ההנחות לחרדים בארנונה נשמרו, ההטבה תורחב לכולם והעיריות ייפגעו
משרד הפנים מנסה להציג את מודל הארנונה החדש כבשורה למעמד הביניים, אבל באוצר מזהירים מבור של 1.1 מיליארד שקל בתקציבי העיריות ומבקרים את הוויתור על מבחן מיצוי כושר השתכרות
ההנחות החדשות בארנונה יקטינו את הכנסות הרשויות בכ־1.1 מיליארד שקל, ויגדילו את מספר משקי הבית הזכאים להנחה ב־100 אלף, לרמה של 840 אלף משקי בית. כך עולה ממחקר שביצע אגף הכלכלן הראשי באוצר. ההנחות החדשות נועדו לתקן את העיוות שהיה עד כה בהנחות, שהעניקו הנחות הולכות וגדלות למשקי בית גדולים, בניגוד למציאות הכלכלית שבה העלות של בן משפחה נוסף קטנה ככל שמשק הבית גדול יותר (הילד החמישי גורר עלויות נמוכות יותר מאשר הילד הראשון).
המחקר של האוצר עומד על כך כי במקום לתקן את העיוותים באמצעות שמירה על מסגרת התקציב של ההנחות (כ־2.2 מיליארד שקל) באמצעות מיצוי כושר השתכרות (שהזכאות להנחה תותנה בכך שמשק הבית מנסה לעבוד) ובאמצעות מניעת זיופים (משרד הפנים לפי האוצר - התנגד למעבר לדיווח הכנסות על ידי ביטוח לאומי), הרי שמשרד הפנים הלך לכיוון הקל־פוליטית ופשוט הגדיל לכולם את ההנחות. ניתוח ברוח דומה פורסם בכלכליסט כבר לפני למעלה מחצי שנה.
במשרד הפנים אומרים להגנתם, כי "הם רק קובעים את מסגרת ההנחות, אך הרשויות המקומיות רשאיות לא לתת את גובה ההנחה המקסימלי". אבל בסקירת משרד האוצר אומרים, כי "ככל הידוע לנו, רוב הרשויות נותנות את ההנחות בהתאם לטבלאות שפורסמו על ידי משרד הפנים". וזה כמובן לא מפתיע, ראש רשות יתקשה מאוד שלא לתת את ההנחות שמפורסמות באופן פומבי על ידי משרד הפנים, למרות שהדבר בסמכותו. אם יוצאים מנקודת הנחה שכל הרשויות יאמצו את מודל ההנחות החדש, הרי שמי שייפגע מכך הכי הרבה אלו הרשויות החלשות, שכן הכנסותיהן ייפגעו בהיקף גבוה יותר. לפי האוצר, רשויות באשכולות הנמוכים (1–2) יפסידו ממודל ההנחות החדש כ־170 שקל לתושב, בעוד באשכולות 3–4, ההפסד יעמוד על כ־85 שקל לתושב.
על פני השטח השינוי הנוכחי בעיקר מיטיב עם משפחות בנות מעמד הביניים הלא־חרדי, שכן הנהנים העיקריים מהשינוי הם משקי בית בני 3 עד 5 נפשות. אבל כשמסתכלים על הפרטים, אין ספק שהעקרונות המארגנים של ההנחות החדשות הן "לא להקטין את מספר הזכאים החרדים", ו"לא להקטין את היקף הזכאות של המשפחות החרדיות". ואכן, לפי הנתונים 91% ממשקי הבית עלו בשיעור ההנחה, ורק 0.3% ירדו בשיעור ההנחה. המשמעות היא שבתקופת מצוקה תקציבית הוחלט להקטין את צד ההכנסות של המדינה הרחבה, זאת בשל חוסר נכונות לתקן את העיוותים הקיימים במערכת בצורה ישרה.
לפי נתוני האוצר, אחרי השינוי 65% ממשקי הבית החרדיים ו־53% ממשקי הבית הערביים יהיו זכאים להנחה (זאת לעומת 60% ו־46% לפני השינוי בהתאמה). בקרב יתר האוכלוסייה, אחרי השינוי יהיו כ־20% מקבלי הנחה, לעומת כ־18% קודם. חשוב להדגיש כי העלות התוספתית העיקרית של ההנחות החדשות תהיה לחברה הכללית (כ־600 מיליון שקל), לא לחברה הערבית ולא לחברה החרדית, מכיוון שהחברה החרדית כבר היתה במיצוי גבוה של ההנחות. ההנחה הממוצעת למשק בית חרדי צפויה לגדול לכ־4,600 שקל בשנה, הנחה גבוהה יותר מאשר אצל הערבים, ואצל היהודים הלא־חרדים, שיקבלו הנחה ממוצעת של כ־3,500 שקל.
המחקר של האוצר עושה ניתוח עקרוני של השאלה "איך הנחות בארנונה צריכות להיראות". הם פותחים בכך שההצדקה הבסיסית להנחות היא להקטין את אי השוויון, מכיוון שמס הארנונה לא מבחין ברמת ההכנסה וההנחות אמורות לתקן את העיוות הזה. לדברי האוצר, מודל ההנחות החדש מתחיל להיטיב עם אוכלוסיות חזקות. לשם דוגמה, אחרי ההנחות, משקי בית עם שלושה ילדים יהיו זכאים להנחה עד להכנסה מעבודה של 17.5 אלף שקל, לעומת 14.8 אלף שקל לפני השינוי. באוצר טוענים, כי צריך להקפיד שההנחות לא יפגעו בהכנסות של הרשויות המקומיות, והגדלת ההנחות צפויה לפגוע משמעותית בתקציב הגמיש של הרשויות.
הנקודה האחרונה של האוצר היא כנראה החשובה ביותר – הארנונה יכולה להיות כלי לעידוד תעסוקה. וזאת, מאחר שמדובר במס שמוטל על כל אדם ללא קשר לעבודתו. ולכן כשנותנים הנחות על מס זה, יש להתחשב במיצוי כושר התעסוקה. באוצר מציעים מודלים שונים להתניית ההנחה במיצוי כושר ההשתכרות, אבל מעירים בצדק, כי במשרד הפנים מסמסו את ההזדמנות הזו, וכשהם חשבו על תיקון העיוותים בהנחות, הם לא הכניסו את מיצוי כושר ההשתכרות. וגם, במשרד הפנים לא יצרו רפורמה פשוטה שתעביר את נתוני ההכנסות מביטוח לאומי, והעדיפו להמשיך להסתמך על דיווחי התושבים. למרות שמדובר בפתח לזיופים. נזכיר, כי משרד הפנים נשלט כעת בידי ש"ס, כשהדמות הבכירה במשרד, היא מנכ"ל המשרד ישראל אוזן, המקורב ליו”ר הסיעה אריה דרעי. לא מיותר לציין כי בעוד ביד אחת משרד הפנים נלחם למען שימור ההנחות והגדלתן לאוכלוסייה החרדית, הרי שבידו השנייה המשרד נלחם בכל דרך למניעת ביטול ההנחות לחייבי גיוס, וזאת למרות ההנחיות המשפטיות הברורות.
