סגור

טייס הקרב, המאהבת, ההתאבדות והמניות בשווי 14 מיליון שקל באיי הבתולה

דוד מרקוס, טייס קרב לשעבר, היה מנהלה ובעליה של חברת נדל"ן. לאחר שנפרד מאשתו, רשם את מניות החברה במשותף על שמו ועל שם בת זוגו החדשה עורכת הדין ג'ודי פת. לימים ביקש להחזיר לידיו את המניות אך פת סירבה, ובין השניים התפתח מאבק משפטי מר. במהלך העימות המשפטי מרקוס התאבד, והתיק הפך למאבק ייצרי עוד יותר בין גרושתו וילדיו לבין המאהבת פת. 14 מיליון שקל עמדו על הכף, ובבית המשפט הועלו האשמות נדירות בחומרתן על סיבות ההתאבדות ונערכו חקירות חושפניות מהסוג שכמעט לא פוגשים. הסיפור האנושי המטלטל הסתיים בהכרעה נחרצת ובהצבעה של השופט על הסכנה בערבוב בין ייעוץ וייצוג משפטי ובין יחסים אינטימיים

ביוני 2020 ניצבה על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב עתליה ליברמן־מרקוס, גרושתו של דוד מרקוס (מורג) - טייס קרב במלחמות יום הכיפורים ולבנון, ממייסדי תנועת שלום עכשיו ולימים איש עסקים בתחום הנדל"ן המניב. שנתיים קודם לכן התאבד מרקוס, שהיה בשנות ה־60 לחייו, והותיר אחריו לא מעט רכוש. הדיון שהתנהל בפני השופט מגן אלטוביה עסק בגורלן של מניות בחברה של מרקוס, בשווי 14 מיליון שקל. אבל זו לא הסיבה לכך שהדיון היה טעון במיוחד.
מי שניצבה כנתבעת מול הגרושה־האלמנה של מרקוס, ואף חקרה אותה על דוכן העדים, היתה עורכת הדין ג'ודי פת, שהיתה בעצמה אהובתו ובת זוגו של מרקוס במשך כארבע שנים. עורכת הדין פת היתה עדה במשפט מול משפחת בן זוגה לשעבר, והיא היתה זו שדרשה ממנו בעבר להתגרש מהעדה שניצבה עתה מולה, בטרם יעברו לחיות יחד בדירה בצפון תל אביב.
פת התמחתה ושימשה בעבר כעורכת דין במשרד שהקים השופט דן כהן - מי שהורשע לימים בקבלת שוחד של מיליוני דולרים מקונצרן האנרגיה סימנס - ובחקירה של ליברמן־מרקוס היא לא היתה עדינה. היא עקצה את הגרושה, נברה וחיטטה בשאלות פולשניות הקשורות במערכת היחסים המשפחתית המורכבת בין מרקוס לבין שלושת ילדיו שישבו באולם. לא מעט תחמושת היתה לה, כמי שחלקה את חייה עם מרקוס בין השנים 2012־2016, ולפרקים שימשה גם כעורכת הדין שלו והיועצת שלו בעניינים משפטיים.
במהלך ההליך התברר למרבה התדהמה כי פת גם ייצגה שנים קודם לכן את מרקוס במסגרת דיון בהליך הגירושים שלו מול העדה שמולה, כשחקרה אותה בבית הדין למשפחה בחיפה על חלוקת הרכוש בין השניים. כך שהיה בידיה הרבה מידע רגיש ומביך על היחסים במשפחת מרקוס. עו"ד פת לא היססה לעמת את האלמנה ואת בנה הבכור, שנחקר על הדוכן ימים ספורים לפני כן, עם המידע הזה (שלא נפרט אותו מטעמים של צנעת הפרט). למקרא פרוטוקול הדיון, קשה שלא לחוש אי נעימות מול הנבירה העמוקה שנערכה שם ביחסים המורכבים בין הילדים לאביהם, שעל פניו הקשר של פרטים אלה לבירור המחלוקת הכספית היה קלוש.
עו"ד ג'ודי פת, במשפט: "דוד מרקוס אהב אותי ונתן לי את המניות במתנה, זה כל הסיפור, והעדים מאשרים את זה"
העדויות בתיק והתצהירים של ילדי המנוח שנטל את חייו משרטטים טרגדיה שמרכיביה חולשות אנושיות, אהבה, פיתוי, כעס וכסף. אבל לא פחות מכך סיפור על הפוטנציאל ההרסני כשיחסים אישיים ושירות משפטי מקצועי מתערבבים זה בזה.

להציל את מניות איי הבתולה

ג'ודי פת, בשנות ה־50 לחייה, היא כלתו לשעבר של השר בממשלות הליכוד גדעון פת. היא התגרשה מבנו טייס אל על דניאל פת ומסוכסכת עם משפחתו על קרקע בסביון עד היום. לאחרונה אף הורשעה בביזיון בית משפט כשסירבה, למרות פסק דין שניתן, לחתום על מסמכים הנוגעים לקרקע זו.
2 צפייה בגלריה
דוד מרקוס על רקע מכתב ההתאבדות שלו
דוד מרקוס על רקע מכתב ההתאבדות שלו
דוד מרקוס על רקע מכתב ההתאבדות שלו
(צילום: יונתן בלום)
בלב העימות מול משפחת מרקוס עמדו כאמור 14 מיליון שקל - שווי המניות של מרקוס בחברת אחזקות הרשומה באיי הבתולה הבריטים (BVI) בשם "למון טרי" (LemonTree). הנכס היחיד של החברה הוא חברת נדל"ן מניב בשם אסטוריה (Astoria) שהוקמה ב־1991, שגם היא רשומה באיי הבתולה. אסטוריה הוקמה במקור על ידי שמריהו ליברמן, אביה של עתליה שנישאה למרקוס, והחתן הטייס שולב בעסקי הנדל"ן המניב. החברה מחזיקה עד היום מבנים להשכרה בשטח של כ־10 דונם באזורי תעשייה בגוש משגב ובקצרין שבצפון, שמניבים הכנסות שנתיות של מיליוני שקלים.
מרקוס היה טייס בקבע בחיל האוויר בטרם פנה לעולם העסקים, ופעיל מוכר בהפגנות השמאל. הוא התחנך בקן השומר הצעיר בירושלים, השתתף בהפגנות של שוברים שתיקה, ובראיון ל"ידיעות אחרונות" ובמאמרים ב"הארץ" שיתף בחוויות ההפצצות על העיר סואץ במלחמת יום הכיפורים. ב־2003 חתם על מכתב הטייסים הסרבנים. מרקוס ניהל את חברת הנדל"ן המניב של חמו ולימים קיבל 50% מהמניות באסטוריה עבור משפחתו. אלא שב־2007 נפרד מרקוס מאשתו עתליה. השניים לא פתחו בהליכי גירושים, אך היחסים בין החם לגרוש של בתו עלו על שרטון, והם תבעו זה את זה על זכויות וכספים - כשבינתיים העסק המשיך לעבוד.
גרושתו עתליה ליברמן־מרקוס: "הוא פחד ממך כי איימת עליו. ניסית לסחוט אותו אחרי שנפרדתם. זה עולה גם ממכתב ההתאבדות שהשאיר"
חמש שנים לאחר הפרידה מאשתו, פגש מרקוס את עו"ד פת. בטרם מותו העיד שחיפש פרק ב' בחייו כשפגש אותה. הוא התאהב בה והשניים עברו להתגורר יחד בתל אביב. ב־2013, כך טען טרם מותו, מרקוס נזקק לעזרתה ועצתה המשפטית של פת, בת זוגו אז: פלונטר משפטי שנוצר באיי הבתולה כתוצאה משינוי רגולטורי במקלט המס, כך טענה עו"ד פת במשפט, היה עלול למחוק את הרישום של מניות אסטוריה. השניים נסעו לשוויץ לנסות למצוא פתרון משפטי - וכך נולדה ב־2014 "למון טרי", החברה האם של אסטוריה, שאליה הועברו המניות. את הפתרון הזה, לפי ההתכתבויות שהוצגו בתיק - וכפי שקבע מאוחר יותר גם השופט - הגתה עו"ד פת כנציגתו של מרקוס, יחד עם עורכי הדין באיי הבתולה.

"נפלתי קורבן למהלך יזום"

בסוף 2015, בעיצומה של מערכת היחסים הזוגית שניהל מרקוס עם פת, שכאמור גם הציגה עצמה לפרקים כעורכת דינו, התרחש האירוע שעמד בלב המחלוקת: כל מניות למון טרי (100%) נרשמו משום מה במשותף על שמם של מרקוס ופת. מה שהפך את בת הזוג, על פניו, לבעלים של החברה.
"נפלתי קורבן למהלך יזום, שמטרתו היתה להעביר לג'ודי את הזכויות בנכסיי", טען מרקוס בבקשה שהגיש מאוחר יותר, לאחר שהשניים נפרדו, לבית המשפט. "ג'ודי קיבלה את המניות למשמרת כעורכת דין וכמנהלת העיזבון, כביטוי לדאגה ליורשיי, ולא מעבר לכך".
2 צפייה בגלריה
דוד מרקוס בעיגול יחד עם חבריו למכתב הטייסים הסרבנים 2003
דוד מרקוס בעיגול יחד עם חבריו למכתב הטייסים הסרבנים 2003
דוד מרקוס (בעיגול) יחד עם חבריו למכתב הטייסים הסרבנים ב־2003, מתוך כתבה שפורסמה ב"7 ימים" של ידעות אחרונות. היה פעיל מוכר בהפגנות השמאל
(צילום: יונתן בלום)
עורכת הדין פת לא רצתה לוותר על הנכס היקר שהיה בידיה, חרף טענת בן זוגה לשעבר שהמניות עברו אליה בזכות מניפולציה ותוך ניצול מצבו הרגיש וחולשותיו. פת טענה שמרקוס העניק לה את המניות במתנה, ודרשה זכויות ודיבידנדים בחברה. כחלק מהאסטרטגיה המשפטית שלה ללחוץ על בן זוגה לשעבר, פת גם פנתה לבית המשפט באיי הבתולה והצליחה למנות כונס נכסים על המניות - מה שגרם לכל פעילות החברה להיעצר.

"האישה המניפולטיבית הרסה את חיי"

הסכסוך על הבעלות במניות "למון טרי" בין מרקוס לבין המאהבת לשעבר הלך והסלים. במאי 2017 הגיש מרקוס תביעה נגדה, בדרישה להורות לה להסיר את ידיה מהמניות. במקביל, כשנה לפני שנטל את חייו, כתב מרקוס צוואה שבה הוריש את כל מניותיו ב"למון טרי" לשלושת ילדיו מגרושתו עתליה.
פת התעקשה כי המניות ניתנו לה במתנה ושייכות לה. היא הגישה לבית המשפט צרור מכתבים וצילומים ברשתות החברתיות שבהם מרקוס מרעיף עליה אהבה וביטויי חיבה, והביאה כעדים חברים ושכנים שיעידו על הזוגיות הנפלאה ששררה ביניהם. "דוד אהב אותי ונתן לי את המניות מתנה, זה כל הסיפור, והעדים מאשרים את זה", הטיחה עו"ד פת בגרושה במהלך חקירתה.
הגרושה לא נותרה חייבת. "הוא פחד ממך כי איימת עליו", השיבה. "ניסית לסחוט אותו אחרי שנפרדתם, זה עולה גם ממכתב ההתאבדות שהשאיר", הוסיפה. בנו של מרקוס, שהעיד גם הוא, ידע לספר על הקלטות שבידי המשפחה לתמיכה בטענות אמו. עם זאת המשפחה בחרה לא להגיש אותן לבית המשפט.
הטענה הקשה בנוגע להשלכות סכסוך המניות על חייו ומותו של דוד מרקוס נתמכה לכאורה במכתב שהשאיר מרקוס לפני שהתאבד. המכתב הוגש לבית המשפט על ידי ילדיו, שנכנסו בנעליו כתובעים אחרי מותו, ונכתב בו בין השאר: "איני יכול עוד... ילדים שלי, יודע כמה אתם כועסים עלי. מצטער. איני יכול עוד. אתם הדברים הכי אהובים וחשובים לי... משפטי BVI והעלויות הקולוסליות שגורמות לרסק אותי... האישה המטורפת, המניפולטיבית והאכזרית הרסה את חיי. ברור שזאת אחריותי. לא הייתי מספיק נבון. תוך שהרסה את חיי, גרמתי פגיעה מתמשכת ברגשות הילדים, ומובן שגם בכספם".
עו"ד פת סיפקה גרסה אחרת לנסיבות שהביאו להתאבדות: שמונה חודשים לפני שנטל את חייו התנגש מרקוס בעץ כשרכב על אופניו וחטף שבץ מוחי — הרופאים לא ידעו מה קדם למה. תחילה שכב מחוסר הכרה במשך 11 ימים בבית החולים איכילוב, ועוד כשלושה חודשים בשיקום. משפחתו היתה לצדו. לאחר שהשתחרר, טענה פת, מצבו הנפשי הלך והידרדר. הוא סבל לטענתה מפוסט־טראומה מאז מלחמת יום הכיפורים, ולבסוף שם קץ לחייו.

השופט על עו"ד פת: "גרסה בעייתית"

לפני כשלושה שבועות, ב־11 בנובמבר, בפסק דין שניתן בתום כ־4 שנות דיונים, נכתב הפרק האולי־אחרון בסיפור העצוב הזה. השופט אלטוביה פסק לטובת ילדיו של מרקוס ונגד המאהבת ועורכת הדין. המניות, כך הוכרע, שייכות לילדיו ויורשיו של מרקוס, תוך שהשופט מדגיש כי "גרסתה של פת בעייתית בלשון המעטה. מגרסתה עולים סימני שאלה לא מועטים המטילים דופי ברמת מהימנות גרסתה, כשרבות מטענותיה לא נתמכו בראיות פוזיטיביות כלשהן לשם הוכחתן".
השופט קבע שלאור העובדה שלא ניתנה כל תמורה למניות מצד פת, הוטל עליה הנטל להוכיח שקיבלה את המניות במתנה. משהנטל לא הורם, נקבע שהמניות ניתנו לה בנאמנות. חוזה נאמנות, הדגיש השופט, אינו חייב להיות פורמלי ומספיק שהוא נוצר במסגרת יחסי אמון. ויחסי אמון, קבע אלטוביה, היו גם היו בין הצדדים במהלך היחסים הרומנטיים ביניהם. המסקנה של השופט היתה פשוטה: אם המניות לא נקנו ולא ניתנו במתנה, ורישום המניות גם על שמה של עו"ד פת נעשה במסגרת יחסי אמון בינה למרקוס ז"ל - אין למאהבת לשעבר שום זכויות בחברה.
על ההכרעה החד־משמעית הזו יכולה עדיין פת לערער. השופט אלטוביה חמק באלגנטיות ממוקש גדול שהונח למרגלותיו: השאלה האם מלבד הקשר הרומנטי בין מרקוס לעו"ד פת, התקיימו ביניהם יחסי עורך דין־לקוח. "מרקוס ז"ל הציג מספר ראיות פוזיטיביות העשויות להעיד, לכאורה, על קיומם של יחסים אלה", קבע השופט, אך סייג: "עם זאת מצאתי כי אין מקום לקבוע מסמרות בעניין. זאת משום שבין אם היה זה קשר רומנטי בלבד, ובין אם גם קשר מקצועי ביניהם – אלה לא מעלים או מורידים מהעובדה כי שרר קשר קרוב, שבו רחש המבקש אמון רב למשיבה".
השורה התחתונה: מלבד הוצאות משפט של כ־110 אלף שקלים לעו"ד פת חתם השופט אלטוביה את פסק הדין בכך ש"לעו"ד פת אין כל זכויות קנייניות בחברת למון טרי. אני קובע כי רישום המשיבה כבעלת מניות משותפת בלמון טרי נעשה על־פי עצתה של עו"ד פת, בין היתר, למטרות משפטיות שאינן רלבנטיות יותר. כן אני קובע כי מרקוס ז"ל רשאי היה לשנות רישום זה בכל עת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי, וכי אותו רישום לא נעשה על מנת להעניק למבקשת זכויות קנייניות. אני מורה למשיבה להימנע מכל פעולה בקשר לחברת למון טרי, בארץ או בחו"ל (בפרט באיי הבתולה הבריטים), ובתוך כך, לחדול מעשיית פעולות חד צדדיות מול מערכת המשפט באיי הבתולה הבריטים".