המלחמה סידרה לאל על שנת שיא: הרווח הנקי הוכפל פי 4.7, אך הצמיחה לא תישמר
החברה הפכה לברירת המחדל והציבור קנה כרטיסי טיסה ביוקר. כך ההכנסות ניתרו ב־37% ואל על הציגה שיעור רווחיות חריג ב־2024. מתוך הנחה שהשגרה תשוב, החברה צופה צמיחה שנתית חד־ספרתית בעתיד
המלחמה הזניקה את תוצאות אל על, שדו"חותיה ל־2024 הציגו שיא חסר תקדים. חברת התעופה הגדולה בישראל צופה שתצליח לשמור על ביצועים דומים בשנים הקרובות — גם כשחברות התעופה הזרות ישובו לפעילות סדירה ומלאה בישראל — אך היא אינה צופה קצב צמיחה על סטרואידים, כפי שהציגה בשנה שהיתה כולה בסימן מלחמה.
תוצאות שלושת הרבעונים הראשונים כבר הבהירו ש־2024 תהיה שנת שיא עבור אל על, והתוצאות שהציגה בדו"חות לסיכום 2024 שפרסמה אתמול היו בהתאם. ההכנסות הסתכמו ב־3.4 מיליארד דולר, צמיחה של 37% בהשוואה להכנסות של 2.5 מיליארד דולר ב־2023, והרווח הנקי הוכפל פי 4.7 והגיע ל־545 מיליון דולר.
שיעור הרווח הנקי עמד על 15.9%, בעוד ב־2023 הוא עמד על 4.7%. מדובר בשיעור רווח נקי גבוה מאוד, שכן לפי נתוני הארגון הבינלאומי לתובלה אווירית (יאט"א), שאל על מצטטת אותם בדו"חותיה, שיעור הרווח הנקי הממוצע של חברות התעופה בשנה שעברה עמד על 3.3%.
זאת אף שאל על מסבירה כי הזינוק בתוצאות שלה אינו רק תולדה של מחירים גבוהים בצורה חריגה, שעוררו תרעומת בציבור, אלא גם של מגמות גלובליות בשוק התעופה, שמהן נהנות כל חברות התעופה בעולם: השיבוש בשרשראות האספקה, שמעכב ייצור מטוסים חדשים ואספקתם לחברות התעופה; מחסור בכוח אדם; ביקושים גבוהים; ביטול קווים מסוימים; ומתחים גיאופוליטיים. כל אלה מגבילים בפועל את ההיצע ותומכים במחירים הגבוהים בכל העולם, לא רק בישראל ולא רק בשל השלכות המלחמה שהפכו את אל על למלכה של נתב"ג, ואת הישראלים לקהל כמעט שבוי.
לפי אל על, צמיחת הביקושים בשוק התעופה מייצרת צורך בתוספת של 2,100 מטוסים לצי התעופה הכלל־עולמי כדי לענות על הביקושים, בעוד ב־2024 סיפקו שתי היצרניות הגדולות בעולם, בואינג ואיירבוס, 1,100 מטוסים בלבד.
לעיקר העלייה בהכנסות אחראיות טיסות הנוסעים (תוספת של 816.4 מיליון דולר מתוך עלייה כוללת של 928.7 מיליון דולר בהכנסות), והיתרה נובעת מהטסת מטענים. העלייה בהכנסות מטיסות נוסעים היא תולדה של עלייה בשיעור של 11.8% במספר המושבים בשקלול המרחק המוטס (ASK), זינוק של 24.2% בהכנסה מכל מושב בשקלול הקילומטרים המוטסים (RASK), ועלייה של 14.2% בשיעור התשואה לנוסע בשקלול הקילומטרים (RRRPK).
העלייה במספר המושבים התרחשה בעקבות כך שביולי 2023 התווסף לצי אל על מטוס בואינג 787, שפעל במהלך 2024; בעקבות כך ששני מטוסים מדגם 777 הוסבו לתצורת דרימליינר, שבה יש יותר מושבים; ובעקבות הכשרת טייסים וצוותי אוויר חדשים. העלייה בשיעור התשואה לנוסע היא למעשה הפרמטר שמבטא את עליית המחירים.
לפי אל על, הדבר התרחש הודות ל"שינוי בתמהיל סוגי הכרטיסים", או במילים אחרות, הלקוחות רכשו כרטיסים יקרים יותר כדי לאפשר לעצמם יותר גמישות; עלייה בביקוש למושבים במחלקות היוקרה, ושיעורי תפוסה גבוהים שמביאים לכך שהכרטיסים האחרונים נמכרים במחירים גבוהים מאוד. שיעורי התפוסה באל על ב־2024 הגיעו על פי דיווחיה ל־93.8% לעומת 86.3% בשנה שלפניה. באל על מעריכים כי העלייה בשיעור התפוסה תרמה תוספת של 196 מיליון דולר לרווח השנתי.
אל על התמקדה בקווים הרווחיים יותר עבורה, ובראשם לצפון אמריקה, שנהפכו לבוננזה משמעותית נוכח צמצום הפעילות של חברות התעופה הזרות. כך, הנתח של אל על והחברה־הבת סאן דור בקווים מישראל לצפון אמריקה הגיע ל־90.7% בשנת 2024 לעומת נתח של 42.3% בשנת 2023.
ברבעון הרביעי של 2024 הגיע נתח השוק של אל על בקווים האלה ל־97.5%, למרות חזרתן של חלק מהחברות הזרות לטיסות לישראל וממנה — וזאת, כפועל יוצא מהצורך של הישראלים בוודאות שהטיסה אכן תמריא. אל על גם הגבירה את תדירות הטיסות למזרח הרחוק ולאירופה, לצד השהיית פעילות בנתיבים אחרים ובהם דובאי, דרום אפריקה, מצרים ומרוקו. וכך, גם בקווים לאירופה נתח השוק של אל על כמעט הוכפל מ־24.3% ל־44.5%.
נתח השוק הכולל של אל על בנתב"ג עמד על 47.5% בסיכום 2024, בעוד בשנה שקדמה לה הוא היה 26.3%. ואכן, אל על יצאה נשכרת ולא נפגעה מהירידה בתנועת הנוסעים בנתב"ג, שצללה ב־34% והסתכמה ב־13.9 מיליון קטעי טיסה בשנה החולפת. בנוסף, על רקע המחסור בטיסות זרות, אל על הגבירה את טיסות המטען ואף הסבה מטוסי נוסעים למטוסי מטען לתקופות מסוימות.
בתוצאות של אל על תמכה גם הירידה במחיר הדלק הסילוני, שירד בשנה שעברה ב־9.7%, ובכך מיתן את העלייה בהוצאות על דלק סילוני שהסתכמו ב־600 מיליון דולר — עלייה של 6.7%. ההוצאה על דלק סילוני היא השנייה בגובהה עבור החברה אחרי הוצאות שכר. גם הוצאות המימון נטו של אל על ירדו בחדות, בשיעור של 33.1%, והסתכמו ב־95.1 מיליון דולר, בין היתר בזכות הריבית שקיבלה על הפיקדונות שלה בבנקים, שהניבה הכנסה של 38.1 מיליון דולר.
אל על, המנוהלת בידי דינה בן טל גננסיה, הציגה עדכון לתוכנית האסטרטגית ל־2030, שבמסגרתה היא מעריכה כי נתח השוק שלה בנתב"ג יירד לכ־25%, בדומה לנתח השוק שהיה לה טרום הקורונה והמלחמה.
החברה מעריכה שעד שנת 2027 ההכנסות שלה עשויות להיות נמוכות יותר מאלה שהיא הציגה השנה — כלומר היא מודעת לכך שהמלחמה והפסקת הטיסות של החברות הזרות לישראל היטיבו איתה — אך ב־2028 הן יסתכמו ב־3.7 מיליארד דולר וב־2030 כבר יעלו על 4 מיליארד דולר.
כלומר, אל על מאמינה שתוכל לשמור על התוצאות שהציגה השנה, אך קצב הצמיחה יהיה נמוך משמעותית. לשם המחשה, ההכנסות ב־2028 צפויות להציג צמיחה של 8.8% בלבד בהשוואה ל־2024, שהציגה זינוק של 37% בהשוואה לקודמתה.
כדי לעמוד בתוכנית שלה, מצטיידת אל על במטוסים נוספים, ובכוונתה להגדיל את צי המטוסים שלה מ־49 כיום ל־59 בשנת 2028 ול־64 בשנת 2030, מהלך שידרוש השקעה של יותר מ־3 מיליארד דולר. אל על סבורה שהדבר לא ישפיע משמעותית על החוב שלה, וזאת בשל תזרים המזומנים הגבוה שהפעילות שלה מייצרת — 1.44 מיליארד דולר, כמעט פי 3 בהשוואה ל־2023, שלאחר שירות חוב נותרו ממנו 627 מיליון דולר.
לאל על יש יתרות רווחים ראויים לחלוקה של 654 מיליון דולר, אולם היא מנועה בשלב זה מלחלק דיבידנד, וזאת בהתאם להסכם ההשקעה שחתמה עם המדינה בשיא מגפת הקורונה ב־2020, שחילץ אותה ואיפשר לה לא לקרוס. ההסכם מונע חלוקת דיבידנד עד 2026 ומטיל מגבלות על היקף החלוקה עד 2028.
אל על מנהלת בימים אלה מו"מ עם המדינה בניסיון לשנות את התנאים האלה, ובמסגרת זו כבר הגיעה עם המדינה להסכמות ולפיהן היא תישא בחלק מעט גדול יותר מעלויות הביטחון שהמדינה מספקת לחברה על פי דרישתה.
בשנה שעברה הסתכמו הוצאות האבטחה של אל על ב־190.4 מיליון דולר, מתוכם מימנה המדינה 185.7 מיליון דולר ואל על מימנה 4.7 מיליון דולר. במסגרת ההסכם החדש, אל על תשלם תוספת של כ־9 מיליון דולר בשנה עבור הוצאות האבטחה.
על רקע התוצאות החזקות, ולפי ההסכמות עם העובדים, אל על חילקה להם מענקים בהיקף של 104 מיליון דולר עבור 2024. מדובר במענקים גבוהים באופן יוצא דופן לעומת מענקי 2023, שהסתכמו ב־19 מיליון דולר בלבד, כששנה קודם לכן, ב־2022, לא חולקו מענקים כלל.
אל על מעסיקה 5,540 עובדים, מתוכם 2,802 קבועים. היקף המענקים שחילקה לכל עובדיה ב־2024 משקף מענק ממוצע של 18.8 אלף דולר לכל עובד, אך הטייסים הם שנהנו מהבונוס הגבוה ביותר — קרוב ל־68 אלף דולר לטייס.
עלות השכר של המנכ"לית בן טל גננסיה הסתכמה ב־6.5 מיליון שקל ב־2024 — מרבית הסכום (5.9 מיליון שקל) במזומן (שכר קבוע ומענקים), ואילו עלות השכר של היו"ר עמיקם בן צבי היתה 5.4 מיליון שקל עבור 90% משרה. גם במקרה שלו, הרוב המוחלט של הסכום (4.9 מיליון שקל) במזומן. עלות המענקים של השניים כוללת סכומים שקיבלו ב־2023 ושהחברה לא ביצעה בגינם הפרשות באותה שנה — 600 אלף שקל עבור המנכ"לית ו־440 אלף שקל עבור היו"ר.
