חוק ההסדרים 2026
האוצר מבקש להקל את הרגולציה על חברות ביטחוניות-ממשלתיות
במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 מוצע להעניק לחברות כמו רפאל והתעשייה האווירית גמישות ניהולית מוגברת, לאפשר הקמת ורכישת חברות בנות ללא אישור ממשלה ולקצר ל-30 יום את הטיפול בבקשות לרישיונות יצוא ביטחוני. באוצר מעריכים כי השינויים יחזקו את כושר התחרות של התעשיות הביטחוניות הישראליות בשווקים הגלובליים
התוכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2026 מבקשת להחיל הקלות רגולטוריות על חברות ממשלתיות-ביטחוניות בניסיון לשפר את כושר התחרות שלהן מול חברות פרטיות הפועלות בשוק הישראלי ובשווקים הגלובליים.
חברה ממשלתית-ביטחונית שמכניסה למעלה מ־5 מיליארד שקל בשנה, ולפחות אחד השרים שממונים עליה הוא שר הביטחון, תוגדר כ"חברה ממשלתית ביטחונית-תחרותית". הגדרה זו נועדה להבחין בין החברות הממשלתיות הביטחוניות לבין יתר החברות הממשלתיות הביטחוניות המקיימות פעילות עסקית נרחבת, כגון רפאל, התעשייה האווירית והחברה בת שלה אלתא מערכות - שיקבלו מהמדינה גמישות ניהולית מוגברת.
תיקון חוק החברות הממשלתיות הכלול בתוכנית האוצר אמור להקל על חברה ביטחונית ממשלתית המקימה חברה בת או רוכשת מניות בחברה אחרת בעלות של עד 400 מיליון שקל. במצב זה, המהלך יהיה טעון באישור רשות החברות הממשלתיות בלבד ולא בהחלטת ממשלה, כפי שנהוג כיום. עוד עולה מן ההצעה כי החברה בת שהוקמה או שמניותיה נרכשו בידי חברה ממשלתית לא תהיה חברה בת ממשלתית, ובכך תוחרג מההגבלות הרגולטוריות החלות על החברות הממשלתיות. עוד מוצע כי חברה ממשלתית ביטחונית שמבקשת למכור חברה בת תוכל לעשות זאת באישורן של רשות החברות והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מבלי הצורך לקבל לשם כך גם את אישור הממשלה..
השינויים המוצעים בתוכנית הכלכלית ל-2026 פונים אל הסביבה התחרותית בארץ ובעולם שבהן פועלות החברות הביטחוניות. המגבלות הרגולטוריות והכלכליות שמוטלות על כלל החברות הממשלתיות מקשות על החברות הביטחוניות שבבעלות המדינה להגיב ביעילות למגמות בשוק הנשק העולמי ולעתים תכופות מעמידות אותן בנחיתות מול חברות מתחרות שנמצאות בבעלות פרטית ונהנות מגמישות רבה יותר.
השווקים הביטחוניים בעולם דינמיים ותחרותיים מאוד, ומתאפיינים במיזוגים וברכישות של חברות תוך שיתופי פעולה, מהירות תפעולית וגמישות עסקית, שנשללת מהחברות הממשלתיות בשל ההגבלות הרגולטוריות החלות עליהן. אחת המגמות הצוברות תאוצה בשווקים העולמיים היא העדפתן של מדינות רבות לייצור מקומי ופיתוח תשתיות מקומיות שיתמכו בכך, וזאת במטרה להפחית את תלותן בספקים זרים.
מיזוגים ורכישות של חברות ביטחוניות בעולם הובילו להקמת חברות ענק עם משאבים נרחבים המרחיבים את יכולות ההשקעה שלהן – מצב שמקשה על החברות הממשלתיות הביטחוניות מישראל. הרגולציה הנוכחית מקשה על אותן חברות להשתתף במכרזים בינלאומיים, לרכוש חברות בנות שישפרו את מעמדן באותם השווקים ולהגיב במהירות להזדמנויות בשווקים.
בשנת 2024 הסתכם היקף הייצוא הביטחוני של חברות ישראליות ב-14.8 מיליארד דולר. מדובר בשיא של כל הזמנים ביצוא של נשק מישראל, כשברקע מרוץ חימוש עולמי של צבאות בעולם, בעיקר במדינות אירופה, בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
ההצעה להקל את הרגולציה על החברות הביטחוניות באה לצד הצעה לייעל את תהליכי הפיקוח על הייצוא הביטחוני מישראל ואמורה לשפר את פוטנציאל התחרות של התעשיות הביטחוניות וחברות שפועלות בשוק הדיפנס טק העולמי.
לפי התוכנית, חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני יתוקן באופן שיחייב את משרד הביטחון להיענות בתוך 30 יום לבקשה שמוגשת אליו לקבלת רישיון יצוא או רישיון שיווק של מוצר ביטחוני.
הגוף שאמון מטעם משרד הביטחון על מתן רישיונות אלה הוא האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) שבראשו עומדת רחלי חן. באוצר דורשים כי החלטות על מתן רישיון שיווק או יצוא של נשק יקחו בחשבון שיקולים על מידת השפעתן על פיתוח וחדשנות טכנולוגית, קידום יכולות של התעשיות הישראליות בזירה הבינלאומית ופוטנציאל הפגיעה ביכולותיה של חברה המבקשת להתחרות בעולם – במידה והבקשה שלה לקבלת רישיון יצוא או שיווק תידחה.
עוד עולה מן ההצעה, כי בקשות לקבלת רישיונות מאפ"י יוגשו באאופן דיגיטלי, תוך קיצור תהליכים וצמצום ביורוקרטיה. לפי האוצר, הצורך בתיקון חוק אפ"י נובע מכך ש"בשנים האחרונות התגלו אתגרים ביישום החוק לרבות היעדר מגבלות זמן לטיפול בבקשות, חוסר גמישות רגולטורית לפטור מוצרים בעלי רגישות ביטחונית נמוכה ומיעוט מנגנונים לאישור אוטומטי, היוצר עומס ועיכובים". באוצר סבורים כי השינויים המוצעים ישפרו את כושר התחרות של התעשיות הישראליות בשווקים הבינלאומיים, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל.
