סגור
מכבי כללית מאוחדת קופת חולים קופות חולים
קופת חולים מכבי, כללית ומאוחדת. הגירעון צנח (צילומים: שאול גולן , אבי מועלם)

צניחה של 64% בגירעון הכולל של קופות החולים ב-2024 - כללית בולטת לרעה

הגירעון המצרפי של ארבע הקופות ירד אשתקד ל-347 מיליון שקל הודות לתמיכות ממשלתיות של 4.1 מיליארד שקל. "כללית" עדיין בגירעון של 542 מיליון שקל, בעוד "מכבי" הציגה עודף של כמעט 190 מיליון שקל. במשרד הבריאות מזהירים: עלויות הזדקנות האוכלוסייה צפויות לגדול עוד יותר

הגירעון המצרפי (כולל כספי תמיכה) של ארבע קופות החולים צנח בכ-61% ב-2024 לעומת 2023 ועמד על 347 מיליון שקל. רובו נובע מהגירעון של שירותי בריאות כללית שרשמה גירעון של כ-542 מיליון שקל, זאת על רקע ההפסדים בפעילות של 14 בתי החולים בבעלותה (שולטת על כשליש ממערך האשפוז במדינה). זו השורה התחתונה שעולה מהדוחות הכספיים של קופות החולים לשנת 2024 שפרסם היום משרד הבריאות.
מדובר בירידה השנייה ברציפות בגירעון המצרפי של הקופות שהוא כשליש מהגירעון שנרשם לפני שנתיים (ב-2022 עמד הגירעון על כ-1.5 מיליארד שקל).
קופ"ח מכבי רשמה עודף תקציבי של כמעט 190 מיליון שקל. מאוחדת - שרק לפני כמה שנים נקלעה למשבר פיננסי שאיים על קיומה - רשמה עודף של 7 מיליון שקל. גם לאומית הציגה איזון - כאשר הגירעון עמד על 2 מיליון שקל בלבד.
במשרד הבריאות מסבירים כי התוצאות נובעות מ"החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות בדבר עדכון מדדי יוקר הבריאות והגידול הדמוגרפי שהגדילו את בסיס עלות סל הבריאות". כלומר החלטות המממשלה להשקיע יותר בבריאות (באמצעות שני מנגנוני העדכון) מסבירות את השיפור בתוצאות הפיננסיות. "אם אותן החלטות מתודולוגיות היו מתקבלות בתחילת העשור הקודם הרי שבסיס עלות הסל היה גדל בסכום נוסף של כ-3.4 מיליארד שקל, שהיה מייתר את הצורך בכספי תמיכות בהתמודדות עם הגירעון הקיים ואף מאפשר את הרחבת השירותים", מדגישים במשרד הבריאות.
במשרד הבריאות מתייחסים גם לגירעונות ללא תמיכות, ו אז מתקבלת תמונה שונה לגמרי. לפי הדוחות המאוחדים, הגירעון של ארבע הקופות ללא תמיכות עמד ב-2024 על 4.4 מיליארד שקל, פי 13 מהגירעון עם התמיכות. כלומר, ללא תמיכות ממשלתיות, התמונה חריפה בהרבה: כללית עם גירעון תפעולי של כ-3 מיליארד שקל, מכבי עם כ־586 מיליון שקל, מאוחדת עם 366 מיליון שקל ולאומית עם 499 מיליון שקל. כלומר, המערכת כולה מציגה גירעון "אמיתי" (לפני תמיכות) של כ־4.4 מיליארד שקל, שכן היקף התמיכות הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל המהווים כ-5.4% מעלות סל הבריאות (זאת לעומת היקף תמיכות של 3.9 מיליארד בשנת 2023).
וזה אומר הכל. "חרף הטמעה בסל של כ-2 מיליארד שקלים מכספי התמיכות, ביחד עם תוספת של 2 מיליארד שקלים נוספים, בשל קצב הזדקנות האוכלוסייה המואץ, עדכונים אלה עדיין אינם משקפים באופן מלא את העלייה הצפויה בשנים הקרובות בצריכת שירותי הבריאות, את הגידול בתחלואה ובהוצאות שונות" מסבירים במשרד הבריאות ובצדק.
ובכל זאת, מימון עלות סל הבריאות מהכנסות מהשתתפויות המבוטחים עלה בשיעור קל ל-5.6%, אך ירד משמעותית לעומת שיעור של כ-6.8% לפני כעשור, דבר המעיד על הגדלה של חלקה של הממשלה במימון הסל שמשמעותה הקלה על מבוטחי קופות החולים תוך צמצום ההשתתפויות העצמיות של המבוטחים.
נזכיר כי סל הבריאות הוא התקציב הכולל שממשלת ישראל מעניקה ל-4 קופות החולים על מנת שאלו יספקו שירותי בריאות לאזרחי ישראל הזכאים לשירותים אלו לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אותו סל גדל לפי 3 מדדים או מנגנונים: לפי גידול האוכלוסיה והזדקנותה (מדד דמוגרפי); לפי עלות שירותי בריאות (מדד יוקר); ולפי רצון הממשלה להגדיל את תקציב הבריאות בגלל עמדה עקרונית וערכית שמבטא את חשיבות התחום (בא לידי ביטוי במה שמכונה "סל התרופות").