בלעדי
הכסף נתקע, הזיהום נשאר: תקציב הסביבה למגזר הערבי לא הועבר
התוכנית הסביבתית לחברה הערבית מגיעה לסיומה כשרק 17% יצא לפועל, כך עולה מנייר עמדה של שלושה ארגוני חברה אזרחית; חלק מהתקציב נרשם בספרים, אך לא הועבר בפועל לרשויות; ייעודו היה להפחית מפגעי פסולת ולתקצב עובדי ניקיון
רק 17% מהתקציב הסביבתי לחברה הערבית הועבר בפועל, על אף שחלקו נרשם בספרים. כך עולה מבדיקת כלכליסט. באוקטובר 2021 אישרה ממשלת השינוי את החלטה מספר 550, שתכליתה צמצום פערים כלכליים בחברה הערבית, תוך השקעת 30 מיליארד שקל בחמש שנים במיזמי פיתוח במכלול רחב של תחומים. כך בין היתר בתחום הסביבה, שעה שהחברה הערבית סובלת ממפגעים תברואתיים שאינם מטופלים, ומובילים לשריפות פסולת וסיכון בריאותי עז.
למשרד להגנת הסביבה הוקצה תקציב חמש־שנתי בסך 550 מיליון שקל, שאותם הוא נדרש להשקיע ביישובים בחברה הערבית. אלא שנתונים חדשים חושפים: משרד האוצר העביר רק כשליש מהתקציב שלו התחייב, והמשרד תחת השרה עידית סילמן לא השתמש אף הוא במלוא הכספים שהקצתה קרן הניקיון.
החברה הערבית בישראל מתמודדת עם פערים סביבתיים עמוקים. הרשויות המקומיות הערביות, בהן מתגוררים כ־85% מן האזרחים הערבים, מדורגות ברובן (מעל 90% מהן) במחצית הנמוכה בסולם הדירוג הסוציו־אקונומי ובתוך כך הן תלויות בתמיכה ממשלתית לצורך אספקת שירותים בסיסיים. אלא שהתקציבים הממשלתיים נמוכים והקצאתם רצופה חסמים ומכשולים. המציאות הסביבתית בישובים הערביים מתאפיינת במצוקה במכלול רחב של היבטים. בין היתר, מחסור בשטחים פתוחים ובשטחים ירוקים; מיעוט תשתיות פסולת, ביוב ושפכים; מחסור בהצללה; מחסור חמור בכוח אדם מקצועי בתחום הסביבה ברשויות המקומיות. בשנת 2025 בכרבע מהרשויות הערביות אין מנהל מחלקה או מחלקה ייעודית לנושאי סביבה, ובחלק ניכר מהן אין עובדי ניקיון או פקחים כלל.
התוכנית הסביבתית שגיבש המשרד להגנת הסביבה בעקבות החלטת הממשלה כללה יעדים שאפתניים ובהם איסוף מלא של פסולת לטיפול מוסדר, הגדלת שיעורי המיחזור, הפחתת מפגעי פסולת חדשים וחוזרים ב־50%, הכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים במרבית הרשויות, חיזוק מערכי אכיפה ופיקוח סביבתיים. על בסיס יעדים אלה גובשו עשרה מהלכים מרכזיים ובהם טיפול בזרמי פסולת, שיקום מפגעי עבר, יוזמות להפחתת פסולת, חיזוק אכיפה, הכשרת בעלי תפקידים ועוד.
אלא שדו"ח חדש של אדם טבע ודין, אזרחים למען הסביבה ומרכז מוסאוא, מצביע על ליקויים חמורים ביישום התוכנית.
"קיצוץ בדלת האחורית"
התקציב הסביבתי נבנה משני מקורות: 300 מיליון שקל מהקרן לשמירת הניקיון ו־250 מיליון שקל ממשרד האוצר, 50 מיליון בכל שנה.
לפי נתוני אגף החשב הכללי שהשיגו הארגונים, נכון לפברואר 2026 הוקצו בפועל 324.2 מיליון שקל, 59% מהתקציב. ההתחייבויות הגיעו ל־279 מיליון שקל, כ־51%. התשלומים בפועל עמדו על 93.7 מיליון שקל בלבד: 17% מהתקציב המקורי, ופחות משליש מההתחייבויות. הפער בין ההתחייבויות לתשלומים, 185.3 מיליון שקל נרשמו בספרים אך הכסף לא הועבר.
החולשה הבולטת היא בחלקו של משרד האוצר. מתוך 250 מיליון שקל שהיה אמור להעביר ב־2022–2026, דווח על העברה של 142.6 מיליון. ההתחייבויות בפועל מהכסף הזה הסתכמו ב־87.1 מיליון שקל, כשליש מהסכום שהובטח. הבעיה אינה רק בהיקף אלא בתזמון. במקום 50 מיליון שקל בכל שנה, ההעברות היו לא סדירות ובוצעו לרוב לקראת סוף שנת התקציב. ההעברה האחרונה, 65.4 מיליון שקל, בוצעה ב־19 בנובמבר 2025, פחות משבעה שבועות לפני סוף השנה. בלוח זמנים כזה נוצלו רק 13 מיליון שקל, וכ־52 מיליון שקל חזרו לאוצר. לפי מחברות הדוח, מדובר ב"קיצוץ בדלת האחורית".
בקרן לשמירת הניקיון התמונה נראית טובה יותר, לפחות על הנייר. לפי דוח הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, ב־2022 לבדה הוקצו 225 מיליון שקל, כ־75% מחלקה של הקרן. אבל לא ברור כמה מהם מומש בפועל, ואין נתונים על גורל ה־75 מיליון נותרים. התוכנית לא ייעדה תקציב שיאפשר לרשויות המקומיות הערביות לתפעל באופן שוטף את מערך פינוי הפסולת הביתית, אף שזו הבעיה האקוטית של מרבית הרשויות הערביות. פחות מחמישית מהסכום שלו התחייבה הממשלה שולם בפועל, והתוכנית רחוקה מיישום.
לדברי עו"ד אמל זיאדה, רכזת חברה ערבית באדם טבע ודין: "התוכנית הסביבתית כשלה וחטאה לגמרי לתכליתה - צמצום הפערים הסביבתיים בין החברה הערבית ליהודית. המצב הסביבתי ביישובים הערביים מחפיר ומשקף התעלמות וזלזול של המדינה במצוקות הקשות של האוכלוסייה הערבית. את כשלי התוכנית היה ניתן לצפות מראש, שכן כשהממשלה מייצרת מרחב פוליטי עוין כלפי החברה הערבית, אין זה מפתיע שגם תוכניות שנועדו לצמצם פערים נפגעות ואינן מצליחות להשיג את מטרתן. אנחנו מקווים שהבחירות יובילו למציאות פוליטית שתאפשר שינוי".
ביוזמת השרה לשוויון חברתי מאי גולן, לפני הבחירות העבירה הממשלה 30 מיליון שקל מיתרת התקציב ל־2026 למשרד לביטחון לאומי. גם המעקב הציבורי נעצר. הדוח השנתי על יישום התוכנית פורסם רק לשנת 2022, והוועדה שאמורה לפקח על היישום הוקפאה בתחילת 2024.
ממשרד האוצר נמסר: "כלל התקציבים שנקבעו בהחלטת הממשלה והיו צריכים להיות מוקצים על ידי משרד האוצר הוקצו בהתאם להוראות ההחלטה, וזאת בכפוף לקצב ההתקדמות שלהם".
