פרשנות
טראמפ יזניק את הגירעון ויפגע בחלשים כדי לממן את התקציב השאפתני שרקח
עשרות סעיפים שנוגעים בסוגיות תקציביות בוערות יועלו מחר על ידי הנשיא טראמפ לאישור סופי. הם ישפיעו באופן דרמטי על היציבות הפיסקאלית של ארה"ב ועל החלוקה הפנימית של ההכנסה הלאומית. במרכז התוכנית הרחבת הטבות המס בעיקר לעשירים וקיצוץ דרמטי בתוכניות רווחה בעיקר לחלשים. גלי ההדף צפויים להתגלגל גם לישראל ולהשפיע במיוחד על תעשיית ההייטק
עם כל הכבוד ל"ניצחון" באיראן ולהתקרבות לזכייה בפרס נובל לשלום, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נבחר על ידי העם האמריקאי עם הבטחת־על של "אמריקה תחילה" ו"להפוך את אמריקה לגדולה שוב". הוא שאף להתנתק מהעולם, לא להיגרר למלחמות אינסופיות, ולפתור את בעיות היסוד הפנימיות, לרבות סוגיית ההגירה הבלתי חוקית והחזרת התעשייה לארה"ב. זאת כדי לחולל מיליוני משרות חדשות עבור המעמד הבינוני שלא נהנה מפירות הצמיחה האדירה של הכלכלה הגדולה בעולם.
אחרי חצי שנה של כהונה, טראמפ לא ממש קיים את הבטחות הבחירות שלו: המהפכה במכסים ומבצעי הגירוש ההמוניים טרם מומשו. מחר הוא ייאלץ להתמודד במבחן אש אמיתי בנושאי פנים, העברת "מיני־תקציב" One Big Beautiful Bill Act, ובקיצור OBBBA ("חוק אחד גדול ויפהפה"), המדגיש עד כמה הוא מאוהב בו. מדובר על כ־40 סעיפים שנוגעים בסוגיות תקציביות בוערות – לרבות פטורים ממסים ושינויים בהוצאות הממשלה שישפיעו באופן דרמטי על היציבות הפיסקאלית של ארה"ב, ולא פחות חשוב – על החלוקה הפנימית של ההכנסה הלאומית.
החוק עבר את שני השלבים הראשוניים בבית הנבחרים ובסנאט, אך מחר – יום העצמאות האמריקאי – יוכרע אם הוא יאושר סופית וייכנס לתוקף. בשתי ההצבעות שכבר התקיימו, טראמפ הצליח לנצח על חודו של קול בלבד, למרות הרוב שלו בשני בתי הקונגרס. זה לא פרט טכני: השינוי שטראמפ מבקש לבצע מחולל מהומה אדירה בארה"ב, בגלל כמה וכמה סיבות.
1. כדאי להתחיל בסיבה המרכזית לפני שצוללים לפרטי הפרטים. התוכנית נטולת מימון. עד כמה שזה נשמע מופרך, ממשלת ארה"ב תצטרך להזניק את הגירעון ואת החוב כדי לממן אותה. דו"ח מעודכן מהמשרד לתקציבים של הקונגרס (CBO) מעלה כי ה־OBBBA יוסיף כ־3.25 טריליון דולר לחוב של ממשלת ארה"ב בעשור הקרוב (2034-2025), כאשר הוא כבר עומד על 36 טריליון דולר. המשמעות היא כי יחס חוב־תוצר של ארה"ב צפוי לזנק בעשור הקרוב מ־98% ל־124% מהתמ"ג, כאשר תשלומי הריבית נטו יעלו ל־4% מהתמ"ג – שישית מכלל ההוצאות הפדרליות.
זה תרחיש אופטימי עם צמיחה גבוהה, שכן לפי אומדן של ה־CFRB (מכון מחקר עצמאי אמריקאי מוביל), ה־OBBBA יוסיף בעשור הקרוב כ־2.3 טריליון דולר לגירעון התקציבי ויגדיל את החוב הממשלתי בעוד כ־5 טריליון דולר עד 2034 – כאשר מוסיפים את הריביות על החוב. מדובר באומדן גבוה בכ־53% מזה של ה־CBO, שהוא גוף ממשלתי.
לא בכדי כלכלנים בכירים, כגון מנכ"ל JPM – הבנק הגדול בעולם – ג'יימי דיימון, סבורים כי מדובר במהלך שמסכן את היציבות הפיסקאלית של המעצמה הגדולה בעולם ועלול לגרום למשבר בשוק האג"ח של ארה"ב. גם אלון מאסק, האיש העשיר בעולם, שהיה אחד האנשים הקרובים של טראמפ והפך לאחרונה ליריבו המר, לא היסס לבקר את ה־OBBBA והוסיף שמן למדורה. "הצעת החוק השערורייתית והמלאה ב'חזירות' של הקונגרס תגדיל באופן משמעותי את הגירעון התקציבי העצום ותעמיס על אזרחי ארה"ב חוב שאינו בר־קיימא באופן מוחץ", הוא צייץ.
אבל הביקורת אינה נקודתית, היא רוחבית: לפי סקר עדכני של Politico מיוני 2025, כמחצית מהאמריקאים (49%) מתנגדים לחוק, ורק 29% תומכים בו.
2. השאלה הגדולה היא על מה ולמה החליט טראמפ להיכנס להרפתקה הפיסקאלית הזו. התשובה לא פחות ממבהילה: כאשר מסתכלים על התוכנית ברמת המאקרו, רואים בפירוש מעבר עצום של כספי ציבור מהשכבות החלשות ביותר לטובת החזקות ביותר, כאשר החלק שכן ממומן, מגיע ברובו מהוצאה חברתית שייעודה היה להקל על החלשים ביותר. זה לא פחות מהזוי לגלות שהאיש שעלה לשלטון כי גילה "שהמערכת דפוקה" והחלשים לא מקבלים את חלקם, מגיש תוכנית כלכלית כזו המבוססת על "חלחול מטה" – כלומר, העשירים יתעשרו יותר, ואז הכסף שלהם יחלחל לשכבות הנמוכות יותר.
זו תיאוריה שלא הוכיחה את עצמה והזניקה את מדד ג'יני של ארה"ב ל־0.4 – כ־27% מעל הממוצע ב־OECD, ולמדינה השנייה הכי ענייה במערב אחרי קוסטה ריקה, עם שיעור עוני יחסי של יותר מ־18%, ועם שיעור העוני בקרב ילדים השלישי בגודלו בעולם המפותח, אחרי קוסטה ריקה וישראל.
3. כדאי להכיר את הפרטים המרכזיים של התוכנית ואת ההשלכות של כל אחד מהסעיפים המרכזיים. החלק המרכזי של ה־OBBBA הוא הארכת הטבות מס מפליגות שחוקקו על ידי טראמפ בקדנציה הקודמת שלו עוד ב־2017, והיא מרוכזת במס ישיר על הפרט ועל חברות עד סוף העשור. אובדן הכנסות מדינה ממסים נאמד בסכום אסטרונומי של כ־4.46 טריליון דולר לאורך 10 שנים. לא מפתיע לגלות כי את הרוב המוחלט של הטבות המס יקבלו העשירים ביותר באחת הכלכלות הכי אי־שוויוניות במערב. ארבעת העשירונים הראשונים ייהנו מהטבות מס של בין 100 דולר ל־800 דולר, כאשר שני העשירונים העליונים ירוויחו כ־12 אלף דולר בממוצע. מי שזכה להיות במאיון העליון, יקבל עוד 42 אלף דולר.
כדי לקבל תמונה מדויקת, כדאי להסתכל בחלוקה לפי אחוזים: רק 11% מהטבות המס יגיעו לששת העשירונים הנמוכים; מחצית מהטבות המס יגיעו לחמישון העליון (עשירון 9 ועשירון עליון), ומתוך זה – רבע מההטבות יגיעו למאיון העליון. לא בכדי, בנוסף, ההצעה מבקשת להעלות את תקרת ההכנסה השנתית לצורך תשלום מסים מקומיים ועירוניים מ־10 אלף דולר ל־40 אלף דולר למשקי בית (אשר הכנסתם לא עולה על חצי מיליון דולר לשנה), למשך חמש שנים. אובדן הכנסות מדינה נאמד במקרה זה בכ־142 מיליארד דולר גם בעשר השנים הקרובות.
גם במקרה הזה מדובר במהלך שפונה לבייס העשיר של טראמפ – בעיקר בחוף המזרחי (שם המס העירוני גבוה). אלא שבמקרה הזה המעמד הנמוך והבינוני דווקא במדינות "אדומות", כלל לא מוטב ולא רואה דולר נוסף, כי הם לא מגיעים לסף המס. מדובר במהלך יקר שכל התועלת שלו היא לעשירים ביותר. בנוסף, הוצע להעניק פטור על "טיפים" (תשר) ושעות נוספות עד תקרה של 25 אלף דולר עד 2028. עלות המהלך: 210-180 מיליארד דולר על פני חמש שנים (2028-2024). הצד הזה נראה לטובת החלשים ביותר (עובדי התיירות, מלונאות, מלצרים). אך מדובר במהלך פופוליסטי קלאסי, שכן התשר עלול להחליף את השכר ולפגוע בעובדים. מנגד, הצעת החוק לא משקיעה דולר ברפורמה מבנית בשוק העבודה ובכך מפספסת את בעיות הליבה של שוק העבודה האמריקאי: אי־שוויון, פערי פריון, חוזים פוגעניים, מנגנון עדכון שכר מינימום מבני, ועוד.
4. בצד ההוצאה, התוכנית כוללת קיצוצים קשים בתוכניות רווחה שונות שאפיינו את אמריקה מאז ממשל אובמה, לרבות פגיעה ב־Medicaid – ביטוח הבריאות הממשלתי – בהיקף של 1.3-1.2 טריליון דולר. התוצאה: בין 10 ל־12 מיליון אמריקאים עלולים להישאר ללא ביטוח רפואי ממלכתי. כמובן שכולם שייכים לשכבות החלשות. אם לא די בכך, בנוסף לפגיעה בבריאות הציבורית, ה־OBBBA כוללת קיצוץ בתוכנית הסיוע התזונתי המרכזית. הקיצוץ מגיע הן באופן ישיר וחד (כ־180-160 מיליארד דולר בעשור), והן בצורה של העברת עלויות הניהול של התוכנית לממשלות המדינות בשיעורים משתנים הנעים בין 5% ל־75%, תלוי במדינה, בגודל האוכלוסייה ובהיקף ההטבות. המשמעות: המדינות העניות, עם פחות משאבים, יתקשו להפעיל את התוכנית באופן אפקטיבי והביטחון התזונתי של החלשים ביותר ייפגע תוך הגדלת הפערים – גם בזכאות למזון.
5. אך לא רק תקציבי הרווחה ייפגעו, הגרזן של טראמפ יכה גם בתקציבים למען איכות הסביבה. לפי "הוושינגטון פוסט", החוק מבטל תמריצים לאנרגיה נקייה בסך כולל של כ־522 מיליארד דולר (שהוקצו על ידי ממשל ביידן), כאשר לפי הערכה של Energy Innovation, אותו קיצוץ יגרום לנזק כלכלי כולל גדול יותר: הפסד של כ־1.1 טריליון דולר בתוצר, העלאת חשבונות חשמל ב־170 מיליארד דולר, ואובדן מאות אלפי משרות.
אך לצד ההוצאה יש גם תוספות, ובמרכזן תקציב הביטחון וחיזוק מנגנוני הגירוש. התוכנית מקצה סכום מצטבר של כ־150 מיליארד דולר לביטחון לאומי ותגמול הגירה, הכוללת חומות כליאה והרחבת תקציב רשות ההגירה והאכיפה על מכס וגבולות בכ־30-20 מיליארד דולר על פני עשור.
בשורה התחתונה: ה־OBBBA, יפה ככל שיהיה בעיני טראמפ, עלול להעביר עוד יותר משאבים לחזקים תוך פגיעה קשה בחלשים ביותר שחשבו שטראמפ יעזור להם.
"החקיקה החדשה של טראמפ יוצרת תמריצים ישירים להסטת השקעות מחוץ לישראל"
"מדובר בהצעת חוק הצפויה לעצב מחדש תמריצים עסקיים גלובליים, לרבות בישראל", מסביר אריק בן ישי, שותף וראש קבוצת המסים ב־PwC Israel, בשיחה עם כלכליסט, והוא מזהיר כי השלכותיה על הסקטור העסקי הישראלי אינן חיוביות, בלשון המעטה.
"הרפורמה עלולה לערער את שיווי המשקל הקיים, לא רק בהווה אלא גם באסטרטגיית ההתרחבות העתידית של חברות ישראליות. בשלב זה לא ניתן לכמת את הפגיעה הפיננסית המדויקת במשק המקומי, אך הכיוון ברור: החקיקה המוצעת יוצרת תמריצים ישירים להסטת השקעות מחוץ לישראל ולהקמת מטות וריכוז פעילות מקצועית בתוך ארצות הברית".
לדבריו, "מרכזי הפיתוח הישראליים, שממלאים כיום תפקיד חיוני בתעשיית ההייטק הישראלית או בכלל כגורמי ייצור לשווקים בינלאומיים, עלולים לאבד מהאטרקטיביות שלהם. מתן העדפת מס לעובדי מחקר ופיתוח שיועסקו בארה"ב תקשה על החברות להצדיק השקעה מתמשכת ב־R&D בישראל. כך, חברות עלולות להגדיל את ההשקעה במרכזים האמריקאיים ולהקטין את חלקה של ישראל בשרשרת הערך".
בנוסף, בן ישי מדגיש כי הרחבת הטבות מס הקשורות לניכוי הוצאות מימון והוצאות פחת יוצרת יתרון מובנה לפעילות המתבצעת בתוך השוק האמריקאי. "הדבר יביא לכך שחברות חדשות, ישראליות וגם גלובליות, יכניסו לשיקולים והערכת הסיכונים שלהן גם את האפשרות להפוך לאמריקאיות 'מהיום הראשון'", הוא מזהיר, ומסכם: "מדובר בהקצנת מגמה קיימת, שיכולה להחליש את מקומה של ישראל כזירה טבעית לצמיחה טכנולוגית גלובלית".
