קרן המטבע מקפיצה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-4.5% אבל פחות אופטימית לגבי 2027
בדו"ח התחזיות החדש העלתה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2026 בנקודת אחוז שלמה והורידה את תחזית האינפלציה ל-1.8% , אבל לגבי 2027 הקרן פסימית בהרבה מבנק ישראל. ברקע: נפט יקר, אינפלציה שחוזרת וחוב ציבורי שממשיך לטפס
קרן המטבע הבינלאומית העלתה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2026 ל-4.5%, לעומת 3.5% בתחזית אפריל – עדכון של נקודת אחוז שלמה. כך עולה מדו"ח התחזיות העולמית שהתפרסם הבוקר. עם זאת, התחזית ל-2027 נותרה ללא שינוי על 4.4%. ההשוואה לתחזיות של חטיבת המחקר של בנק ישראל מצננת את ההתלהבות. בתחזית שפרסמה ביולי צפתה חטיבת המחקר צמיחה של 4% ב-2026 ו-5.5% ב-2027. הקרן אופטימית יותר לגבי השנה הנוכחית, אך לגבי השנה הבאה תחזיתה נמוכה ב-1.1 נקודות אחוז לעומת בנק ישראל. במצטבר לשנתיים, תחזית הקרן נמוכה מזו של בנק ישראל: כ-9.1% לעומת כ-9.7%. במילים אחרות, הקרן אינה צופה למשק הישראלי יותר צמיחה – היא מגלגלת חלק מהצמיחה של 2027 אל תוך 2026.
השיפור בולט על רקע הסביבה: באותו דו"ח חותכת הקרן את תחזית הצמיחה של המזרח התיכון וצפון אפריקה ל-2026, בעקבות סגירה ממושכת של מצר הורמוז. הדו"ח אינו כולל התייחסות מילולית לישראל. האינפלציה הצפויה בישראל ב-2026 ירדה ל-1.8% (לעומת 2.3% באפריל) - אירוע חריג שכן תחזית האינפלציה הגלובלית ושל המדינות המפותחות הועלתה בשיעור של 0.3%-0.5%. כלומר, ב-IMF סבורים כי האינפלציה פגעה פחות בישראל לעומת התחזית הקודמת. לגבי האבטלה, אין כמעט שינויים בולטים והאומדן מדבר על כ-3%. העודף בחשבון השוטף, לעומת זאת, צפוי להצטמק ל-1.1% תוצר, לעומת כמעט 2% בתחזית הקודמת.
הנפט מחזיר את האינפלציה
הקרן מניחה כעת מחיר נפט ממוצע של 95.7 דולר לחבית ב-2026, 16% מעל מה שהניחה באפריל, ופתיחה מחדש של הורמוז רק במרץ 2027. בשיא, בסוף מרץ, נסחרה חבית ב-126 דולר. מחיר הגז האירופי צפוי להיות גבוה בכ-36% מההנחה של אפריל, ומחירי המזון צפויים לעלות ב-5% השנה. האינפלציה העולמית צפויה לטפס ל-4.7% ב-2026 ולרדת קצת ל-4.1% ב-2027 – עדיין רמה גבוהה. ההסתברות שהאינפלציה העולמית תעבור את רף 5% ב-2027 עודכנה כלפי מעלה ל-35% לעומת 30% באפריל. אינפלציית הליבה בארה"ב ובגוש היורו צפויה לשוב ל-2% - רק באמצע 2028.
הכסף לא נחסך
הקרן קובעת שהמדיניות הפיסקלית נותרה מרחיבה ושהגירעונות גדולים במונחים היסטוריים בכמה מהכלכלות הגדולות. ממשלות רבות הגיבו להלם האנרגיה בצעדי תמיכה שלא היו ממוקדים ולא זמניים, ויצואניות אנרגיה ומדינות שנהנות מגל ה-AI הפכו את רווחי הגאות להוצאה נוספת במקום לחסוך אותם. במקביל עולה ההוצאה הביטחונית. המסר של הקרן חד: כל הגדלת הוצאה או הפחתת מס צריכה מקור מימון.
חוב שמתחדש ביוקר
החוב הציבורי במדינות המפותחות צפוי לעלות מ-108% תוצר ב-2025 ל-115% ב-2031, ובמדינות המתעוררות מ-74% ל-84%. הבעיה אינה רק הגובה אלא המחיר: התשואות על אג"ח ממשלתיות במדינות המפותחות הגיעו לשיאים של עשרות שנים, והממשלות מקצרות את מח"מ החוב. בתרחיש שבו המלחמה נמשכת עד אמצע 2027, החוב במדינות המפותחות עולה ביותר משלוש נקודות תוצר נוספות. הקרן מזהירה גם מפני לחץ פוליטי על בנקים מרכזיים לממן גירעונות או להשלים עם אינפלציה מעל היעד, ומדגישה את הצורך להגן על עצמאותם.
צמיחה בידיים של מעטים
בשורה התחתונה ב-IMF צופים כי הצמיחה העולמית צפויה להאט מ-3.5% ב-2025 ל-3.1% ב-2026 ולהתאושש ל-3.4% ב-2027. התחזית ל-2026 זהה לזו של אפריל, אבל היא מסתירה שינוי עמוק: 32 כלכלות אחראיות כעת ל-95% מהצמיחה העולמית, לעומת 54 כלכלות באפריל. מי שמחובר לשרשרת ה-AI ופחות חשוף להלם האנרגיה – צומח, שם ניצבת ישראל. מי שתלוי ביבוא אנרגיה ומנותק מהטכנולוגיה – נשאר מאחור.
