סגור
רמי לוי הבעלים של רשת שיווק השקמה
רמי לוי הבעלים של רשת שיווק השקמה (צילום: אבי מועלם)
פרסום ראשון

העליון קבע: בסלוגן של רמי לוי "יותר איכות בפחות עלות" - אין הטעיה צרכנית

בית המשפט העליון ביטל את החלטת המחוזי שאישר הגשת ייצוגית בנוגע לסלוגן שרשת רמי לוי עשתה בו שימוש וקבע כי אין בו הטעיה צרכנית. העליון השווה את את הסלוגן לקריאה בשוק "כל אבטיח מלמיליאן: "ניתן להניח כי איש מהקונים בשוק לא העלה בדעתו לתבוע סוחר על כך שמרכולתו לא עמדה בסטנדרט המאתגר"

בית המשפט העליון קבע כי השימוש שעשתה רשת רמי לוי בסלוגן "יותר איכות בפחות עלות" שליווה את מוצרי המותג הפרטי שלה אינו עולה כדי הטעיה צרכנית בניגוד למה שנקבע בבית המשפט המחוזי בת"א. בפסק דין ציורי ויוצא דופן ביטל אתמול (ה') בית המשפט העליון את אישור התובענה הייצוגית נגד הרשת בכל הנוגע לשימוש שנעשה בסלוגן. השופט עופר גרוסקופף, שכתב את פסק הדין, קבע כי אין לראות בסיסמה זו הטעיה צרכנית, שכן הצרכן הממוצע מבין שמדובר בסיסמה שיווקית כללית ולא בהתחייבות עובדתית מדויקת.
כדי להמחיש את קביעתו, השתמש השופט בדימוי מעולם השווקים והכדורגל וציין כי "בתקופה שבה הייתי מרצה לתלמידי שנה א' על "דיני חוזים", נהגתי להזכיר בהקשר זה את הקריאה שהייתה חביבה על הסוחרים בשוק בימי ילדותי 'כל אבטיח – מלמיליאן'. ניתן להניח כי איש מהקונים בשוק באותה עת לא העלה בדעתו לתבוע סוחר על כך שמרכולתו לא עמדה בסטנדרט המאתגר, ויש לקוות כי גם בתקופתנו לא יוגשו תביעות מסוג זה - וזאת גם אם תשונה הקריאה ברוח הזמן, ל'כל אבטיח - מסי/רונאלדו'".
1 צפייה בגלריה
עו"ד רונית סיטון זלקינד
עו"ד רונית סיטון זלקינד
עו"ד רונית סיטון זלקינד, שייצגה את רמי לוי בהליך
(צילום: סטודיו תומאס)
עוד קבע שופט העליון בנוגע לסלוגן שבו השתמשה הרשת כי "הסלוגן בו עסקינן הוא דוגמה מובהקת של התפארות גרידא, שאינה עולה כדי הטעיה צרכנית... איני סבור כי שילוב הגורמים "איכות" ו"עלות" במקרה דנן מייצר "משוואה", ממנה צרכן סביר היה עלול להבין כי כל מוצרי המותג הפרטי בהכרח איכותיים יותר ובהכרח גם זולים יותר מכל מוצר אחר. לפנינו אמירה סתמית ועמומה שמטרה למשוך את ליבם של הלקוחות, ולגרום להם לרכוש את מוצרי המותג הפרטי; הא ותו לא. הלכה למעשה - הסלוגן משמש יותר כסימן מסחר של רמי לוי מאשר כמצג ביחס לאיכות והמחיר של המוצר", נקבע.
פסק הדין הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, שאישר קודם לכן לנהל תביעה ייצוגית בהקשר לסלוגן. עם זאת, בית המשפט העליון הותיר על כנן עילות אחרות בתביעה, הממוקדות בהטעיה אפשרית באתר האינטרנט של הרשת בנוגע לזהות היצרן האמיתי של המוצרים ובנושא הצגת המשקל והמחיר ליחידת מידה.
הבקשה לאישור ייצוגית בנושא הוגשה בשנת 2021. התובע הייצוגי טען כי על אריזות המוצרים הנושאים את שם המותג רמי לוי שיווק השקמה התנוססה הסיסמה "יותר איכות בפחות עלות". המבקש טען כי הסיסמה הוליכה את הצרכנים שולל וגרמה להם לסבור כי המוצרים איכותיים וזולים יותר ממוצרים מתחרים. המבקש טען, בין השאר, כי קנה מהרשת טונה משומרת בשמן קנולה, ועמדה לפניו הבחירה בין המותג שלה ובין המותג פילטונה. הוא בחר במותג הבית של רמי לוי ושילם עשר אגורות יותר. בתשובה לבקשה כפרה הרשת בטענות נגדה וטענה בקשר לסלוגן כי לא מדובר בהתחייבות חוזית, אלא בפרסום שיווקי בלבד - ואף הצרכנים מבינים שמדובר ב"התפארות".
בית המשפט המחוזי אישר לנהל את התביעה כייצוגית באשר לסלוגן וקבע כי הסלוגן איננו "סיסמת פרסום ריקה מתוכן" . עוד קבע כי "מאחר שלא נמצא בסיס לסבור כי מוצרי רמי לוי שיווק השקמה טובים ממקביליהם, והרשת אף אינה טוענת טענה כזאת, נסיק שהרשת הטעתה לכאורה את לקוחותיה בעניין איכותו של כל מוצר שעליו הוטבעה הכתובית 'יותר איכות בפחות עלות'.. הגעתי לכלל מסקנה כי הסיסמה, על שני חלקיה, מקימה אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תתקבל בעילת ההטעיה", נקבע במחוזי.
הרשת ערערה לבית המשפט העליון שהפך, כאמור, את ההחלטה בעניין הסלוגן. משמעות החלטת העליון הינה כי התובענה הייצוגית לא תוסיף להתנהל ביחס לעילת ההטעיה בסלוגן. עם זאת התובענה תתנהל ביחס לעילת ההטעיה בזהות היצרן; ועילת ההטעיה במשקל ובמחיר ליחידת מידה בלבד.
את רשת רמי לוי ייצגו עורכות הדין רונית סיטון-זלקינד ומעין זיו-גלנץ ממשרד פירון וכן עורכות הדין הלה פלג ועינת שרקי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי . מעוה"ד שמעון לחמי ומיכאל לחמי, המייצגים את התובע המייצג נמסר: "נמשיך לפעול למניעת הטעיה צרכנית באופן כללי, ובתיק הקונקרטי - ביתר העילות שאושרו על ידי ביהמ"ש העליון ולפיהן החברה לכאורה הטעתה צרכנים בפרטים מהותיים".
עו״ד רונית סיטון-זלקינד, ראשת תחום תובענות ייצוגיות במשרד פירון, אשר ייצגה את רשת רמי לוי לאורך כל ההליך, מסרה: ״מדובר בפסק דין חשוב המשיב את הוודאות המשפטית לשדה הפרסום והשיווק. בית המשפט קבע בצדק כי לא כל סיסמה שיווקית מהווה הבטחה משפטית, וכי יש להבחין בין התפארות מסחרית לגיטימית לבין מצג מטעה. ההכרעה משקפת איזון נכון בין הגנה על הצרכן לבין מניעת הצפה של תובענות ייצוגיות חסרות בסיס. זהו לא רק ניצחון משפטי, אלא גם ניצחון של השכל הישר".