בלעדי
הדיון לא יעבור לקליפורניה: תביעת הבכירים הישראלים נגד סיסקו העולמית תתנהל בארץ
בית הדין לעבודה קבע כי למרות "תניית שיפוט זר" בהסכמים בין הצדדים, ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעת בכירים לשעבר בסיסקו המקומית המוערכת בשווי מצטבר של מיליוני שקלים. השופטת: "אי אפשר להתעלם מכך שדיני העבודה בארה"ב נוטים לכיוון שונה מאלו שבישראל"
האם ענקית הטכנולוגיה מארצות הברית, חברת סיסקו מערכות, יכולה לאלץ את מי שטוענים כי היו עובדיה בישראל לנהל מאבקים משפטיים רק מעבר לים? בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי התשובה לכך שלילית והורה לנהל התיק בישראל. החלטת בית הדין לעבודה דנה בתביעות שהגישו חמישה עובדים בכירים לשעבר בסיסקו ישראל, בהם סגני נשיא, דירקטור ומהנדס בכיר. התביעות הוגשו נגד חברת האם האמריקאית, "סיסקו מערכות". במוקד הסכסוך עומדות המניות החסומות שנטען כי הובטחו לבכירים. מדובר במנגנון תגמול נפוץ בהייטק שבו העובד מקבל הבטחה למניות שיהפכו לשלו רק לאחר תקופת המתנה, בתהליך המכונה "הבשלה". רק עם סיום תקופת ההבשלה המנייה עוברת לבעלות העובד והוא יכול לממש אותה לכסף.
התובעים טענו כי בעקבות מכירת חברת הבת "סיסקו ישראל" (לשעבר NDS) הם זכאים ל"האצת הבשלה". כלומר, שהמניות יהפכו לכסף מזומן באופן מיידי ולא יאבדו כתוצאה מהמכירה. שוויין של מניות אלו במקרה הנוכחי נאמד בסכומים משמעותיים ביותר ומוערך על ידי התובעים בתביעתם בסך כולל של מיליוני שקלים.
מההחלטה עולה כי אין חולק כי סיסקו ישראל היתה מעסיקתם של התובעים ושילמה להם שכר, אולם לטענת התובעים, מתקיימים בינם לבין הנתבעת, חברת סיסקו העולמית מארה"ב, יחסי עבודה כמעסיקה נוספת או במשותף. מנגד, סיסקו העולמית ביקשה לדחות התביעות על הסף בטענה כי היא כלל לא היתה המעסיקה של התובעים אלא החברה הבת המקומית, ולכן אין להם עילה לתבוע אותה בבית הדין לעבודה. עוד טענה כי בית הדין בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעות אלא פורום זר, בית המשפט בקליפורניה. בנוסף, החברה הסתמכה על סעיף בהסכמים הקובע כי כל סכסוך בנושא ה"הבשלה" והזכאות למניות חייב להתברר אך ורק בבתי המשפט בקליפורניה. לגופו של עניין טענה סיסקו כי המניות לא הבשילו ואין כל הצדקה לראות בהן ככאלו שהבשילו רק בשל מכירת סיסקו ישראל וכן כי ערך המניות הנטען מופרך.
מנגד טענו התובעים באמצעות עו"ד ד"ר ירון קטן המתמחה בדיני עבודה כי כי מירב הזיקות הן לפורום הישראלי ולא לפורום הזר. זאת מאחר והתובעים הם תושבי ישראל, מקום עבודתם בישראל וההסכמים נחתמו בישראל. עוד טענו כי אכיפת תינית השיפוט הזר תקשה עליהם לנהל הליך משפטי בפורום הזר יותר מאשר לנתבעת לאור היותה חברה רב-לאומית. כמו כן טענו העובדים כי בארה"ב אין בתי דין לעבודה ודיני העבודה שונים מדיני העבודה בישראל.
השופטת אסתר שחור לא קיבלה את עמדת סיסקו העולמית וקבעה כי למרות שמדובר בעובדים בכירים וחזקים, עדיין קיים פער כוחות מובנה בינם לבין תאגיד ענק כמו סיסקו. "אין מדובר בעובדים מוחלשים במשמעותם הרגילה של הדברים, אלא מדובר בעובדים בכירים מאוד (לשעבר-ל.ד) בסיסקו ישראל - סגני נשיא ודירקטור ומהנדס בכיר. יחד עם זאת, במישור של יחסי העבודה נבחנת יכולתו של העובד למול המעסיק, ולא למול עובד אחר במקום עבודה אחר. כך, הדעת נותנת כי עדיין מדובר בעלויות משמעותיות שתקשינה מאוד על התובעים לברר תביעותיהם בפורום הזר. במבחן זה ברי כי אין להשוות בין יכולתה של הנתבעת לעמוד בעלויות ניהול ההליך בישראל, לבין יכולתם של התובעים לנהל אותו מול הפורום הזר, שהיא ללא ספק נמוכה עשרות מונים". השופטת קבעה עוד כי "מירב הזיקות" של המקרה הן לישראל: התובעים תושבי המדינה, עבדו בה, והמניות ניתנו להם כחלק מתנאי עבודתם וכתמרוץ להמשך עבודתם כאן.
עוד קבעה השופטת כי "אמנם, ניתן להניח לכאורה כי מדינת קליפורניה מנהלת מערכת משפט מסודרת ותקינה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שדיני העבודה בארה"ב נוטים לכיוון שונה מאלו שבישראל". המשמעות של ההחלטה היא כי התיק ימשיך להתנהל בישראל, ובית הדין יצטרך להכריע בשתי שאלות מרכזיות: האם למרות הכחשת החברה התקיימו יחסי עובד - מעסיק בין הבכירים לשעבר לבין החברה העולמית, והאם אירוע מכירת החברה אכן חייב את "סיסקו" להבשיל את המניות של בכיריה באופן מיידי.
עו"ד ד"ר ירון קטן שייצג את חמשת התובעים מסר: "החלטת בית הדין לעבודה בעניין סיסקו מהווה אבן דרך משמעותית במשפט העבודה המודרני, במיוחד בהקשר של חברות טכנולוגיה גלובאליות. היא מתמודדת ישירות עם המבנה התאגידי המורכב של "אשכול חברות" והצורך לשמור על זכויות העובדים הישראליים המקומיים אל מול תאגידי ענק גלובאליות". לדבריו, "ההחלטה שוברת את "חומת ההפרדה" התאגידית בין אשכולות החברה הגלובאלית, ודחיית הטענה שחברת האם היא אישיות נפרדת מחברת הבת ואין לה קשר ישיר לעובדים המקומיים. הבנה שניתן לראות באופציות, המוענקות על ידי חברת האם, חלק משכרו של העובד המקומי בחברת הבת. קביעה שגם כאשר קיימת בהסכם עם תאגיד גלובאלי התניית שיפוט בלעדית לבתי משפט בחו"ל, בית הדין לעבודה קובע שישראל היא המגרש המתאים לבירור זכויותיהם, במקום לנהל תביעות משפטיות יקרות בחו"ל. בנוסף, ההחלטה שומרת על זכויות העובדים ופותחת פתח לבירור תביעות נגד חברות גלובליות בישראל".
