דו"ח הביקורת על הפרקליטות: כשלים בפרשת נוה-כרייף וגניזת תיק פשע חמור מבלי לעיין בכל חומר החקירה
דו"ח הביקורת על הפרקליטות: כשלים בפרשת נוה-כרייף וגניזת תיק פשע חמור מבלי לעיין בכל חומר החקירה
20% מהתלונות שהוגשו לנציבות הביקורת על הפרקליטות התגלו כמוצדקות. בין היתר קבעה מ"מ הנציב, עו"ד ליעד מאיר-צדר, כי במבט לאחור, ניתן היה להנחות את חוקרי המשטרה לתפוס את כל החומר שהיה ברשותה של העיתונאית הדס שטייף, לעטוף אותו, ללא עיון ובדיקה, ולפנות בבקשה לבית המשפט להכריע מה ייעשה במידע ובחומר שנתפס
20% מהתלונות שהוגשו לנציבות הביקורת על הפרקליטות (ושאר מייצגי המדינה בערכאות) התגלו כמוצדקות. 114 מתוך 538 תלונות (הוגשו 916 פניות אך רק 538 הוגדרו כתלונות – כלומר בסמכות ובמנדט של הנציבות). מתוך כלל התלונות המוצדקות, 75 התייחסו לפרקליטות (20 למשטרה והיתר לשאר מייצגים). וכאן המשמעות היא חשובה – מירב התלונות הם כלפי הגוף הבכיר ביותר זה שאמור להיות "שומר סף" ומבקר של כל האחרים.
הנתונים עולים מדו"ח מ"מ נציב תלונות הציבור, עו"ד ליעד מאיר-צדר, שהוגש היום (שני) לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער, וליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. מאיר-צדר מכהנת בתפר שבין הנציב דוד רוזן שעזב לבין הנציב מנחם פינקלשטיין שטרם נכנס בגלל שהוא משמש כרגע כראש ועדת החקירה הממלכתית לאסון המירון.
פרשת אפי נוה - אתי כרייף
הדו"ח בחן את התלונות שהגישו לנציבות השופטת לשעבר אתי כרייף וראש הלשכה לשעבר אפי נוה שנחקרו בפלילים בהליך מינוייה של כרייף לשופטת. השניים התלוננו על התנהלות גורמי האכיפה ופרקליט המדינה דאז שי ניצן במסגרת חקירת השניים שנחשדו בעבירות שוחד והפרת אמונים. החקירה נפתחה לאחר שהעיתונאית הדס שטייף מסרה לגורמי האכיפה חומרים שהפיקה מהטלפונים הניידים של נוה, אשר הועברו לרשותה, והסתיימה לאחר שהוחלט על סגירת התיק בשל היעדר ראיות ואופן השגתן.
באשר לטענות כנגד אופן השגת חומרי החקירה – נכתב בדו"ח – "הגיע הנציב לכלל מסקנה כי בהינתן המידע שהיה בידי גורמי האכיפה אותה עת, ובשים לב לרגישות ונפיצות המידע שנמסר להם, לא נמצא בהתנהלות המתוארת בדרך קבלת החומרים מהעיתונאית, פגם המחייב התערבותו. עם זאת, כך הנציב, משנראה היה כי העיתונאית חדרה, לכאורה שלא כחוק, לטלפונים הניידים של החשוד באמצעות איש מטעמה, הרי שהמידע שהופק על ידיה הושג, על פני הדברים, בעבירה.
"בהחלטתו קבע הנציב כי במחובר לעובדה, כי בקרב גורמי הפרקליטות התעורר חשד לפגיעה בחסיון עורך דין-לקוח, ראוי היה לנהוג אחרת. נכון היה להנחות את חוקרי המשטרה לתפוס את כל החומר שהיה ברשותה של העיתונאית, לעטוף אותו, ללא עיון ובדיקה, ולפנות בבקשה לבית המשפט להכריע מה ייעשה במידע ובחומר שנתפס כאמור.
"באשר לטענה לפגמים בבקשה לקבלת צו העיון בחומרי החקירה, הנציב קבע בעניין זה שבמבט שלאחר מעשה, ראוי היה לפרט בבקשה בצורה מפורשת כי החומר, לגביו מתבקש הצו, הושג על פי החשד תוך פריצה בלתי חוקית לטלפונים ניידים, ודאי משהדיון בבקשה התנהל במעמד צד אחד. עם זאת, מצא הנציב להדגיש, כי לא ניתן לקבוע כי גורמי האכיפה פעלו כפי שפעלו מתוך רצון להטעות את בית המשפט.
"באשר לטענות על מועד מתן אישור פרקליט המדינה דאז לפתיחה בחקירה נגד החשודה, הנציב קבע בהחלטתו כי אין בידו לקבל את עמדת גורמי התביעה, לפיה פעולות החקירה שבוצעו בשלב הראשוני התמקדו בעיקר בבדיקת החשדות נגד החשוד בפרשה, ואילו בעניינה של החשודה דובר באותו שלב, לכל היותר, על "בדיקה מקדימה", שמטרתה לבחון קיומו של חשד סביר כלפיה, בטרם תיפתח נגדה חקירה רשמית.
הנציב קבע בהחלטתו, כי "פתיחה בחקירה כנגד שופט בישראל הינה החלטה הרת חשיבות ורגישות. מדובר בהחלטה הנוגעת לבסיס עצמאות המערכת השיפוטית ושלטון החוק במדינה, החלטה בעלת השלכות על קיומה הדמוקרטי של המדינה.... הפעולות שנתבצעו על ידי המשטרה לבחינת קיומו של חשד סביר בעניינה של החשודה הינן פעולות חקירה לכל דבר ועניין... בנסיבות דנן, גם פעולות החקירה שנתבצעו במסגרת שנקבעה כהליך של בדיקה מקדימה, לשיטת הפרקליטות, חייבו את הסמכתו של פרקליט המדינה דאז למלא את תפקיד היועמ"ש, ואת אישורו מראש".
"באשר לטענת החשודה להצעה חסרת תום לב מטעם הפרקליטות לפרישתה מכס השיפוט בתמורה לסגירת התיק, קבע הנציב לאחר שעיין בכלל החומרים שהונחו על שולחנו, כי הפרקליטות היא שנתבקשה ליתן דעתה להצעה האמורה ולא להיפך. במצב דברים זה, לא יכול להיות חולק, כי עובר להצעת ההצעה האמורה, היה באפשרות החשודה לשקול את הדברים ולהיוועץ עם כל גורם באשר הוא. עוד ציין הנציב, כי לא מצא בסיס לטענה כי הצעת הפרקליטות הייתה הצעה לא חוקית, או כזו שחרגה מסמכות".
דוגמאות בולטות לתלונות מוצדקות נגד פרקליטות המדינה
גניזת תיק פשע חמור מבלי לעיין בכל חומר הראיות הרלוונטי: בירור תלונה העלה כי הפרקליטות החליטה על גניזת תיק פשע חמור, מבלי שבחנה את כל חומר הראיות הרלוונטי לקבלת ההחלטה. הנציב קבע כי מדובר במצב דברים מטריד ובלתי מתקבל על הדעת, וכי לא ניתן להסכים, כי החלטה שתצא מלפני הפרקליטות תינתן שלא על בסיס כל חומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה. עוד קבע הנציב, כי לולא הגשת הערר על ידי הפונה על החלטת הגניזה, הפגם האמור לא היה מתגלה ובא על תיקונו.
סגירת תלונה על מסכת התעללות קשה מצד שוטרים מבלי לברר אם יש בה ממש: עורך דין אשר פנה לנציבות הלין כי מח"ש סוגרת תיקי אלימות מצד שוטרים כדבר שבשגרה, ללא כל חקירה ומבלי לבצע פעולות אלמנטריות. לטענת עורך הדין, במסגרת חקירת מרשו במשטרה הלין האחרון על אלימות שוטרים כלפיו ותיאר מסכת התעללות קשה, בה הוא הוכה והושפל משך זמן רב בעודו אזוק על הרצפה, והכל לעיני חברתו אשר גם כלפיה נהגו השוטרים באלימות. על פי התלונה, מח"ש שלחה למרשו של הפונה מכתב המזמינו להגיש תלונה לכתובת שגויה, ומשמצאה כי המכתב לא נדרש, סגרה את התיק בטענה כי התלונה נזנחה. לאחר שבחן את הדברים, מצא הנציב את התלונה מוצדקת והמליץ לפני מנהלת מח"ש להפיק לקחי המקרה למניעת הישנותו.
כשלים בטיפול בתלונת אזרח על תקיפתו בידי קצין משטרה בכיר: בירור תלונה העלה מספר כשלים שנפלו בטיפולה של מח"ש בתלונת אזרח על תקיפתו במהלך הפגנה בידי קצין משטרה בכיר, ובכלל זה, בין היתר החלטה בדבר החזרתו של קצין המשטרה לטפל בהפגנות, ופרסום פרטי המתלונן על הקצין באמצעי המדיה החברתית. הנציב קבע כי החזרת שוטר בדרגה בכירה, הנחשד בעבירות חמורות של תקיפת אזרחים במהלך הפגנה, לשמש כמי שאמון על אכיפת החוק בהפגנות נוספות, הינה התנהלות המחייבת תיקון. כן קבע הנציב כי אין זה ראוי שגוף ציבורי דוגמת מח"ש יפרסם מכתב פרטי הממוען למתלונן באמצעי המדיה החברתית, אף אם מדובר בתגובה לפרסום באת כוחו של המתלונן, כפי שהיה במקרה זה.
