סגור
תומר מרון מנהלת הידע והנתונים בשדולת הנשים
תומר מרון, מנהלת הידע והנתונים בשדולת הנשים (צילום: אוראל כהן)
ריאיון

"תנאים של מלחמה מובילים לזינוק ברצח נשים"

“בזמני מלחמה האלימות גדלה, במשפחה ובכלל”; “במקרה אחד נעשה שימוש בנשק שבן גביר חילק”; “הפיקוח האלקטרוני כמעט לא מיושם”. תומר מרון, מנהלת הידע והנתונים בשדולת הנשים, מסבירה איך בתוך שלוש שנים חלה עלייה של 74% ברצח נשים בישראל

33 נשים נרצחו מתחילת השנה בישראל על רקע אלימות מגדרית, לפי נתוני שדולת הנשים. הנתון משקף עלייה של 74% בתוך שלוש שנים, לאחר שב־2024 המספר עמד על 29, ב־2023 על 28, וב־2022 על 19. במקביל חלה ירידה בפענוח מקרי הרצח האלה. ב־2024 פוענחו 48% מהמקרים, וב־2023 פוענחו 64%. שיעור הפענוח, אגב, תמיד גבוה בהרבה בקרב נשים יהודיות, בפער של 50% לפחות.
״בשנתיים האחרונות אנחנו במלחמה, וכל הספרות המחקרית מצביעה על כך שתנאים של מלחמה מגדילים אלימות, גם במשפחה וגם בכלל”, מסבירה תומר מרון, מנהלת הידע והנתונים בשדולת הנשים, את העלייה במקרי הרצח. “בנוסף, לפני שנה ערכנו מחקר בשדולה שבו בחנו את הקשר בין שירות במלחמה וחשיפה ישירה למלחמה להתפתחות של אלימות בין בני זוג, ומצאנו, על פי דיווחים עצמיים, פער גדול בין זוגות שבהם אף אחד לא שירת לבין זוגות שבהם אחד או שני בני הזוג שירתו (אלימות רגשית וכלכלית בשיעור של פי שישה, ואלימות פיזית ומינית בשיעור של פי שמונה — ר”ד).
על מניעת רצח נשים: "ב־15 מהמקרים האלימות היתה ידועה למשטרה ולרווחה, זה אומר שמתחילת השנה 45% מהמקרים יכלו להימנע"
איך הרשויות מתמודדות עם התופעה?
״הגופים והרשויות הרלבנטיים נכשלים בתפקידם למנוע מקרי רצח כאלה. הם לא משתמשים בכלים שלהם כמו שצריך, וזה לא מפליא כשיש משרד לביטחון לאומי בראשות שר שלא נותן על כך את הדעת, ואפילו לא מוצא לנכון להתבטא בנושא. ואנחנו באמת רואות עלייה בשימוש בנשק חם. ב־2022 שבע נשים, כלומר 37% מהמקרים, נרצחו בנשק חם. ב־2023 זה היה 25% מהמקרים, ומ־2024 אנחנו רואות זינוק: 13 נשים, שהן 45% מהמקרים ב־2024, ו־16 נשים, שהן 48% מהמקרים, נרצחו בנשק חם מתחילת 2025. חלק מהנשקים הם ברישיון, ועל נשק אחד אנחנו יודעות בוודאות שהרישיון שלו ניתן במסגרת המדיניות של בן גביר לפני המלחמה, בתחילת 2023״.

איפה היתה יחידת צור?

כמה מהמקרים מתחילת השנה היה אפשר למנוע?
״ב־15 מהמקרים האלימות היתה ידועה למשטרה ולרווחה, זה אומר ש־45% מהמקרים יכלו להימנע.
תני לי דוגמה למקרה כזה.
״הרצח של שירלי יהודה, שנדקרה למוות והוצתה בגינה ציבורית בתל אביב החודש, היה יכול להימנע. החשוד ברצח, אורי דנון, השתחרר לאחרונה מעונש מאסר של 23 שנה לאחר שחטף ילדה בת 10, פגע בה מינית וניסה לרצוח אותה. יש המון סימני שאלה בנוגע למקרה הזה, אבל המרכזי הוא לאן נעלמה היחידה שהיתה אמורה לעקוב אחריו? לפי מה שדווח, הוא השתחרר בסטטוס של מועד לפגיעה חוזרת, ויש יחידה של שב״ס בשם יחידת צור שהיא ייעודית להגנה על הציבור במקרים של חשש מעבירות מין חוזרות. הרצח של שירלי יהודה לא היה ספונטני. לפי המשטרה, הוא היה מתוכנן לגמרי. החשוד עקב אחריה, ידע איפה היא נמצאת, הכין בקבוק תבערה. אז איפה היתה יחידת צור? למה אף אחד לא הגן על שירלי?
״עוד מקרה מהזמן האחרון הוא של מירן ביתן, אמא לילד בן 10 משדרות, שנורתה למוות לפני כחודש, ביום ההולדת שלה. היא נסעה ברכבה ובן זוגה לשעבר חלף על פניה עם הרכב שלו, ירה בה ואז עצר בצד וירה בעצמו. ״מירן חששה לחייה ופנתה למשטרה פעמיים: ב-2022 היא התלוננה על תקיפה שאירעה שנה קודם לכן, והתיק נסגר מחוסר ראיות, ובמהלך השנה האחרונה היא התלוננה לאחר שהחשוד לקח את צרור המפתחות שלה״. היא שלחה למשטרה תיעודים שבהם הוא נראה תוקף ומאיים עליה, אבל התיק נסגר מחוסר ראיות. הכתובת היתה בוהקת על הקיר, אפשר היה למנוע את זה. אם רק היה צו הגנה, אם היה צמיד, אם הוא רק היה חוצה את הרדיוס שמותר לו להתקרב אליה, המשטרה כבר היתה בדרך.
על סטיגמה חברתית על נשים: "הגבר שרצח את אתי כהן מקריית מלאכי טען שהיא מכשפה שהטילה עליו כישוף ושהוא צריך להרוג אותה. אין מצב שגבר יירצח בנימוק שהוא מכשף"
״מקרה נוסף שזועק לשמים הוא של שריהאן משלב, דרוזית בת 35, שנרצחה בביתה באבו סנאן ביולי. שנה לפני כן היא התגרשה, ובסרטון שצילמה כמה חודשים לפני שנרצחה והעלתה לרשתות החברתיות היא אמרה: ׳אני באה ממשפחה דתית קיצונית, דיווחתי למשטרה ולעובדת הסוציאלית, אך האיומים עליי הולכים ומחריפים. אם אתם רואים את הסרטון הזה, דעו שאני בסכנה. עזרו לי׳״.

אבל יש חוק פיקוח אלקטרוני, הוא אפילו עבר במשמרת של בן גביר. איך זה שאין ירידה במקרי הרצח?
״במקרים שבהם האלימות היתה ידועה מראש אנחנו רואות שימוש לא ממצה באמצעים הקיימים. כשהחוק עבר ניתנה מכסה של 200 אמצעי פיקוח שמחולקים בין האשה שבסיכון ומי שמגן עליה. אז בעצם הכלי הזה מוגבל ל־100 נשים, שזה מעט מאוד יחסית לצורך. ומה שיותר גרוע הוא שמאז שזה נכנס לתוקף, לפני קצת יותר משנה, רק 31 נשים קיבלו בפועל הגנה (לפי נתונים שפרסמה הוועדה לקידום מעמד האשה בשבוע שעבר, 114 בקשות לפיקוח אלקטרוני הגיעו לבית המשפט, מתוכן 35 התקבלו ורק 31 יושמו בפועל — ר״ד). הבעיה היא חוסר מודעות. אף אחד לא מספר לנשים שיש להן את הזכות לזה, אז הן לא יודעות לבקש את זה בבית משפט, וגם עורכי הדין והשופטים לא מכירים את הכלי הזה ולא יודעים להציע אותו״.
כשכבר יש אמצעי פיקוח, הרצח נמנע?
״לא היה מקרה רצח עם פיקוח אלקטרוני. כן היה עם צו הגנה. היה לדוגמה את המקרה של אסתר חובב באילת, אשה בת 84 שבנה גרם לה מוות ברשלנות, אף שהיה נגדו צו הגנה פעיל, ואף שאנשים ידעו מזה, והיתה שם מצלמה. והיה גם המקרה של מיה כהן מחדרה, שנרצחה על ידי אחיה הצעיר, שגם נגדו היה צו הגנה פעיל. היו השנה חמישה מקרים עם רקע פסיכיאטרי ידוע מראש, שבחלקם דווח בנוסף על אלימות. יש את חוק זכויות החולה, שמחייב מטפלים, רופאים ואנשים אחרים שעובדים עם חולים לשמור על סודיות, ולכן הם לא יכולים לדווח אם הם מזהים חשד לאלימות במשפחה. ויש תיקון לחוק זכויות החולה שיושב וממתין לקידום תזכיר ממשלתי כבר שבע שנים, שבעצם יאפשר לאנשי צוות רפואי לדווח על חשד לאלימות במשפחה. זה תיקון שיכול להציל חיים, הוא נורא פשוט והוא לא עולה כסף. לא ברור לנו מה מונע ממנו להיות מקודם״.
על השימוש בנשק חם: "ב־2022 ב־37% מהמקרים האישה נרצחה בנשק חם. ב־2023 זה היה 25% מהמקרים, ומ־2024 חל זינוק: אשתקד 45%, ומתחילת השנה 48% מהמקרים"
וכשאתן הולכות לכנסת ושואלות, מה עונים לכן?
״אנחנו נתקלות בבלבול וערפול. צריך להבין שלא תמיד האנשים שצריכים לתת לנו תשובות נמצאים בכלל בדיונים על רצח נשים, שמתקיימים לרוב בוועדה לקידום מעמד האשה, שהיא ועדה שמנוהלת על ידי חברת אופוזיציה, ח”כ פנינה תמנו. האנשים שצריכים להיות שם ולתת תשובות לא תמיד מגיעים, לא תמיד נותנים אותן, לא תמיד יש זמן לדבר אפילו, הקשב גם ככה מועט לדבר הזה״.

דמן של נשים מותר

האדם שקבר את ליטל יעל מלניק בעודה בחיים זוכה מרצח לפני חודש.
״אנחנו מתייחסות לזה כמקרה רצח. אני מקווה שההחלטה לפטור אדם כזה מאשמה של רצח לא תעלה אחר כך ביוקר, שהיא לא תאפשר פגיעות נוספות בעתיד. כרגע אני מסכימה שדמן של נשים מותר, בוודאי בצל של מלחמה זה מסולק הצידה כאילו התופעה לא קיימת. כל כך הרבה רק רוצים להכחיש את הקשר הזה, יגידו לנו כל הזמן שזה שטויות, שזה לא מגדרי, שגם גברים נרצחים, שזה נכון, כל כך קל לדחות את זה הצידה ולא להתייחס לזה בתור התופעה שזה״.
מה ההגדרה שלכן לרצח על רקע מגדרי?
״ברצח על רקע אלימות מגדרית מדובר ברצח שהוא תוצאה של אלימות במשפחה מצד בן זוג או אח או בן משפחה אחר או אלימות שאינה במשפחה, אבל יש לה קשר ישיר ליחסי הכוחות המגדריים. רצח נשים על רקע מגדרי עשוי להיות במקרה שגבר רוצח את בת זוגו או גבר שרוצח את אחותו על רקע ‘כבוד המשפחה’ וכדומה. גם את המקרה של שירלי יהודה אנחנו תופסות כמגדרי בבסיסו, אף שהרוצח לא היה בן זוגה או קרוב משפחה שלה. אומנם אין לנו איך להוכיח את הנקודה הזו, אבל אנחנו מניחות שהוא לא היה רוצח גבר. יש קשר לזה שאשה חלשה יותר פיזית, יש קשר לאיך שנשים נתפסות בחברה באופן כללי״.
תני דוגמה לרצח שמבוסס על התפיסה הכללית של נשים בחברה.
״אתי כהן, תושבת קריית מלאכי, נרצחה על ידי תושב שהתגורר בסמוך אליה בזמן מלחמת 12 הימים עם איראן. התושב הזה נכנס אליה הביתה בזמן שהיתה במקלט, וכשהיא ובן זוגה חזרו הביתה הוא תקף אותה עם סכין. היא מתה, ובן זוגה, שניסה להציל אותה, נפצע. היא לא הכירה אותו ממה שאנחנו מבינים, אבל הוא סיפר שהוא ראה אותה ברחוב, וחשב שהיא מכשפה שהטילה עליו כישוף ושהוא צריך להרוג אותה כדי להסיר את הכישוף. לא היתה היכרות ביניהם, ולא היה קשר ביניהם, אבל מה יותר מגדרי מלומר על אשה שהיא מכשפה? הרי לא יקרה מצב שגבר יירצח בנימוק שהוא מכשף, זה פשוט לא דבר שיכול לקרות. זה רצח של אשה כי היא אשה, כי יש לה כביכול יכולות כישוף והיא הפעילה אותן נגד גבר״.
ומה זה רצח אשה שלא על רקע אלימות מגדרית?
״מקרים שאנחנו לא מוצאות מגדריים הם כאלה שבהם לא היתה כוונה לרצוח את האישה, או שהסיבה לרצח היא פלילית במהותה. מדובר במעט מאוד מקרים, אבל יצא לפעמים שנעמדנו מול מקרה, התלבטנו מאוד, והחלטנו שהוא לא מגדרי. למשל כשבסכסוך בין משפחות פשע רוצחים אשה כי חושבים שהיא מעורבת ברצח של מישהי אחרת, כלומר היא מעורבת באופן אקטיבי בסכסוך ולכן היא נרצחה״.

תומר מרון (28)

  • גרה בתל אביב
  • מנהלת הידע והנתונים בשדולת הנשים
  • בוגרת תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, ומשלימה תואר שני בסוציולוגיה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב