קנסות מנהליים בשל חריגות בנייה – סיכום שנת 2025
באיזה תנאים אפשר להפחית קנסות מנהליים בשל חריגות בניה? העליון עושה סדר
בשנת 2017, במסגרת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, הוחלו הוראות חוק העבירות המנהליות על עבירות תכנון ובנייה, לצורך החמרת הענישה הכלכלית וייעול הליכי האכיפה. במסגרת המנגנון שהוחל, מי שמבצע עבירה של בניה ללא היתר או שימוש השונה מן המותר בהיתר או בתב"ע, עשוי להיות מחויב בקנס, ואז עומדת בפניו האפשרות לבחור בין תשלום הקנס וסיום ההליך ללא הרשעה פלילית, לבין הגשת בקשה להישפט, שאז יוגש נגדו כתב אישום ויתנהל הליך פלילי מלא, על כל השלכותיו: הליך ממושך, הוצאות משפטיות, אפשרות להרשעה פלילית ורישום פלילי. הבעיה היא, שלא מדובר בסכומים מינוריים. להיפך, מדובר בסכומים אשר יכולים להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים, הנקבעים לפי היקף העבירה, במטרים רבועים. בקרקעות ייחודיות כמו למשל קרקע חקלאית מוכרזת, עבירה בהיקף של 50–75 מטר עשויה לגרור קנס של כ-100,000 ₪, ואילו עבירות בהיקף העולה על 100 מטר עשויות להביא לקנס של כ-300,000 ₪ ויותר. כשמדובר בתאגיד הסכום מוכפל, מאה הופך למאתיים ושלוש הופך לשש מאות, בקיצור, לא ממש קנס שאפשר לעבור עליו לסדר היום.
לאורך השנים התמודדו בתי המשפט השלום והמחוזי עם אזרחים שביקשו להישפט ולהפחית את גובה הקנס המנהלי.
בעניין הטלת עונשים במשפט פלילי, ובכלל זאת גובה הקנסות המוטלים, בית המשפט פועל לפי תיקון 113 לחוק העונשין, אשר קובע, שעל בית המשפט ליתן עונש הולם לנאשם, תוך התחשבות במצבו הכלכלי, ובפרמטרים נוספים, כמו עבר פלילי, התנהגות חיובית, תרומה לחברה, השלכות הקנס על המשפחה כולה, התנהגות רשויות האכיפה וכו'. לעומת זאת, קובע סעיף 14 לחוק העבירות מנהליות, כלל נוקשה, לפיו הקנס שיטיל בית המשפט על מי שבחר להישפט והורשע, לא יפחת מגובה הקנס המנהלי שהוטל, אלא אם ראה בית המשפט "נסיבות מיוחדות" המצדיקות את הפחתתו. סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות ותיקון 113 לחוק העונשין אינם הולכים יד ביד, שכן בעוד שתיקון 113 לחוק העונשין מפרט מגוון של נסיבות ופרמטרים אישיים אליהם השופט נדרש להתייחס בגזירת הדין, סעיף 14 לחוק העונשין קובע מינימום קשיח לגובה הקנס, אותו ניתן להפחית רק בנסיבות מיוחדות.
והנה, התגלגל תיק לפתחו של בית המשפט העליון. על שלמה גרין וחברת ארקו אס אן בע"מ, הוטלו קנסות מנהליים, בגין ניהול עסק להשכרת ציוד לאירועים במבנה בשטח של 800 מ"ר בקרקע חקלאית. על שלמה גרין הוטל קנס בגובה של 300,000 ₪ ועל חברת אקו אס אן בע"מ בשל היותה תאגיד, הוטל קנס כפול, בסך של 600,000 ₪.
השופטים בבית המשפט העליון נחלקו בדעותיהם. הרוב (השופט סולברג אליו הצטרפה השופטת כנפי-שטייניץ) סברו, כי יש לתת את הבכורה לסעיף 14 לחוק העבירות המנהליות כך שהקנס המינהלי צריך לשמש כעונש מינימום הניתן להפחתה רק בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
השופט סולברג הבהיר, שהנסיבות חייבות להיות "מובחנות מסתם שיקולי קולא". שיקולים כמו הודאה, הפסקת השימוש האסור, או פערי ענישה בין מסלולי אכיפה - אינם מספיקים. לעומת זאת, מצב בריאותי קשה או מצב כלכלי קשה במיוחד - עשויים לעלות כדי נסיבות מיוחדות.
לעומתם, בדעת מיעוט, השופט אלרון סבר, כי הקנס המינהלי צריך להוות מעין 'סמן מנחה', לו יינתן משקל משמעותי לעת גזירת הדין, אך הוא אינו מינימום קשיח שכובל את השופט. השופט שם דגש בהחלטתו על מצוות המחוקק בתיקון 113 , כך שבגזירת הדין יילקחו בחשבון כלל הנסיבות והפרמטרים האישיים של הנאשם.
השופט אלרון קבע כי סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות אינו מאפשר פגיעה כה משמעותית בסיכויי הנקנס להביא להפחתת הקנס. לדבריו, פגיעה כאמור יכולה להיעשות רק אם המחוקק מביע עמדה ברורה ומפורשת בעניין, וזה לא המקרה. הגישה הכללית והמקובלת היא, שלא להגביל יותר מדי את שיקול הדעת של השופטים בקביעת העונש ולכן במסגרת גזרת הדין רשאי בית המשפט לקחת בחשבון פרמטרים כמו הודאה באשמה, תרומה לחברה והפסקת השימוש האסור.
השלכות מעשיות:
לסיכום, דעת הרוב בבית המשפט העליון בחרה לצמצם את האפשרות להפחתת קנס מינהלי המוטל בשיעור של מאות אלפי שקלים. עם זאת, בית המשפט העליון נחלק בדעותיו, כך שיש מקום לסבור, כי היה ומקרה אחר יגיע לבית המשפט העליון, אולי הדעות תתהפכנה. בנוסף, טרם נאמרה המילה האחרונה, גם לנוכח הגשת בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון.
בנוסף, גם דעת הרוב וגם דעת המיעוט, כל אחת מנקודת מוצא שונה, מותירות פתח להפחתת הקנס המנהלי על ידי בית המשפט, כך שגם לפי דעת הרוב הנוקשה, בהתקיים נסיבות מיוחדות מאוד מצומצמות, מוסמך בית המשפט להפחית את הקנס.
המשמעות המעשית של פסק הדין ברורה, במיוחד בשלב זה שבו ההלכה טרם התקבעה סופית. מי שבוחר להישפט אינו חוסם עצמו מראש מהפחתת הקנס, אך עם זאת, ההחלטה אם לשלם את הקנס או לבקש להישפט צריכה להתקבל בזהירות, תוך שקלול כל הגורמים והבנה ששיקול הדעת עובר לבית המשפט, לטוב ולרע: האם קיימות טענות הגנה מבוססות? האם יש סיכוי לזיכוי? האם מתקיימות נסיבות מיוחדות? חשוב לזכור, כי לנקנס יש רק 30 יום מיום קבלת הודעת הקנס להגיש בקשה להישפט - מועד קצר במיוחד הדורש בחינה משפטית מהירה ומעמיקה.
האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
מאת עו"ד הילי פרייס קוה, בעלת משרד המתמחה בתחום התכנון ובנייה ורישוי עסקים, עו"ד משרד הילי פרייס קוה
d&b – לדעת להחליט
