעילות חיונית" בלבד ל"פעילות חלקית", מה שמצמצם את הנזק ככל שחולף הזמן. עם זאת, הפגיעה תחדור גם דרך מחירי הסחורות: על אף שישראל עצמאית בגז טבעי, היא חשופה לעליית מחירי הנפט והמזון העולמיים — במיוחד אם מצרי הורמוז יישארו סגורים.
מבחינת מדיניות: בפן הפיסקלי, ככל שהמלחמה תתארך מעבר לכמה שבועות, הוצאות הביטחון ידרשו עדכון נוסף כלפי מעלה. בפן המוניטרי, בנק ישראל צפוי לנקוט גישה זהירה של המתנה - שכן המלחמה נתפסת כ"זעזוע היצע" שלילי היוצר עודף ביקוש ולוחץ על מחירים, ואי־הוודאות הגוברת מקטינה את הסיכוי להפחתות ריבית בקרוב.
