פרשנות
הנגיד מצביע על הממשלה כמוקד לסיכון מרכזי לכלכלה
יש אחד בצמרת ההנהגה הכלכלית - הנגיד אמיר ירון - שמבין את הסיטואציה המורכבת והבעייתית אליה נקלע המשק הישראלי: מלחמה ללא סוף, מחסור בהיצע עובדים, הידרדרות כלכלית והאטה, בידוד בינלאומי, סנקציות, חרמות, ועוד ועוד
"על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינלאומי כלפי ישראל, סביבת אי־הוודאות הגיאופוליטית גבוהה". במשפט פשוט זה נפתחת הודעת החלטת הריבית של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד אמיר ירון. זה כל מה שצריך לדעת כדי להבין את ההחלטה שלא לשנות – בפעם ה־14 ברציפות – את הריבית במשק.
"רבותיי! לא יודע אם שמתם לב אבל המצב של ישראל הוא לא כמו המצב של שאר המדינות", הטיח הנגיד בפני העיתונאים בתשובה לשאלה מדוע לא הפחית אף הוא את הריבית – כפי שעשה מקבילו ב"פד" הבנק המרכזי בארצות הברית. יתרה מכך, ג'רום פאוול עשה זאת, בניגוד למצב בישראל, כאשר האינפלציה בארצות הברית דווקא עלתה בחודש האחרון.
בישראל לעומת זאת, האינפלציה ירדה ואף נכנסה לראשונה אחרי 14 חודשים אל תוך יעד המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל־3%). אפשר להתנחם בעובדה שלפחות יש אחד בצמרת ההנהגה הכלכלית שאכן מבין ואף הפנים את הסיטואציה המאוד מורכבת ובעייתית אליה נקלע המשק הישראלי: מלחמה ללא סוף, מחסור בהיצע עובדים, הידרדרות כלכלית והאטה, בידוד בינלאומי, סנקציות וחרמות, ועוד ועוד.
תחזית חוב מפחידה
כדי להבין את המצב המאקרו־כלכלי לעומק, אפשר לצלול לעדכון החד בתחזית המאקרו של חטיבת המחקר. שם הורידו בחדות את תחזית הצמיחה לשנה לרמה של 2.5% (לעומת 4% בתחזיות קודמות), הורדה שבאה לידי ביטוי בכל השימושים (לרבות בהשקעות); עדכון חד כלפי מעלה באבטלה של כ־0.5% לרמה של 3.4% (תוך ירידה בשיעור התעסוקה); עדכון נוסף כלפי מעלה בגירעון (ל־5.1%, בדומה לתקרה של האוצר) וגם תחזית חוב מפחידה של 71% תוצר (לעומת ממוצע של 41% בקרב מדינות הייחוס של ישראל ולעומת 60% תוצר ערב כניסתם של נתניהו וסמוטריץ' לשלטון).
אגב, ההאטה הצפויה לא תהיה מלווה בהקלה באינפלציה, אלא להיפך: האינפלציה עודכנה בחדות כלפי מעלה ל־3%. בהקשר הזה הנגיד גם אמר שלמרות שהאינפלציה נכנסה אל תוך היעד, היא עלולה לצאת ממנו בחודשים הקרובים שכן אינפלציית השירותים מאוד מושרשת ודביקה.
הנגיד מודע לסיכונים, ולכן החליט להמתין, ובצדק: הסנטימנט שלילי והמנהיגים שלנו לא נראים "מפוקסים" או "בתוך האירוע". לגבי האמירה האומללה של נתניהו על ספרטה ואוטרקיה, הוא הדגיש עד כמה ישראל לא צריכה ולא רוצה להיות משק סגור; לגבי הרצון של הממשלה לפעול ללא תקציב מדינה, ירון הדגיש עד כמה תחילת גיבושו היא ערך חשוב וצורך לאומי; לגבי פתיחה תקציבית חוזרת ונשנית, הנגיד ציין שחיוני להתחיל להתכנס עם החוב – ולא להמשיך להתבדר.
בתגובה לאיום ההזוי של סמוטריץ' על הפחתת מיסים אם לא תהיה הפחתת ריבית – ירון הוכיח אתמול כי הוא לא נרתע ולא נרגש: הריבית לא השתנתה, לידיעת שר האוצר.
אין כוונה לסחרר את המשק
המסר שהצליחו ירון וחבריו להעביר ברור וחשוב: כל עוד חוסר היציבות נמשך, בישראל לא יכולים להוזיל את הכסף, לתת לציפיות לאינפלציה לעוף לשמיים או לעודד ביקושים כאשר יש מחסור בהיצע ויש תהליך אינפלציה פעיל. תפקיד הנגיד הוא להוסיף ודאות ולא להקטין אותה, לא לשפוך שמן למדורה אלא להרגיע אותה.
"זה כמו לשתות אספרסו דקה אחרי שלקחת כדור שינה", השווה. כלל חשוב במדיניות מוניטרית, שהנגיד ירון חוזר עליו פעם אחרי פעם וגם היום, הוא כי בעתות של אי־ודאות ואי־יציבות - וישראל בעיצומה של אחת כזו - מחיר הטעות אינו סימטרי: עלות הטעות של הורדה מהירה מדי גבוהה בהרבה מהורדה מאוחרת מדי. הוא בפירוש הדגיש כי אין בכוונתו להתחיל "לסחרר" את המשק עם זיג־זג של הורדה בחודש אחד והעלאה בהחלטה הבאה.
הסיבה לכך פשוטה ומוצדקת: זה רק מבלבל יותר ומשקף אי־עקביות במדיניות - ואותה כבר מספקת הממשלה, שנדמה כי איבדה את דרכה. טוב שיש לפחות גורם אחד עם מדיניות ברורה, עקבית וצפויה לפי שיקולים מקצועיים.
