בקשה לייצוגית נגד אל על: "הפכה לפרה החולבת של המלחמה"
לטענת התובעים, החברה הפכה למונופול - לאחר שניצלה את ביטולי הטיסות של החברות הזרות, העלתה מחירים בעת משבר, במקביל להעלאת שכר בכיריה והטבות לעובדים. העתירה מתבססת על חוו"ד של פרופ' דויד גילה, ששימש כממונה על התחרות, לפיה ב-20 מתוך 24 קווי טיסה ב-2024 אל על הייתה מונופול. באותה שנה זינק הרווח הנקי שלה ב-390%
מאז פרוץ המלחמה מחירי הטיסות זינקו, ובמרכז הביקורת ניצבת חברת על אל שבשליטת משפחת רוזנברג. נטען כי החברה ניצלה את הביטולים התכופים של החברות הזרות והביקוש הגודל והקפיצה את מחיריה דווקא בתקופה בה ישראל חווה משבר ביטחוני וכלכלי.
כעת יידרש גם בית המשפט לסוגייה, לאחר שאתמול (10/6) הוגשה בקשה לתביעה יצוגית נגד אל על, על ידי עו"ד אילן ורדניקוב באמצעות עורכי הדין ד"ר טל רוטמן ועדי ציטרון ממשרד פרל כהן.
עם פרוץ המלחמה, עזיבת חברות תעופה זרות וצמצום פעילות של חברות זרות נוספות, עלה הביקוש לטיסות של חברות ישראליות. לטענת העותרים, מכוח מניית הזהב וצווים של המדינה, אל על הייתה מחוייבת להמשיך לטוס לישראל וממנה גם בזמן מלחמה, והמצב הייחודי הזה איפשר לה להפוך למונופול שמחזיק בין 50% ל-90% משוק הטיסות בישראל. כך זינק הרווח הנקי של החברה בכ-390% - ל-554 מיליון דולר בשנת 2024, לעומת 113 מיליון דולר בלבד ב-2023.
לפי העתירה, הרווחים האלו לא הגיעו רק מהביקוש העולה אלא גם מעליית מחירים. לטענת העותרים, במהלך ששת הרבעונים שאחרי פרוץ המלחמה, עלו מחירי הטיסות הממוצעים בקווים השונים בשיעורים של עשרות אחוזים, בעוד שהוצאות אל על ירדו. כתוצאה מכך, שולי הרווח לק"מ נוסע מוטס גדלו פי 15 ולאחר נטרול מענק חריג בסך 103 מיליון דולר ששולם לעובדים, שיעור הרווח הגיע ל-35%.
העתירה מתבססת על חוות הדעת המקצועית של פרופסור דויד גילה, ששימש כממונה על התחרות, וגילה כי ב-20 מתוך 24 קווי טיסה שנבדקו אל על הייתה מונופול, וכי לא חל גידול בעלויות החברה, והן אף ירדו ב- 2024 ב-3%, על כן אין הצדקה לעליית מחירים. "שולי הרווח הנקיים לק"מ טיסה של לקוח הגיעו ל-28.5% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, זינוק של כ-180% לעומת השנה שקדמה למלחמה", לשון חוות הדעת. עוד נטען בעתירה, כי בהשוואה לעולם, ברוב חברות תעופה בינלאומיות מחירי הטיסות ירדו, בזמן שאל על העלתה את המחירים ב-2024 ב-14.3% בממוצע, וב-16.9% ברבעונים הראשונים של 2024 ורשמה שיעור רווח של 29.5% לק"מ טיסה של לקוח, פי 4.8 מהממוצע בקרב החברות הזרות שעומד על 6.1%, ותשואה על ההון הפעיל של 37.8%, פי ארבעה מהתשואה הנורמלית והמקובלת בענף התעופה.
העותר טוען כי בעקבות הרווחים בשנת 2024 שווי החברה בבורסה זינק. שווי אחזקותיו של בעל השליטה בחברה, קני רוזנברג, עלה מ-0.9 מיליארד שקל לכ-3.4 מיליארד שקל, נכון ליוני 2025. גם מנכ"לית אל על, דינה בן טל גננסיה, קיבלה עלייה של 10.2% בשכרה, שעמד ב-2024 על עלות שכר של 6.5 מיליון שקל, עלות השכר של חמשת הבכירים הבאים בחברה גדלה ב-24.2% ולעובדי החברה שולם מענק בגובה 103 מיליון דולר.
על פי העתירה, על רקע הביקורת הגוברת נגד החברה, אל על נקטה פעולות לשיפור תדמיתה עם הטבות למילואימניקים וקמפיינים עם הנחות למשרתי כוחות הביטחון. אך לטענת העותר, תרומתה ב-2024 עומדת על 7 מיליון דולר, והיא בטלה בשישים בהשוואה לרווחיה וממילא נעשתה במקביל לחלוקה חריגה של קודי הנחה על סך 25% על תעריפי הטיסות שלה לעובדים, בני משפחה ומקורבים, מהלך שהוזיל את נראות ממוצע מחירי הטיסות אך לא היטיב עם הצרכן.
הסוגייה שבבסיס העתירה נידונה לא מעט בשנה האחרונה, גם הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן וגם הממונה על התחרות עדיין בוחנים אם אל על ניצלה את המצב הביטחוני בישראל וביטולי הטיסות של החברות הזרות על מנת ליצר רווחים מונופוליסטים.
על פי העתירה, התשובה לשאלה ברורה והיא אף מציעה שיטה לחישוב הפיצוי כספי, כאשר יש לפצות את לקוחות אל על שנאלצו לרכוש טיסות במחיר מופקע בתקופת חירום בסכום של 50 דולר עבור כל טיסה. כיוון שברבעון הרביעי של 2024 החברה הטיסה כ-9.2 מיליון מקטעים של טסים, כאשר טיסת הלוך ושוב כוללת 2 מקטעים, ויש להניח שרק מחצית מהכרטיסים נמכרו ביוקר, מדובר ב-2.3 מיליון טיסות, כך שלטענתם סכום אותו החברה אמורה לפצות את הלקוחות מגיע ל-115 מיליון דולר נזק לא ממוני (שאי אפשר לאמוד בסכום - ח.א), ועל פי העתירה נכון להיום שווים 406 מיליון שקל. בנוסף, הם דורשים גם פיצוי בגין נזק ממוני בגובה 483 מיליון דולר על נשק ממוני. (שאפשר לאמוד בסכום - ח.א).
לפי התביעה, "הפקעת מחירו של שירות חיוני וחסר תחליף בזמן חירום בידי בעל מונופולין, שמטרתה ו/או תוצאתה היא ריפוד כיסי המונופול, עובדיו ובעלי מניותיו במיליארדי שקלים בשעה שאלפי אזרחים וחיילים ישראלים נרצחים, נופלים, נחטפים, נפגעים ונפצעים במלחמה, וחייהם של רבים נוספים נחרבים ומתערערים מן היסוד, היא פעולה שפלה, פסולה, בלתי חוקית, בלתי צודקת ולא מוסרית, שראויה לכל גנאי".
עוד נכתב כי : "מעמדה המונופוליסטי של אל על צנח עליה כמן מן השמיים. הוא לא הושג הודות למאמציה, כתוצאה מפעילות תחרותית שהצליחה, מהשקעה במחקר ופיתוח, מהתייעלות או מחדשנות. אל על זכתה במעמדה המונופוליסטי באקראי וכתוצאה מארוע אקסוגני: טרגדיה לאומית חסרת תקדים שאותה ניצלה להפקת רווחי עתק על גב לקוחותיה. המעמד המונופוליסטי של אל על היה ונותר זמני: אל על צופה שיסתיים כשחברות התעופה הזרות יחדשו את פעילותן הסדירה בישראל. מכאן, כנראה, נובעת הדחיפות לחלוב ולנצל עד תום את 'ההזדמנות העסקית' שיצרה המלחמה עבור אל על".
