נדחו ייצוגיות נגד שופרסל ומקדונלד'ס: פרסומת בחשבונית דיגיטלית אינה בהכרח ספאם
השופטת קבעה, במסגרת שתי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד החברות, כי כאשר לקוח מבקש לקבל חשבונית לנייד, הכללת תוכן פרסומי סביר אינה הופכת אותה לדבר פרסומת אסור. בא כוח התובע מתכוון לערער לעליון
רכשתם וביקשתם לקבל את החשבונית לנייד? כדאי לכם לקרוא את פסק הדין הזה. השופטת כרמית בן אליעזר מבית המשפט המחוזי מרכז דחתה על הסף שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית נגד שופרסל ומקדונלד'ס. נפסק כי כאשר הצרכן מבקש לקבל חשבונית לטלפון הנייד, הכללת תוכן שיווקי סביר שאינו שונה מזה המופיע בחשבונית מודפסת אינה הופכת בהכרח את ההודעה לדבר פרסומת אסור. המבקש שהגיש את שתי הבקשות חויב בהוצאות משפט בסך כולל של 60 אלף שקל וצפוי לערער לבית המשפט העליון.
למעשה, בית המשפט המחוזי דחה את בקשותיו של המבקש לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגד הרשתות שופרסל ואלוניאל (מקדונלד'ס). המבקש טען כי השתיים הפרו את סעיף 30א לחוק התקשורת, הידוע כ"חוק הספאם", בכך ששלחו לחברי הקבוצה, ובהם המבקש, דברי פרסומת מבלי לקבל מהם הסכמה מפורשת בכתב. זאת, במסגרת חשבונית דיגיטלית שנשלחה ללקוחות חברי הקבוצה לבקשתם או בהסכמתם, אך לטענת המבקש כללה דבר פרסומת מבלי שהביעו הסכמתם לכך ואף לאחר שהתנגדו לכך במפורש.
נטען כי בעת ביצוע רכישות בסניפי הרשתות (בסניפי Be Pharm מבית שופרסל ובעמדות השירות העצמי של מקדונלד'ס), מסר המבקש את מספר הטלפון הנייד שלו לצורך קבלת קבלה דיגיטלית בלבד. לאחר מכן קיבל מסרון עם קישור לצפייה בחשבונית.
לטענתו, פתיחת החשבונית של שופרסל חשפה כיתוב המזמין להצטרף למועדון הלקוחות וליהנות מהטבות וקופונים. במקרה של מקדונלד'ס, טען המבקש כי אף לאחר שלחץ על מקש "ידלג" במסך שביקש את הסכמתו לקבלת דיוור, הופיעו בחשבונית באנר פרסומי, קישורים להטבות והזמנה לסרוק קוד QR לביצוע הזמנה מהירה בעתיד. המבקש טען כי מדובר במשלוח דברי פרסומת ללא הסכמה מפורשת בכתב.
בתשובותיהן טענו שתי החברות כי ההודעות שנשלחו על ידיהן נשלחו כדין, וכן כי המסרונים הכוללים את הקישור לחשבונית הדיגיטלית נשלחו לבקשת המבקש ואינם כוללים דברי פרסומת אסורים, אלא את המלל המופיע ממילא על החשבונית הנמסרת ללקוח.
רכיב שירותי
השאלה המרכזית שעמדה להכרעת בית המשפט הייתה מה הדין כאשר לקוח מבקש (או מסכים) לקבל חשבונית דיגיטלית במסרון ונשלח אליו באופן זה קישור שלחיצה עליו מובילה לחשבונית הכוללת גם תוכן פרסומי. האם עולה הדבר כדי הפרה של חוק הספאם?
השופטת דחתה את עמדת המבקש וקבעה כי עיקר תכליתה של ההודעה שנשלחה לצרכן היא שירותית ואינפורמטיבית – העברת החשבונית שאותה ביקש הלקוח לקבל. הרכיב הפרסומי הכלול בה, אף אם הוא קיים, הוא תפל ושולי יחסית למסמך כולו. עוד נקבע כי הלקוח קיבל במסרון חשבונית במבנה ובתוכן הזהים לחשבונית המודפסת שהיה מקבל על נייר. מאחר שאין כל איסור בדין לשלב מסרים פרסומיים בחשבונית מודפסת, ומאחר שהלקוח הוא שביקש לקבל את המסמך באמצעי דיגיטלי, חלה חזקת הסכמה לקבלת המסמך כפי שהוא, כולל התוכן הפרסומי הסביר.
"עיקר תכליתה ותוכנה של ההודעה שנשלחה למבקש הוא הרכיב השירותי האינפורמטיבי, דהיינו החשבונית, שאותה ביקש המבקש (או למצער הסכים) לקבל באמצעות מסרון. הרכיב הפרסומי הכלול בהודעה, הגם שהוא קיים, הוא תפל ושולי יחסית. החשבונית נשלחה למבקש במסרון לבקשתו, כאשר אין חולק כי אלמלא היה מבקש לקבלה במסרון, הוא היה מקבל את אותה חשבונית, הכוללת גם את אותם מסרים פרסומיים, כחשבונית מודפסת. אין חולק כי אין כל איסור על הכללת פרסומות בחשבונית מודפסת הנמסרת ללקוח. במצב דברים זה, כאשר הלקוח הוא שביקש לקבל את החשבונית במסרון, כאשר הוא מקבל במסרון את אותה חשבונית שאותה היה מקבל בנייר, הכוללת מסרים פרסומיים שאין איסור לכלול אותם בחשבונית, וכאשר היקף המסרים הפרסומיים הכלולים בחשבונית הוא סביר – הרי שאין כל הצדקה להשקיף על המסמך בכללותו כדבר פרסומת ששליחתו מהווה הפרה של הוראות הדין", קבעה השופטת. בית המשפט התייחס גם לחשיבותן של חשבוניות דיגיטליות וקבע כי מדובר במדיניות רצויה שיש לעודד, בין היתר מטעמים של שמירה על איכות הסביבה.
בית המשפט דחה את שתי הבקשות לאישור התביעה כייצוגית וחייב את המבקש לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל לשופרסל ו-30 אלף שקל נוספים לאלוניאל. את שופרסל בהליך המשפטי ייצגו עו"ד נועם מחלב ועו"ד קובי בר און, ואת חברת אלוניאל ייצג עו"ד מוטי ארד.
בא כוח המבקש, עו"ד אלי שוורץ, מסר בתגובה כי לשיטתו פסק הדין שגוי הן במישור המשפטי והן במישור העובדתי. לדבריו, "ערעור על פסק הדין יוגש לבית המשפט העליון בתקופה הקרובה".
