בלעדי
בוטל עיקול של 163 אלף שקל על בעל מכולת לשעבר: חוב הארנונה התיישן
תושב הצפון שסגר את המכולת שלו בשנת 2006 גילה לאחר 19 שנים כי חשבונו עוקל בשל חוב ארנונה ישן. בית המשפט המחוזי ביטל את העיקול
תושב הצפון אשר ניהל בעבר חנות מכולת במבנה אותו שכר לפני למעלה מ-20 שנה, בין השנים 2000 עד 2006, גילה יום אחד, כ-19 שנה לאחר שהחנות נסגרה, כי חשבונו עוקל בסכום של 163 אלף שקל בגין חוב ארנונה ישן. המועצה האזורית גלבוע, שהטילה את העיקול, טענה כי החוב שריר וקיים ולא התיישן. בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת קיבל לאחרונה את עתירתו של העותר, שיוצג על ידי עוה"ד ויסאם מוקטרן ואמיר אטרש.
ההליך המשפטי החל בעתירה שהגיש בעל המכולת לשעבר בשנת 2025 כנגד מועצה אזורית גלבוע. המחלוקת בעתירה הייתה האם חוב הארנונה בגין הנכס שבו הופעל העסק התיישן כטענת העותר, או לא, כטענת המועצה האזורית.
בעתירה טען בעל המכולת לשעבר כי בין השנים 2000 עד 2006 שכר נכס וניהל בו חנות. בשנת 2006 סגר את העסק וחדל להחזיק בנכס. אולם, לתדהמתו, במהלך חודש מאי 2025 קיבל הודעה מהבנק שבו מתנהל חשבונו כי המועצה האזורית הטילה עיקול על החשבון על סך כ-163 אלף שקל. זאת, לפי הנטען, בגין חובות ארנונה על הנכס לאותן שנים. העותר פנה למועצה במכתב שבו התלונן על פעולתה וטען כי אינו מחזיק בנכס זה שנים רבות וכי החוב בגין השנים שבהן החזיק בנכס התיישן. לטענתו, המועצה האזורית לא הגיבה, ולכן ביוני 2025 הוא הגיש עתירה. טענתו המרכזית הייתה כי החוב שבגינו נפתחו נגדו הליכי הגבייה התיישן, ומשכך יש להורות על ביטולם של הליכי הגבייה. עוד טען כי מאז סיום תקופת החזקתו בנכס, שבגינה נטען לחוב ארנונה, הוא לא קיבל כל דרישת תשלום או הודעה אחרת הנוגעת לחוב הנטען. רק באמצע חודש מאי 2025 נודע לו לטענתו על קיומו של החוב בעקבות העיקול שהוטל על חשבונו. משכך, מדובר בחוב נטען מלפני כ-19 שנים, אשר המועצה לא פעלה במשך שנים לגבייתו.
המועצה טענה מנגד כי במהלך השנים ננקטו על ידה הליכי גבייה רבים, אשר איפסו את מרוץ ההתיישנות, ומשכך לא עומדת לעותר טענה זו. עוד טענה כי הליכי הגבייה שננקטו בוצעו כדין, בתום לב ובמסגרת חובתה הציבורית לגבות מסים ולהבטיח שוויון בנטל התשלומים. לטענתה, לא נפל כל פגם בהחלטותיה המצדיק התערבות שיפוטית. המועצה טענה כי לאורך השנים נשלחו לעותר התרעות רבות בגין החוב, הוצאו ונשלחו צווי עיקול לבנקים ונעשה ניסיון לעיקול ברישום של מיטלטלין בשנת 2021, אולם העותר סירב לחתום על טופס העיקול.
השופטת עינב גולומב החליטה לקבל את עתירתו של בעל המכולת לשעבר וקבעה כי "המסקנה העולה מבחינת מכלול החומר שהונח בפניי היא כי חוב הארנונה בגין העסק שניהל העותר בעבר – התיישן, ומשכך אין המועצה רשאית לנקוט צעדי גבייה מכוח הפקודה לגביו. מהמועד האחרון הרלוונטי לתקופת החוב (2006) ועד לעיקול החשבון בסמוך להגשת העתירה, חלפו כ-19 שנים". השופטת ממשיכה וקובעת כי במהלך תקופה העולה על שבע שנים, החל מחודש אוגוסט 2013 ועד פברואר 2021, לא ננקטו פעולות גבייה כלשהן על ידי המועצה בקשר לחוב. "למעט רישום בודד משנת 2018 אודות שיחה עם העותר, אין המועצה מצביעה בכתב התשובה על פעולת גבייה כלשהי שנקטה לאורך אותן שנים, שבהן, כך נראה, זנחה כליל את החוב האמור".
בנוגע לאותו רישום בדבר שיחה עם העותר בשנת 2018, קבעה השופטת כי אין בו כדי לעמוד ברף הנדרש לאיפוס מרוץ ההתיישנות, ולו בקירוב. לפיכך, השופטת קבעה כי חוב הארנונה בגין הנכס שבו הופעלה המכולת התיישן, והמועצה אינה רשאית לפעול לגבייתו, ולכן ביטלה את העיקול שהטילה המועצה על חשבון העותר באשר לחוב הארנונה שהתיישן והורתה כי המועצה תישא בהוצאות העותר בסך 10 אלף שקל.
עו"ד ויסאם מוקטרן שייצג את העותר מסר בתגובה: "לפי פסק הדין זה, עולה כי על הרשות המקומית לפעול בתוך תקופה הקבועה בחוק ההתיישנות - דהיינו עד 7 שנים מיום יצירת החוב לצורך גביית תשלומים והיטלים המגיעים לה מתושביה. אם הרשות המקומית מתעכבת בנקיטת הליכי גבייה מעבר ל- 7 שנים, כנגד התושב ולא נוקטת פעולות גביה ממשיות כגון עיקולים מוכחים, התושב יכול לעתור לביהמ״ש בעניין כדי לאלץ את הרשות למחוק את החוב ולבטל הליכי הגביה שהרשות נוקטת נגדו לאחר חלוף תקופת ההתיישנות". לדבריו, "הנקודה הקריטית ביותר היא רציפות פעולות האכיפה".
