דעה
אי וודאות היא הנורמלי החדש בשווקים
שווקי המניות עולים, הסנטימנט חיובי והאופטימיות גבוהה - בדיוק בזמן שמדד אי הוודאות הגלובאלי קפץ פי 2. כיצד זה אפשרי?
זוכרים את בוחצ'בסקי, הדמות הגששית מפתח תקווה, שהיה "בלתי – עציב", שמח, עליז, טוב לב ושום דבר מהצרות של "עמק הבכא" המקומי לא עשו עליו רושם?
נזכרתי במערכון הזה השבוע.
אחת התופעות המעניינות של השנה היא שעל אף שורה של גורמי סיכון ואי וודאות, שוקי המניות עולים, לא רק בארצות הברית, כי אם במדינות גוש האירו, יפן ובמקומות רבים נוספים.
גם אצלנו המדדים שוברים שיאים על אף כל האתגרים והמכשולים בזירה המדינית - ביטחונית.
מסתבר שהדבר לא מקרי. כלכלני קרן המטבע הבינלאומית התייחסו לכך השבוע באתר הקרן ומצאתי לנכון לדבר על כך בטור זה.
לפי תרשים מעניין שהציגו הכלכלנים, למרות אי הוודאות הגלובאלית מחריפה – מאבקי סחר, גרעין, מתיחות בין גושית, מלחמת רוסיה ואוקראינה וכמובן המזרח התיכון, הסנטימנט הכללי נותר חיובי.
אנשים ממשיכים להיות אופטימיים במבט קדימה.
למעשה, לקרן יש מדד לאי הוודאות הגלובאלית והוא קפץ פי 2 (אי הוודאות החריפה) במהלך השנה.
לא זו בלבד שרמתה כיום חריגה, כלכלני הקרן צופים שהיא תישאר גבוהה מאוד לזמן ארוך.
אי פותרים את הסתירה הזו?
מעדכנים את המדד. המדד המקורי כלל מיליות מפתח המשדרות עוצמה כגון solid ו-steady אל מול מילות מפתח המצביעות על חולשה כמו crisis (משבר) או recession (נסיגה). אולם, כנראה חסר בו רכיב שיכול לגשר בין הסנטימנט הגבוה לאי הוודאות המתעצמת.
ובדרך משלבים גם יכולות טכנולוגיות מתקדמות כי עיבודים מהירים של מאגרי מלל מרחבי העולם.
החוקרים עיינו בסקירות ודיווחים שהופיעו במגזין הכלכלי הנחשב "The Economist" וספרו את מספר הפעמים שמילות מפתח כמו uncertainty, uncertain ו- uncertainties הופיעו בכתבות שעסקו במדיניות כלכלית ובקבלת החלטות (מדיניות, או של הציבור).
בתוך כך נספרו גם מילים הקשורות לפוליטיקה כמו בחירות, ממשלה והצבעות.
הכלכלנים בחנו לצורך כך מדגם נאה של 71 מדינות – מפותחות ומתעוררות כאחת.
מהבדיקה עלה כי מספר המילים הקשורות לאי וודאות הגיע לשיא, אך מדד הסנטימנט נותר חיובי. הם תולים זאת בכך שעד כה התאוטה הכלכלית הגלובאלית מתונה למדי והרושם הכללי הוא כי הפעילות הכלכלית עדיין איתנה דיה.
מתברר כי הסקטור העסקי מסתגל טוב מבעבר לסימני שאלה ואירועי קצה וגם המדיניות המטפלת בהם משתפרת – בפרט במדינות מתפתחות.
הכלכלנים אומרים משפט שנראה לי די מדהים – ייתכן, לדבריהם, שאי וודאות הפכה להיות הנורמלי החדש! הסנטימנט אומנם נפגע משמעותית מזעזועים עוצמתיים כמו הקורונה או המשבר של 2008, אך לאורך זמן עולה ונותר מעל ממוצעו לאורך זמן.
ואם זו התובנה, ייתכן שניתן לראות להסביר דרכה לפחות חלק מהאופטימיות חסרת התקנה לעיתים שמאפיינת את הישראלים כמעט בכל סקר – בין אם מדובר בסקרי הלמ"ס ובין אם מדובר במדדים כמו מדד האושר העולמי.
ואכן ניתן לראות זאת היטב בסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ממוצע מדד אמון הצרכנים שלנו לא רחוק, כיום, מהממוצע של מדינות ה-OECD ויש מדינות מפתח כמו צרפת, אוסטריה ויוון עם מדדי אופטימיות נמוכים יותר. זאת, למרות השנתיים המאתגרות שעברו.
ומילה לסיום – בואו נקווה שהפער שיש היום בין האופטימיות הגבוהה, יחסית, לבין אי הוודאות הרבה, ייסגר, בהמשך, לטובת הראשונה.
