ש"ס יוזמת הלאמה של מערך הכשרות ותרוויח 4,200 ג'ובים חדשים
גם לאחר פרישתה של ש"ס מהממשלה, מכונת הג'ובים ממשיכה לפעול. המשרד לשירותי דת מציע לבטל את רפורמת המינהל התקין בכשרות ואת פתיחת שוק הכשרות לתחרות. על פי הצעת החוק, אלפי משגיחי הכשרות יועסקו ישירות על ידי המדינה בעלות של רבע מיליארד שקל
תזכיר הצעת חוק שהפיץ המשרד לשירותי דת מציע לבטל לחלוטין את רפורמת המינהל התקין ואת פתיחת שוק הכשרות לתחרות. עם הקמת הממשלה לפני 3 שנים, הרפורמה הוקפאה כמעט לחלוטין ע"י השר לשירותי דת לשעבר מש"ס מיכאל מלכיאלי ונדחתה כל חצי שנה - ועתה מוצע לבטלה כליל.
כמו כן התזכיר מציע להלאים את מערך הכשרות. כיום מועסקים כמעט כל המשגיחים ע"י העסקים המושגחים. התזכיר מציע ליצור יותר מ־4,200 ג'ובים חדשים בשירות הציבורי למשגיחי כשרות, מה שיוצר אפשרויות למינויים פוליטיים רבים. העלות הצפויה של המהלך, שמנוגד לחלוטין למדיניות האוצר, היא כרבע מיליארד שקל לשנה, תוך יצירת יחסי עובד־מעביד והתחייבויות כלכליות אדירות. הוספת משגיחי הכשרות תכפיל את מספר העובדים בשירותי הדת (המועצות הדתיות והרבנות הראשית) מכ-4,000 לכ-8,000.
התזכיר הופץ לקראת דיון בבג"ץ היום בעתירת מערך הכשרות של ארגון רבני צהר שדורש ליישם את הרפורמה שהנהיג השר לשירותי דת בימי ממשלת השינוי מתן כהנא ולאפשר לארגון צהר לספק שירותי השגחה חליפיים לאלה של הרבנות.
על פי דו"ח שחיבר רואה החשבון יורם אברמזון ב־2015, בהזמנת משרד האוצר – דו"ח שחשפה עמותת חוד"ש לחופש דת ושוויון – עלות הפעילות בתחום הכשרות לכלל המשק היא כ־3.4 מיליארד שקל בשנה. 2.8 מיליארד שקל הם עלויות הכשרות עצמה, שעיקרן בתחום הבשר, העוף והגבינות. 600 מיליון שקל נוספים נובעים מהמונופול של הרבנות הראשית (עלויות שנובעות מדרישות מונופוליסטיות מחמירות שהיו נחסכות אם היתה תחרות). בינתיים העלויות עברו כנראה בהרבה את ה־4 מיליארד שקל. הדו"ח הוזמן כשהמפלגות החרדיות היו באופוזיציה. מאז, ככל הידוע, לא נערך תחשיב נוסף של עלויות הכשרות.
2 צפייה בגלריה
השרים לשירותי דת לשעבר מיכאל מלכיאלי (מימין) ומתן כהנא. כניסתו של מלכיאלי למשרד ביטלה את הרפורמה של כהנא
(צילומים: עמית שאבי, שלו שלום)
בסוף 2021 בתקופת ממשלת השינוי העביר השר לשעבר מתן כהנא במסגרת חוק ההסדרים רפורמה שמטרתה להשליט מינהל תקין במערך הכשרות ולפתוח אותו לתחרות. על פי הרפורמה, שוק הכשרות היה אמור להיפתח לתחרות בתחילת 2023.
ב־2018 קבע בג"ץ שיש להפסיק את המצב המושחת שבו העסקים המושגחים הם שמעסיקים את המשגיחים. על פי הרפורמה, תאגידי כשרות פרטיים יוכלו להעסיק משגיחי כשרות וכן לייבא מוצרי מזון; ועדות של רבנים יוכלו לקבוע תקן בכשרות שונה מזה של הרבנות הראשית, מקל או מחמיר יותר; הרבנות הראשית תהפוך מספקית שירותי כשרות לרגולטור; רבני יישובים יוכלו להעניק כשרות מחוץ ליישוב שלהם. כל זה היה אמור לסייע מאוד בהורדת יוקר המחיה.
הצעד הראשון: הקפאת הרפורמה
אבל הרפורמה לא יצאה לפועל. לאחר הבחירות ב־2022, ההסכם הקואליציוני של ש"ס עם כניסתה לממשלת נתניהו קבע שרפורמת הכשרות של כהנא תימחק ומונופול הרבנות יישמר. הצעד הראשון שנקט השר לשירותי דת לשעבר מיכאל מלכיאלי מש"ס עם כניסתו לתפקיד ב־30 בדצמבר 2022 היה להקפיא את הרפורמה. מאז הוא האריך את ההקפאה בכל חצי שנה.
בספטמבר 2023 עתר מערך הכשרות של ארגון רבני צהר לבג"ץ כנגד הקפאת הרפורמה והסירוב לאשר לו לשמש כגוף נותן כשרות. בתשובת המדינה נאמר, בין היתר, כי "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שלא ניתן להתעלם מהחומרה שבאי־קיום הוראות החוק, שתוקן על ידי כנסת ישראל לפני שנים ספורות בלבד". היום, כאמור, צפוי בג"ץ לדון בעתירה של צהר.
בשבוע שעבר, לקראת הדיון בבג"ץ, פורסם תזכיר הצעת חוק שיזם המשרד לשירותי דת שעיקרו הלאמת מערך הכשרות. הצעת החוק מבטלת למעשה כל תחרות בשוק הכשרות. היא קובעת שרק הרבנות הראשית והמועצות הדתיות יוכלו להעניק הכשר ורק בשטחן.
כדי להתגבר על הבעיה של העסקת המשגיחים על ידי העסקים המושגחים היא מציעה להלאים את מערך הכשרות ולעבור למצב שבו כ־4,200 משגיחי כשרות יועסקו בשירות הציבורי על ידי המועצות הדתיות. על פי חישובי כלכליסט, מדובר בעלות העסקה של רבע מיליארד שקל. סביר להניח שחלק מהמימון אמור להגיע מאגרות, אבל מאחר שמדובר ביצירת יחסי עובד־מעביד קבועים שכפופים להסכמים קיבוציים, הרי שהעלויות בפועל יהיו גדולות בהרבה.
"השחיתות בכשרות תימשך ואנחנו נשלם"
ההיבט היחיד שבו הרפורמה של כהנא יושמה חלקית היה לאפשר לרבני יישובים לתת כשרות מחוץ ליישוב שלהם, אולם על פי ההצעה החדשה גם הוא יבוטל.
הצעת החוק של המשרד לשירותי דת הוגשה ללא תיאום עם האוצר. בכיר באוצר הגדיר אותה כ"חסרת כל היגיון".
אפשר לראות בהצעה הזו את חוק הג'ובים הרביעי של ש"ס — חוק ג'ובים על ספידים. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "הרבנים הראשיים התנגדו נחרצות לרפורמה. לעמדתם, כמו גם לעמדת הממשלה הנוכחית, מאפייני תחום הכשרות מחייבים את הותרת שירותי הכשרות ציבוריים".
עוד נכתב כי ההשגחה תתבצע "באופן שמתן ההכשר והפיקוח עליו לא יושפעו מהשיקולים הכלכליים כבדי המשקל הקיימים בעולם תעשיית המזון".
בעדכון שהוגש בשבוע שעבר לבג"ץ טוענים אנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות עוה"ד דניאל מארקס ואסתי אוחנה כי "לנוכח ההתקדמות המשמעותית שחלה בגיבוש טיוטת תזכיר חוק אשר פורסם בימים אלה להערות הציבור, עמדת המשיבות היא כי ניתן לאשר פרק זמן נוסף לצורך השלמת הליך החקיקה".
את חוסר הרצינות של ההצעה משקפת הקביעה שהמשגיחים יועסקו רק על ידי המועצות הדתיות. היום חלק גדול מהמשגיחים מועסקים במקביל על ידי בד"צים חרדיים. הצעת החוק תחייב למעשה את הבד"צים להפעיל מערך כשרות כפול וספק מאוד אם לרבנות יש עניין או אומץ לצאת למלחמה כזו.
לדברי מנכ"ל מערך הכשרות של צהר הרב עמנואל גדג', "משמעות הצעת החוק היא שהשחיתות בכשרות תימשך ואנחנו כלקוחות נמשיך לשלם על השגחה שלפעמים לא קיימת ועל נפוטיזם. המפלגות יחלקו ג'ובים כאוות נפשן".
מנהל מרכז יהדות ומדינה במכון הרטמן תני פרנק אמר לכלכליסט: "בימים של מלחמה וקיטוב שיא, מצאו זמן במשרד לשירותי דת להכין תזכיר חוק שמבטל את רפורמת הכשרות שעוד לא יושמה. משמעות הביטול ברורה: הגברת הריכוזיות בשוק הכשרות וחיזוק מונופול הרבנות. העסקת אלפי משגיחי כשרות על ידי המועצות הדתיות תעמיס על קופת המדינה בתקופה של משבר כלכלי וקיצוצים תקציביים. כמו הפגנת הענק נגד הגיוס גם זה מהלך שכולו חילול השם".
