אקסון מוביל עושה צעד לעבר השוק הישראלי, אבל התחרות במשק הגז עוד רחוקה
המגעים בין אנרג'יאן לאקסון מובייל לקראת התמודדות משותפת במכרז חיפושי הגז החדש מעוררים תקווה שתגיע תחרות לשברון, שמחזיקה ב־40% מלוויתן ו־25% מתמר. אלא שהניסיון מחיפושים קודמים, הסיכוי המוגבל לתגליות גדולות ולוחות הזמנים הארוכים מלמדים שהדרך לשם עוד ארוכה
אחרי שנים שבהן חברות האנרגיה הגדולות בעולם כמעט שלא גילו עניין בחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל, המגעים שמנהלת אנרג'יאן עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מובייל לקראת התמודדות משותפת במכרז החיפושים החדש מספקים למשרד האנרגיה סיבה לאופטימיות.
מבחינת המשרד, עצם ההתעניינות של אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם מעידה כי למרות המלחמה הארוכה והטלטלות האזוריות, ישראל עדיין נתפסת כיעד אטרקטיבי להשקעות בתחום האנרגיה. אלא שגם אם אקסון אכן תחליט להצטרף למכרז, הדרך עד לכניסתה בפועל למשק הגז הישראלי – ובוודאי עד להגברת התחרות בו – עוד ארוכה.
שר האנרגיה אלי כהן ומנכ"ל משרדו יוסי דיין השיקו בשבוע שעבר את סבב חיפושי הגז הטבעי החמישי, באיחור של כחמישה חודשים בעקבות המלחמה עם איראן. במסגרת ההליך יוצעו שישה מקבצי חיפוש, המשתרעים על שטח של כ־7,600 קמ"ר במים הכלכליים של ישראל. לפי הערכות מקצועיות, כל אחד מהם עשוי להכיל כ־50 BCM של גז טבעי, ובשכבות עמוקות יותר ייתכן גם פוטנציאל לנפט. בשבוע שעבר, במסיבת העיתונאים בה הכריז השר על השקת הסבב, הוא רמז כי "חברה בסדר הגודל של שברון" מתעניינת בגז של ישראל.
בשלב זה המגעים בין אנרג'יאן לאקסון על מנת לגשת יחד למכרז נמצאים בראשיתם. עם זאת, השתיים כבר משתפות פעולה בפרויקט חיפושי גז סמוך לגבול הימי בין יוון לאיטליה. בנובמבר האחרון הודיעו על קידוח חיפוש ראשון באזור, הצפוי לצאת לדרך בהמשך השנה – הראשון ביוון מאז 1981. בפרויקט היווני אנרג'יאן משמשת כמפעילה ומחזיקה ב־30% מהזכויות, אקסון מחזיקה ב־60% ו־HelleniQ Energy ב־10% הנותרים. במקרה של גילוי מסחרי, הוסכם כי אקסון תהיה זו שתוביל את פיתוח המאגר ואת הפעלתו.
אנרג'יאן עצמה נמצאת בעמדה ייחודית במכרז הישראלי. בעוד חברות שכבר פעילות במשק הגז המקומי מקבלות ניקוד נמוך יותר, בניסיון לעודד כניסת שחקנים חדשים, אנרג'יאן תוכל ליהנות מניקוד מלא משום שכבר מכרה את מלוא עתודות הגז של מאגר כריש לשוק המקומי.
במכרז הנוכחי, אנרג'יאן אמורה לקבל עדיפות, ומעמדה יהיה דומה לזה של חברות חדשות המבקשות להיכנס למשק האנרגיה הישראלי. זאת בשל מכירת כל עתודות הגז מכריש ובאופן שמונע ממנה לחתום על הסכמי אספקה חדשים של גז ולהרחיב את כושר התחרות שלה. על שברון האמריקאית וניו־מד אנרג'י, השותפות במאגר לוויתן, נאסר להשתתף במכרז הנוכחי.
עבור אקסון, כניסה לישראל תהיה שינוי כיוון. אקסון היא חברת האנרגיה האמריקאית הגדולה ביותר במונחי שווי שוק (כ־572 מיליארד דולר), והשנייה בגודלה בעולם אחרי הענקית הסעודית אראמקו. לפני כשבע שנים ניסה שר האנרגיה דאז, יובל שטייניץ, לשכנע את החברה להשתתף בחיפושי הגז בים התיכון, אך ללא הצלחה.
בסופו של דבר היתה זו שברון שהפכה לענקית האנרגיה הבינלאומית הראשונה שפועלת בישראל, לאחר שרכשה ב־2020 את נובל אנרג'י בעסקת מניות בשווי של כ־5 מיליארד דולר. בעקבות העסקה הזו הפכה שברון לבעלת המניות הגדולה במאגר לוויתן, עם 40%, ולמחזיקה ב־25% ממאגר תמר, כאשר היא המפעילה של שני המאגרים.
בשוק האנרגיה מעריכים כי דווקא נוכחותה של שברון בישראל עשויה להקל על אקסון לקבל החלטה דומה. "לפני ששברון נכנסה לישראל, אקסון חששה מההשלכות האפשריות על פעילותה בעולם הערבי", אמר בכיר בענף לכלכליסט. "העובדה ששברון פועלת כאן כבר כמה שנים מבלי שהדבר יצר עבורה משבר אזורי משמעותי הפחיתה את החששות. במובן הזה, אקסון 'התגלחה על הזקן של שברון'".
לדבריו, אם אקסון תצטרף לחיפושי הגז הטבעי בישראל, היא עשויה לסלול את הדרך גם לחברות אנרגיה בינלאומיות נוספות. "המזרח התיכון משתנה במהירות. לעומת אי־הוודאות במפרץ הפרסי, נכסי הגז במזרח הים התיכון נתפסים כיום בעיני חלק מהחברות כיציבים יותר", אמר. הוא הוסיף כי השיקולים של חברות האנרגיה הבינלאומיות כוללים גם את צורכי השיקום העתידיים של סוריה, את הגידול הצפוי בביקוש לגז במצרים ובירדן ואת המשך הביקושים באירופה, על רקע המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה.
אלא שגם אם המכרז הנוכחי יצליח למשוך שמות גדולים, הניסיון מהשנים האחרונות מלמד כי הדרך לגילוי מאגרים חדשים רחוקה מלהיות מובטחת. ארבעת סבבי החיפושים הקודמים הניבו תוצאות מוגבלות. בסבב הראשון התגלו המאגרים הקטנים יחסית דרקון וקטלן; הסבב השני הסתיים ללא הצלחה; השלישי עדיין תקוע בהליכים משפטיים; ותוצאות הסבב הרביעי טרם פורסמו.
במשרד האנרגיה מציגים תמונה אופטימית יותר. לדבריהם, בעקבות הסבב הרביעי החלו סוקאר מאזרבייג'ן ובריטיש פטרוליום (BP) בהיערכות לקראת ביצוע סקרים סיסמיים בהמשך השנה, בעוד רציו ודנה פטרוליום מחפשות מפעיל חדש במקום ENI האיטלקית, שפרשה מהשותפות על רקע המלחמה. במשרד סבורים כי הצלחת הסבב החמישי עשויה לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל, להגדיל את עתודות הגז ולהגביר בעתיד את התחרות בשוק – מהלך שעשוי גם לתרום להוזלת תעריפי החשמל.
אלא שגם אם התרחיש האופטימי יתממש, השפעתו לא תהיה מיידית. לאחר פרסום המכרז יעמדו לרשות החברות ארבעה חודשים להגשת הצעות. רק לאחר מכן יבחן מינהל אוצרות הטבע את עמידתן בתנאי הסף, ינקד את ההצעות ויכריז על הזוכים. החברות שייבחרו יקבלו כשלוש שנים לביצוע עבודות החיפוש הראשוניות, ורק אם יימצא מאגר מסחרי יחל שלב הפיתוח, שנמשך בדרך כלל שנים נוספות.
לכך יש להוסיף את העובדה כי גם במשרד האנרגיה לא מעריכים כי יתגלה מאגר נוסף בהיקף של לוויתן, שבו כ־600 BCM של גז טבעי. עם זאת, התקווה היא שגם תגליות קטנות יותר יספיקו כדי למשוך חברות בינלאומיות נוספות לישראל ולבסס כאן פעילות ארוכת טווח – אך עד שהדבר יתורגם לתחרות ממשית במשק הגז הישראלי, הדרך עדיין ארוכה.
