"הלחימה יצרה פגיעה אנושה בתזרים המזומנים"
המערכה הנוכחית באיראן מצטרפת לסבבי לחימה נוספים ולאירועי הקורונה ששיבשו קשות את הפעילות של כל המגזר עסקי. מובילות ומובילי ענף המשפט בתחום חדלות הפירעון חושפים לקראת הפורום השנתי שיתקיים בשבוע הבא, את תמונת המצב האמיתית, הצעדים שנדרשים לדעתם ממערכת המשפט וכן את הצעדים שעשויים למנוע החמרה נוספת במצב
הלחימה מול איראן עשויה להתחדש בכל רגע נתון, אולם בינתיים עסקים וחברות רבות מתמודדים עם השלכות הסבב האחרון ולנסות להבין איך להתמודד עם הנזקים שנגרמו. הקושי שלהם מתחדד אפילו יותר, כאשר בוחנים את שש שנים האחרונות שכללו קורונה, מספר סבבי לחימה ובעיקר חוסר יציבות. בתרחיש כזה, אין פלא שהמגזר העסקי כולו מתמודד עם נטל הולך וגבר, סיכון עסקי אמיתי ועננה אמיתית של תרחישי חדלות פירעון או פשיטת רגל. לקראת פורום בכירות ובכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון של Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט, עורכי הדין המובילים בענף התייחסו לקושי הגובר, למדיניות הנדרשת לדעתם מבתי המשפט – ולצעדים שעשויים למנוע את קריסת העסק הבא. כבר עכשיו ברור כי ההשפעה הכלכלית שלה תורגש לאורך חודשים ואפילו שנים קדימה.
"בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, ניכרת הרעה משמעותית במצבם הפיננסי של תאגידים בישראל, החל מעסקים קטנים ועד למגזר ההייטק", אומרת עו"ד עידן אדלר רייס, שותפה במחלקת חדלות פרעון, במשרד פירט וילנסקי מזרחי כנעני - עורכי דין (FWMK). "עבור העסקים הקטנים, השילוב בין עצירת הפעילות בשל משבר הקורונה והלחימה הממושכת, לבין היעדרות עובדים ומנהלים בשירות מילואים ארוך וצמצום בצריכת לקוחות, יצר פגיעה אנושה בתזרים המזומנים. אלו, לצד עלויות מימון ותחזוקה גבוהות, היוו מכת מוות לעסקים רבים. במקביל, בתחום ההייטק, חברות סטארט-אפ רבות – לרבות ותיקות – נאלצות לסגור את שעריהן ולפטר עובדים עקב הפסקת השקעות מצד גורמים זרים, הנמנעים מהשקעה בישראל על רקע חוסר יציבות פוליטית, ביטחונית וכלכלית".
"המערכת הפיננסית מעדיפה לשמור עסקים 'בחיים'"
עו"ד רז מנגל, מייסד ובעלים של רז מנגל ושות', מבהיר את השחיקה הנרחבת בפעילות של כלל המגזר העסקי. "השנים האחרונות משפיעות באופן ניכר על עסקים. מחנק הריבית, תיירות שהוחרבה והקיפאון בענף הנדלן - כולם גורמים לשחיקה קריטית במחזורים וברווחיות של סקטורים שלמים. הסיבה היחידה שאין גל של תיקי חדלות פירעון נובעת מהחוסן של הגופים הפיננסיים והצמיחה האדירה של הגופים החוץ בנקאיים. המערכת הפיננסית מעדיפה לשמור עסקים 'בחיים' מאשר לנקוט נגדם הליכי חדלות פירעון, לעיתים קרובות בצדק רב".
עו״ד דן הלפרט מייסד ובעלים של פירמת הלפרט ושות׳ עורכי דין ונוטריון, מפנה את הזרקור לעבר תחום הנדל"ן. "לאחר שנים קשות של מלחמה בכל החזיתות, מתחדדת תמונת מציאות מורכבת ומטרידה בנדל״ן בערי הביקוש שבעבר נחשבו לרווחיות ביותר ובעיקר בתל אביב. למרות הצורך הברור בבניית בניינים שיעמדו בתקן רעידות אדמה ודירות עם ממ״דים ובקידום פרויקטי התחדשות עירונית, יותר ויותר יזמים בוחרים לנטוש פרויקטים להתחדשות עירונית בשל חוסר כדאיות כלכלית מקיימת תופעה חמורה של קריסת פרויקטים וחברות יזמיות.הגורמים לכך הם התייקרות עלויות הבנייה, עצירת המכירות, התמתנות המחירים, המחסור בכוח אדם והריבית הגבוהה, מה שמותיר אלפי תושבים ללא מיגון. יזמים רבים נקלעים למצוקה כלכלית בשל התקופה המאתגרת ומגלים שפרויקטים שקידמו בעמל רב במשך שנים כבר לא כלכליים. אנחנו רואים גם מקרים של חדלות פירעון וכינוס נכסים ואני מעריך שבמהלך השנה הקרובה נראה למרבה הצער עוד הרבה מקרים כאלה".
"נדרשת רפורמה מהותית"
המציאות העסקית המורכבת שנמשכת כבר שנים ארוכות עשויה להעלות צורך ממשי בתיקוני חקיקה או לחילופין אימוץ מדיניות מקלה יותר מצד בתי המשפט. לדברי אדלר רייס, "כבר בתקופת הקורונה חזינו בתיקוני חקיקה משמעותיים במטרה לסייע לעסקים בעת משבר, כגון האפשרות לעיכוב הליכים לשם גיבוש תוכנית שיקום (לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון). מה שהחל כהוראת שעה, הוארך שוב ושוב במשך כשש שנים, עד אשר הוטמע כתיקון קבע (תיקון 9 לחוק), מתוך הבנה שהכלים הללו חיוניים להישרדותן של חברות בקשיים, אבל מדובר בפתרון זמני שנועד לסייע באופן נקודתי בתהליך שיקום. נדרשת רפורמה מהותית ושינוי עמוק במדיניות ובחקיקה, במטרה לשקם את היציבות הביטחונית, הפוליטית והכלכלית. צעדים אלו חיוניים לשיקום אמון המשקיעים ולהבטחת חוסנה של הכלכלה הישראלית בטווח הארוך".
מנגל מצביע על צורך דחוף בשינוי עומק בתחום השמאות. "יש לבצע התאמות דחופות בכל מה שקשור לענף השמאות של כינוסי הנכסים. בתיקי כינוס ישנה חובה לצרף שמאות לצורך הערכת שווי הנכס אולם הבעיה היא ששמאים נשענים על עסקאות השוואה מהעבר, מהתקופה של הגאות בשוק הנדלן. הדבר גורם לכך שהערכות השווי לא מתכתבות עם תנאי השוק האמיתיים, ונוצר קושי לאשר מכירות נכסים בכינוס. הדבר מכביד על כולם - הן על המלווה שמעוניין להיפגש עם כסף באופן מהיר, והן על החייב שהחוב כלפי המלווה הולך ותופח מחמת ריבית הסכמית וריבית פיגורים. דרושה התערבות בהולה ברמת המחוקק ומתקין התקנות".
הלפרט, לעומת זאת, מצביע על צורך בשינוי גישה דווקא בתחומי ההתחדשות העירונית, ובאופן שמיטיב עם בעלי הדירות. לדבריו, "יש מספר לא קטן של פרויקטים וחברות יזמיות שקרסו והגיעו לדיון בבית המשפט. כמי שמייצג 700 פרויקטים של התחדשות עירונית בכל רחבי הארץ וגם מנהל מאות תיקי חדלות פירעון, אני סבור שבתי המשפט צריכים להטות אוזן גם לרצונות וצורכי בעלי הזכויות (הדירות). יש לזכור שמדובר בפרויקטים ייחודיים בהם מוסרים בעלי דירות את הנכס היקר להם מכל וכאשר העסקה או החברה היזמית נקלעות לחדלות פירעון הדבר מורכב הרבה יותר ממקרים אחרים".
"יש מקום לאמץ 'פרוטוקול חירום כלכלי קבוע'"
איום אמיתי וממשי אולי יותר מתמיד הוא סכנת קריסה של עסקים לנוכח רצף משברים. לאור זאת, סבורים בכירי הענף כי נדרשת סדרת צעדים עקבית שתאפשר לשמור על יציבות ותמנע קריסה. לדברי אדלר-רייס, בעת הנוכחית, ובמיוחד עבור עסקים קטנים וחברות סטארט-אפ, ההקלות הקריטיות ביותר אינן מצויות רק בשדה המשפטי של חדלות פירעון, אלא דווקא במישור הכלכלי-תזרימי. יש מקום לאמץ היום 'פרוטוקול חירום כלכלי"' קבוע. במציאות ביטחונית של סבבי לחימה מיידיים וחוסר ודאות תזרימי, עסקים קטנים וחברות סטארט-אפ זקוקים להקלות פיסקאליות אוטומטיות, כגון דחיית תשלומי מיסים וארנונה, שיקלו מיידית על התזרים בעת שיבוש או הפסקת פעילות. בנוסף, יש להגמיש את דיני העבודה לשעת חירום ולאפשר הוצאה מיידית לחל"ת ללא תקופת מינימום או חסמים בירוקרטיים (כמו שימועים ואישורי ממונה). יצירת מסלול ירוק ומהיר תעניק לעסקים אוויר לנשימה תזרימי מחד, ותבטיח לעובדים מיצוי זכויות מהיר מול ביטוח לאומי מאידך, מבלי להמתין לסיום הליכים מסורבלים שאינם תואמים את קצב המלחמה. לפעולות מיידיות מסוג זה יש השפעה רחבת היקף על לקוחות נותני שירותים ספקים צרכנים עובדים וכדומה".
מנגל, לעומת זאת, סבור כי הפתרון פרקטי במיוחד. "הצעדים המיידיים הם שכירת אנשי מקצוע מתאימים - עורכי דין ורואי חשבון, שיבררו את המצב לאשורו ואת הפעולות המיידיות שיש לבצע. מעבר לכך, מדובר בעולם ומלואו וכל מקרה לגופו".
הלפרט אף מוסיף כי "כדי למנוע קריסה של חברות יזמיות יש לנהל את האירועים הללו באופן מושכל ובעדינות רבה עוד לפני שהם מגיעים לבית המשפט. אנחנו פיתחנו מתודולוגיה שמאפשרת לבחון את המצב הכלכלי של הפרויקט לאשורו ולפעול להפחתת התמורות בעסקה כך שיאפשרו את השלמתה נוכח הפגיעה הקשה ברווחיות".
