בלעדי
מחיר ההשתמטות: הסכום שיוקפא השנה מתקציב הישיבות – חצי מיליארד שקל
לפי נתוני משרד החינוך, התמיכה ל־72 אלף תלמידים, כשליש מתלמידי הישיבות, מושעית בגלל ההשתמטות מגיוס. בקרב הישיבות לרווקים שיעור המושעים זינק
התמיכה ב־72 אלף תלמידי ישיבות ואברכים, שהם יותר משליש מכלל התלמידים הבוגרים הרשומים במשרד החינוך – מושעית בשל היותם משתמטים משירות צבאי. המשמעות היא שכחצי מיליארד שקל מתוך תקציב מוסדות התורניים, העומד על 1.7 מיליארד שקל, לא יועברו לישיבות. על רקע זה אף העביר האוצר 550 מיליון שקל מהתקציב לרזרבה. כך עולה מנתונים שהעביר משרד החינוך לבקשת כלכליסט.
גברים נשואים נפגעו פחות
במהלך השנה החולפת חצה מספר תלמידי הישיבות הבוגרים שממומנים מתקציב האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך את ה־200 אלף, והוא עומד על 206,570, כלומר כ־2% מתושבי המדינה לומדים בישיבות. מדובר במספר הגבוה ביותר של תלמידי ישיבות בכל הדורות, אבל זה המצב מאז שישראל הגיעה ליותר מ־20 אלף תלמידי ישיבות, שנחשבת להערכה מאוד נדיבה של מספר תלמידי הישיבות בעולם ערב מלחמת העולם השנייה.
בסוף יוני 2023 פקע חוק ההשתמטות האחרון וכ־53 אלף תלמידי ישיבות בני 26-18 איבדו את מעמד דחיית השירות והפכו למשתמטים מהצבא. בג"ץ הורה להפסיק את תקציבם החל מאפריל 2024. הסיבה לכך שהגבול היה 26 היא שזה היה גיל הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, לפי חוק ההשתמטות האחרון.
עם זאת, גודל המחזור החרדי הוא 14 אלף בני 18 בשנה. כך שבשנתיים שעברו נוספו עוד כ־28 אלף משתמטים ומספרם עומד עתה על כ־80 אלף. עם זאת, רק 72 אלף מתוכם רשומים במשרד החינוך והדבר תואם את ההנחה שכ־10% מהחרדים הם אנשי העדה החרדית האנטי־ציונית, שאינם לוקחים כסף מהמדינה.
רוב תלמידי הישיבות שממומנים מתקציב משרד החינוך, 118.6 אלף איש, הם אברכי כולל (אברכים – תלמידי ישיבה נשואים. כוללים – ישיבות לגברים נשואים). לפי נתונים שנכונים לינואר השנה, התמיכה מושעית ל־26.1 אלף, שהם 22%.
הסיבה ששיעור האברכים שהתמיכה שלהם מושעית נמוך יחסית היא שהם מבוגרים יותר. ככל שעובר הזמן, יותר תלמידי ישיבות משתמטים מתחתנים והופכים להיות אברכים. התמיכה לאברך עומדת על 845 שקל בחודש, כלומר קצת יותר מ־10,000 שקל לאברך בשנה. הכסף הזה לא מממן את הכולל, אלא משמש למימון קצבת המחיה של האברך, שעומדת בדרך כלל על 1,500 עד 2,000 שקל בחודש.
המוסדות שנפגעו בצורה הקשה ביותר הם הישיבות הגדולות. מדובר בישיבות לרווקים בוגרים, בדרך כלל בני 22-17, כלומר רובם בגילאי שירות צבאי. תקציב הישיבות הגדולות מממן את המוסד ולא את התלמיד, ובדרך כלל ההורים גם מוסיפים שכר לימוד. 38.1 אלף מתוך 54.2 אלף תלמידי הישיבות הגדולות – 70% – מושעים מקבלת תקציב. רק 16.1 אלף מקבלים תקציב, כנראה כאלה שהוציאו פטור מסיבות נפשיות או צעירים מגיל 18. ישיבות גדולות מקבלות 480 שקל לתלמיד, כלומר כ־5,700 שקל לתלמיד בשנה. עוד מושעים מקבלת תקציב כ־7,000 תלמידי ישיבות מסוגים אחרים.
בשנה שעברה הביאה החלטת בג"ץ לעצירת תקציב של 300 מיליון שקל מתוך תקציב הישיבות, שעומד על 1.7 מיליארד שקל. השנה, על פי חישובי כלכליסט, היא צפויה לעצור חצי מיליארד שקל. על רקע זה האוצר העביר עם אישור התקציב לרזרבה 550 מיליון שקל מתוך תקציב הישיבות.
כספי התרומות נגמרו
הנתונים מעלים את השאלה איך מסתדרות הישיבות, ובייחוד הגדולות. לפי מחקר של אביעד הומינר רוזנבלום מקרן ברל כצנלסון, תקציבי המדינה היוו 28% מתקציבי הישיבות ב־2022, אך יש ישיבות שהם מגיעים ל־40% מתקציבן. על רקע זה המחקר מדגיש, כי יש צורך בצעדים נוספים כדי ליצור שינוי במודל הכלכלי של חברת הלימודים ואין די בקיצוץ תמיכה זו.
אין בשלב זה גל של סגירת ישיבות, אף שלא מעטות מהן כנראה בקשיים. מספר הישיבות שמקבלות תקציב ממשרד החינוך ירד במהלך השנה האחרונה מ־2,000 ל־1,800, אבל הדבר נובע בעיקר מכך שבשל הכרזת רבים מהתלמידים כמשתמטים, הן יירדו מסף התלמידים הדרוש לקבלת תקציב ולא מסגירתן.
הגורם העיקרי שמאפשר לישיבות לשרוד הוא מסעות גיוס התרומות שערכה לפני שנה בחו"ל שורת רבנים חשובים, שגייסו כ־100 מיליון דולר לקרן עולם התורה, שתומכת בישיבות. הכסף כמעט אזל, אבל אחד משני מנהיגי דגל התורה, הרב משה הלל הירש, הודיע על מסע גיוס נוסף. השאלה היא כמה זמן יוכלו התורמים לעמוד בסכומים אלה. אבל נראה שהמערכת פועלת בשלב זה על סמך ההנחה שבמוקדם או במאוחר המפלגות החרדיות יצליחו להחזיר לעצמן את התקציב כולו. ההנחה הזו תשתנה כנראה רק אם תקום ממשלת שינוי.
בכנס שנערך לאחרונה בישיבת סלבודקה אמר הרב הירש: "יש כוללים רבים שלולא 'קרן הצלת עולם התורה' היו נסגרים ואולי גם חלק מהישיבות. ואפילו הישיבות והכוללים שלא היו נסגרים, מכל מקום היה להם קשה עד מאוד, וקרן זו עזרה להם ביותר". הוא הודה ש"לפני שנה אמרנו שדבר כזה עושים רק פעם אחת! אף אחד לא חשב שנעשה זאת שנית. אבל עתה שהגענו שוב למצב כזה, מוכרחים לחזור ולעשות".
