סיכונים סיניים לישראל
לסין אינטרסים גלובאליים ארוכי טווח, שכדי לעמוד בהם יצר המשטר הסיני תכניות אסטרטגיות ארוכות שנים, בהן בין היתר הצורך בשליטה במערכות תקשורת הנתונים בעולם, ושימוש טכנו-מבצעי בכלל המערכות המיוצרות בסין – תשתיות ומכשירי קצה מסחריים כאחד.
שימוש בטכנולוגיות ובמוצרים מתוצרת חברות סיניות מייצר איומים פוטנציאליים רבים מאוד, בכלל זה להטמנת פוגעניים, "דלת אחורית" שתאפשר גישה מרחוק ושליטה, שיבוש בשרשרת האספקה ועוד.
בעשור הקודם אפשרה ממשלת ישראל לסין לצבור אחזקות וזכויות הפעלה בתשתיות יסוד קריטיות במדינת ישראל וזאת ללא פיקוח ואכיפה הולמים. מהלכים אלה התאפשרו על אף שבכירי מערכת הביטחון הזהירו, הן באופן פומבי והן בדלתיים סגורות, אודות הסיכון הטמון בכך.
בשנת 2024, העיד ראש ה-FBI לשעבר כריסטופר ריי, בפני ועדה מיוחדת בקונגרס האמריקאי בנושא האיום הסיני. לדבריו, "ממשלת סין מיירטת את התשתיות הקריטיות של ארה"ב". ארגונו זיהה מבצע, במסגרתו נפרצו תשתיות תקשורת ומאות רבות של מכשירים על ידי גורמי תקיפת סייבר סיניים כחלק מפעולה נגד תשתיות קריטיות בתחומי התקשורת, האנרגיה, התחבורה והמים, במטרה לגרום נזק ממשי לארה"ב ולאזרחיה.
בישראל, הבעיה חמורה הרבה יותר שכן ממשלת סין מחזיקה ומפעילה, במישרין ובעקיפין, תשתיות אסטרטגיות. ואם לא די בכך, השתלטות של ממשלת סין על נכסים אסטרטגיים במדינת ישראל נעשתה ללא כלי פיקוח מתאימים עד כדי כך שמדובר במחדל של ממש.
רק לאחרונה חתמה חברת "דליה אנרגיה" על הסכמי תכנון, רכש והקמה עם שלוש חברות סיניות לצורך בניית שתי תחנות כוח חדשות. קיימת כאן למעשה לקונה, במסגרתה סין חודרת לנכסים אסטרטגיים בישראל באמצעות השוק הפרטי בארץ. סביר, כי אם היה מדובר במכרז ציבורי, החברות הסיניות היו נחסמות על ידי הוועדה לבחינת השקעות זרות.
מצלמות של חברה סינית, הנמצאת ברשימה השחורה של ארה"ב, מצויות במערכת עין הנץ של המשטרה, תפעול נמל המפרץ בחיפה על ידי חברה סינית ועוד רשימה ארוכה של תשתיות קריטיות.
בין המערכות המאוימות והפגיעות ביותר בישראל מצויה מערכת הבריאות. במערכת זו קיימת מגמה מובהקת של רכש מערכות מתקדמות מסין (דוגמת משאבות עירוי, מכשירי הנשמה ומוניטורים למעקב אחר החולים), בצד ציוד רפואי אחר (ציוד מיגון דוגמת כפפות וחלוקים, מזרקים, מחטים, מוצרי עירוי וחבישה), הנרכש על ידי גופי המערכת הרפואית במכרזים, בהם הגורם היחיד הקובע הוא המחיר (במקרים כאלו אין לחברות ישראליות, אמריקאיות או אירופאיות בדרך כלל סיכוי לזכות). מכרזים כאלו נערכים ע"י קופות החולים, בתי החולים ואפילו חיל הרפואה של צה"ל.
בנוגע למערכות רפואיות מתקדמות, קיימת סכנה של זליגת מידע רפואי, השתלטות מרחוק ושינוי הגדרות ועוד. כמו כן יש צורך לבחון את ביטחון שרשרת האספקה של מערכת הבריאות, בעיקר בעתות חירום, והחשש כי הסינים יפגעו בה. בהקשר זה ראוי לזכור את שיבושי השרשרת בתקופת הקורונה.
מאז ומתמיד סין לא עמדה לצידנו בעניין הפלשתיני אך מאז יום הטבח של 7 באוקטובר 2023 פעלה סין באופן עוין ממש כלפי מדינת ישראל פרו-פלסטינית באופן מובהק. כגון הכרה בזכות השיבה של הפלשתינים ופועלות באו"ם ובמועצת הבטחון שפוגעות במדינת ישראל.
עמדותיה ומהלכיה של סין נגד ישראל באים על רקע קשרים הדוקים ומתהדקים עם איראן. בשנת 2021, איראן וסין חתמו על הסכם לשיתוף פעולה צבאי וכלכלי, זאת על אף הסנקציות הבין-לאומיות על איראן ובניגוד מוחלט אליהן. בשנת 2023, סין הייתה שותפת הסחר המרכזית של איראן כאשר זו תרמה כ-9.1 מיליארד לכלכלה האיראנית וייבאה 91% מכלל ייצוא הנפט האיראני.
ישנו חשש כי גורמי המודיעין הסיני משתמשים במערכות הטכנולוגיות הנמכרות בארץ כמו בתשתיות האסטרטגיות כפלטפורמה לאיסוף מידע מודיעיני ואף להשבתה שלהן ביום דין. ראוי להזכיר כי מתקפות סייבר סיניות נרחבות על מערכות הממשלה, המשק והאקדמיה הישראליות קיימות כל הזמן.
לסיכום: השימוש בטכנולוגיות סיניות במערכת הבריאות, כמו גם בציוד רפואי בסיסי מתוצרת סין בצד הכניסה הסינית לתשתיות הלאומיות הקריטיות בישראל( שזכתה לחיבוק חם ולעידוד מצד דרגי ממשלות ישראל בראשותו של נתניהו) מהוות סיכון אסטרטגי.
ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר
