בוטלה ההופעה? לא בטוח שהשבת מחיר הכרטיס הוא פיצוי מספק
פסיקה חדשה מאותתת כי במקרים של ביטול אירוע ברגע האחרון, במיוחד כשמקורו במחדלי המארגנים, האחריות אינה מסתיימת בקופה. מעבר למחיר הכרטיס, גם זמן, הוצאות ועוגמת נפש עלולים להפוך לנזק הדורש פיצוי
ביטול אירועים בישראל הפך בשנים האחרונות לתופעה שכיחה, ובמיוחד על רקע המצב הביטחוני. דוגמה בולטת לכך היא הופעתו של הזמר ברונו מארס, שתוכננה להתקיים ב-7 באוקטובר 2023. במקרים מסוג זה נהוג כי הפקת האירוע משיבה לקהל את מחיר הכרטיס, ובכך מסתכמת לרוב חובתה כלפי הצרכנים. אך מה קורה כאשר ביטול האירוע נובע לדוגמה מהתנהגות רשלנית של המארגנים? האם החזר מחיר הכרטיס בלבד מספיק כדי למצות את האחריות כלפי הקהל שנפגע מביטול אירוע ברגע האחרון?
לאחרונה הבהיר בית המשפט המחוזי בחיפה כי התוצאה במקרים אלו עשויה להיות שונה, בשים לב לאחריותם של מארגני אירועים שאינה מתבטלת יחד עם האירוע עצמו.
בהחלטה שפרסם, אישר בית המשפט ניהול תובענה ייצוגית נגד "עמותת הפועל איחוד בני סחנין" ("קבוצת בני סחנין"), בעקבות ביטול משחק ליגת העל מול מכבי חיפה בחודש מאי 2022, בהתראה קצרה, כשאלפי האוהדים שרכשו כרטיסים היו כבר בדרכם לאצטדיון.
מדובר היה במשחק בית של קבוצת בני סחנין, שנועד להתקיים באצטדיון "המושבה" בפתח תקווה. בהתאם להנחיות משטרת ישראל, קיום המשחק הותנה בהצבת מספר מספק של סדרנים ומאבטחים, דרישה שהייתה ידועה לקבוצת בני סחנין מבעוד מועד. לטענת המבקשים, כבר ביום שלפני המשחק, ואף ביום המשחק עצמו, התריעו המשטרה ומנהלת הליגות, כי קבוצת בני סחנין אינה עומדת בדרישות, וכי למרות זאת, הקבוצה שבה והצהירה כי תעמוד בדרישות האבטחה וכי המשחק יתקיים כמתוכנן. לעניין זה טענה קבוצת בני סחנין לאחריות של המשטרה ומנהלת הליגות, בשים לב, בין היתר, לעובדה שלקבוצת בני סחנין אין השפעה על ביטול המשחק או על תנאי קיומו.
בפועל, כשעתיים וחצי לפני שריקת הפתיחה התברר כי התייצבו רק כמחצית מהסדרנים הנדרשים, וחלקם ללא הכשרה מתאימה. בנסיבות אלה הורתה המשטרה על ביטול המשחק, וההודעה על כך נודעה לאלפי האוהדים רק כשעה לפני תחילת המשחק, כאשר אלו היו כבר בדרכם לאצטדיון.
בית המשפט קבע, כי בשלב זה קיימים לכאורה סיכויי הצלחה טובים לעילות של רשלנות והפרת חוזה. נקבע כי מארגן סביר של אירוע ספורט צריך לצפות, הן מבחינה טכנית והן מבחינה נורמטיבית, שביטול אירוע ברגע האחרון עלול, בהסתברות גבוהה, להסב נזק ממשי לציבור הרוכשים.
עוד נקבע, כי מכירת הכרטיסים עשויה להיחשב כהתחייבות חוזית לקיום המשחק במועדו, וביטולו אף עשוי להיחשב כהפרה יסודית, שכן אוהד סביר לא היה רוכש כרטיס לו צפה מראש אפשרות ביטול המשחק. נראה כי הפרת התחייבות כלפי ציבור רוכשי הכרטיסים, גם אם הביטול עצמו נעשה בהחלטת המשטרה, אינה בהכרח פוטרת את המארגן מאחריות.
חשוב לא פחות, מהחלטת בית המשפט עולה כי השבת מחיר הכרטיס אינה בהכרח סוף פסוק. נזקים כגון הוצאות נסיעה, חניה, ביטול זמן ואף עוגמת נפש עשויים להיחשב נזקים ברי פיצוי, גם במסגרת תובענה ייצוגית. לעניין זה חשוב לציין כי טענת החסינות מכוח עצם ההתאגדות של הגוף נותן השירותים כעמותה כבר הועלתה בהליכים ייצוגיים אחרים ונדחתה.
ההליך עצמו אומנם עודנו בראשיתו, והקביעות הן לכאוריות בלבד ומבוססות על תשתית חלקית. עם זאת, נראה, כי מעבר לנסיבות המקרה הקונקרטי, ההחלטה משדרת מסר ברור באשר לסטנדרטים המצופים ממארגני אירועים. כאשר כרטיסים נרכשים מראש, לעיתים זמן רב לפני מועד האירוע, והקהל מתכנן את זמנו, הוצאותיו ולעיתים אף את חופשתו סביב אותה רכישה, אין מדובר ב"עוד שירות" גרידא, אלא בעסקה צרכנית לכל דבר ועניין. עסקה מסוג זה מחייבת שקיפות, אחריות והיערכות מוקדמת. על מארגן הנוטל כספים מהציבור מוטלת החובה לפעול בזהירות, באחריות ובתום לב, להימנע מהטעיית הצרכן, ולא "להחליק" הצידה מידע מהותי שיש בו כדי להשפיע על החלטת הרכישה או על מימושה.
עו"ד שרון דרורי ויצ'לבסקי היא שותפה במחלקות בנקאות ומימון, תאגידים ושוק ההון במשרד וקסלר ברגמן ושות', עו"ד אלכס סחרוב היא שותפה במחלקה המסחרית במשרד
d&b – לדעת להחליט
