מדריך כלכליסט
מקום מגורי הילדים בעת פרידה וגירושים: כל מה שצריך לדעת
מהו הרדיוס המותר למעבר דירה? האם אפשר לעבור לחו"ל עם הילדים? ומה קורה כשמשפחה שחיה בחו"ל רוצה לחזור לארץ? עו"ד יהודית מייזלס מסבירה את המורכבות
אחת הסוגיות המרכזיות אגב גירושין או פרידה, היא שאלת מקום המגורים: היכן יגורו הצדדים והיכן יגורו הילדים? הסוגייה מסתבכת עוד יותר, כאשר אחד מהצדדים עובר לגור בחו"ל, או כאשר מתגוררים בחו"ל ואחד מן ההורים מעוניין לשוב ארצה. מהם, אם כן, המותר והאסור בכל הנוגע למקום מגורים? מדריך כלכליסט גיבש עם עו"ד יהודית מייזלס, מומחית בדיני משפחה וירושה, ומרצה לדיני משפחה במכללה למנהל, מדריך המסביר את המורכבות.
האם גם אחרי הגירושין אני חייב/ת לגור קרוב לגרוש/ה שלי?
אם התגרשתם ללא ילדים, אתם רשאים לגור במרחק אוקיינוס זה מזו, ולעולם לא להתראות יותר לעולם. "אבל", מסבירה עו"ד מייזלס, "אם יש לכם ילדים, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי אף אחד מן ההורים אינו יכול לשנות את מקום מגוריו של הילדים ללא הסכמת ההורה האחר. אז, אם אתם רוצים לעבור למורד הרחוב, איש לא יאמר לכם דבר, אבל מעבר מגורים משמעותי יותר, עלול להשפיע על אופן קיום הסדרי השהות ביניכם, וכמובן שגם אינכם יכולים לשנות באופן חד צדדי את מקום הלימודים של הילדים, כך שממילא אין הרבה גמישות של תזוזה. החוק לא מגדיר את המרחק שניתן לעבור מן ההורה האחר. בהסכמי גירושין, כמעט תמיד יופיע סעיף המבקש להגדיר את הרדיוס שניתן להתרחק ממקום המגורים האחרון ללא נקיטת הליך משפטי. כמובן שאם אחד ההורים רוצה לנסות להעביר את הילדים מעבר לרדיוס זה, יהיה עליו לנהל הליך של תביעה להעתקת מקום מגורים וחשוב לציין שעד שהליך זה יתברר, הילדים לא יזוזו".
לא טוב לי בנישואין. האם אני יכולה לשכור דירה אחרת ולעבור אליה עם הילדים?
עו"ד מייזלס מסבירה כי אם יש הסכם שמחייב אותך להישאר באזור מסוים, תצטרכי לקבל אישור של בית המשפט או של ההורה השני לשינוי מקום מגורים. "אם עדיין לא התחלתם בהליכי גירושין ואין צו משמורת או הסכם שמגביל אותך, את לא בהכרח חייבת אישור רשמי כדי לעבור, אבל חשוב לוודא שהמעבר לא יוביל לעימות משפטי. כאמור, בתי המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני תמיד שוקלים מהי טובת הילד. אם המעבר ישפיע על הקשר שלהם עם האב, בן הזוג לשעבר עלול לפנות לבית המשפט ולבקש להחזיר את המצב לקדמותו או להוציא צו מניעה המונע מראש מעבר זה. בכל הקשור להעברת הילדים מבית לבית, והגם שכיום נהוג 'שוויון בנטל', לפעמים ההורה שהתרחק הוא זה שיוסכם או שיחויב להסיע".
האם החוק מחייב אותי לגור גם אחרי הגירושין קרוב לגרוש שלי? שמעתי שיש מגבלת של 10 ק״מ ? מה הדין?
עו"ד מייזלס מציינת כי החוק בישראל לא מחייב הורה משמורן להמשיך לגור ליד ההורה השני לאחר הגירושין, ואין בחוק מגבלת מרחק. עם זאת, בית המשפט עשוי להתערב במעבר מגורים אם הוא משפיע על טובת הילד, המשך הקשר עם ההורה השני, חיי החברה, מערכת החינוך ועוד. אם המעבר מצריך שינוי בית ספר, או שהמעבר מקשה על ההורה השני לקיים זמני שהות עם הילד, הוא יכול להתנגד ולבקש צו מניעה או שינוי במשמורת. "בפועל, בתי המשפט נוטים לאשר מעבר סביר בתוך טווח גיאוגרפי שמאפשר שמירה על הקשר ההורי. לרוב, מרחק של עד 30 ק"מ נחשב סביר, אבל זה לא כלל קשיח. יש דעות שונות לגבי מספר הקילומטרים הסביר או מרחק הנסיעה בין הבתים, ,כדי לווודא שהילדים לא יבלו את זמנם על הכבישים, ויוכלו לשהות בקרב בית הספר, החברים ומרכז חייהם".
האם אני יכול/ה להעביר את הילדים לבי״ס אחר בעקבות מעבר המגורים שלי?
ענייני חינוך, בריאות, ומקום מגורים מחייבים הסכמה של שני ההורים. אם אין הסכמה, העניין מחייב הכרעה שיפוטית. בתי המשפט יעדיפו על פי רוב את השארת המצב על כנו, כולל בית הספר בו כבר לומד הילד, וככל שהורה אחד יבקש מעבר, בית המשפט יבחן אם מדובר במעבר שמשרת את טובת הילד או לא. לצורך כך הוא ימנה למשל מומחה כמו פסיכולוג ויבקש את חוות דעתו. עד שההליך הלא קצר הזה יסתיים, יש להניח שהילד יישאר במקום לימודיו הקודם.
מה קורה אם הורה אחד מעוניין לעבור להתגורר בחו"ל עם הילדים וההורה השני מסרב?
בישראל, כל מעבר של הילד לחו"ל דורש אישור של ההורה השני, או אישור בית המשפט, דרך ניהול תביעת הגירה, במקרה של התנגדות. עו"ד מייזלס מסבירה כי "ככל שאתם חולקים את הילדים במשמורת משותפת, בית המשפט יטה לא לקבל את התביעה אשר תחבל בקשר המשמעותי עם אחד ההורים. ככל שיש צורך אובייקטיבי במעבר, כגון: הורה שאינו ישראלי מלכתחילה, צורך במעבר לטובת תעסוקה או בן זוג חדש – יש סיכוי גדול יותר שהתביעה תתקבל. בכל מקרה, בית המשפט לא יכריע בתביעה לפני שימנה מומחה מתחום הנפש, כמו פסיכולוג, או את שירותי הרווחה, או את שניהם, לחוות את דעתם בתביעה. החל מגיל 10 בערך, רצונם של הילדים גם ישחק תפקיד בהליך. ייתכן שבית המשפט ימצא פתרונות יצירתיים, כמו שהות ממושכת של הילד בחופשים אצל ההורה השני".
מה קורה אם אנחנו משפחה ישראלית שמתגוררת בחו"ל ואחד מאיתנו מעוניין לשוב ארצה?
כאשר משפחה ישראלית מתגוררת בחו"ל ואחד מבני הזוג מעוניין לשוב לארץ עם הילדים תוך התנגדות ההורה השני, יבחן בית המשפט אם היו הסכמות קודמות בין בני הזוג לפני המעבר לחו"ל שכוללת הבנות על חזרה לארץ. עו"ד מייזלס מציינת כי "אם אחד מההורים מחליט להחזיר את הילדים לארץ ללא הסכמת ההורה השני, הדבר עלול להיחשב כחטיפת ילדים על פי אמנת האג. במקרה כזה, ההורה השני יכול להגיש בקשה להחזרת הילדים למדינת המגורים. חשוב להימנע מהחזרת הילדים לארץ ללא ההסכמות המתאימות או החלטת בית משפט, מכיוון שהדבר עשוי להוביל לסנקציות משפטיות בינלאומיות".
