ניתוח
הכסף לחינוך החרדי עבר בלי אישור של ועדת הכספים - ואז התברר שזה קורה כל הזמן
העליון תקף את פקידות האוצר שאיפשרה העברת 400 מיליון שקל לתשלום שכר למורות החרדיות מתוך בקשה להעברה של מיליארד שקל מבלי שוועדת הכספים אישרה. אלא שבדיון התברר כי מדובר בנוהל שכיח שבמסגרתו מועברים כספים ללא אישור. האירוע צפוי לשנות בצורה דרמטית את ניהול תקציב המדינה. שופטת העליון יעל וילנר לנציג הכנסת: "החלטת דמה שהתקבלה בחוסר סמכות. הכל הצגה. זה פוסל את כל המיליארד"
החינוך החרדי והחשב הכללי באוצר חטפו בבג"ץ ביום חמישי מכה קשה ובלתי צפויה. שופטי בג"ץ נדהמו לגלות שיש מנהג בלתי חוקי בעליל של האוצר להביא לאישור ועדת הכספים העברות בדיעבד, לאחר שהכסף כבר יצא. הם קיבלו מהיועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, התחייבות שתשים לכך קץ, מה שצפוי לפגוע ביכולת התמרון של החשכ"לית החדשה שתמונה היום. אם בחינוך החרדי קיוו שבג"ץ לא יעצור את הכסף שטרם הועבר להם – כ־100 מיליון שקל – הרי שהשופטים הבהירו שדבר ראשון יש לקזז כספים למוסדות שמרמים בדרישות הליבה. לשם כך משרד החינוך יצטרך למסור מידע, שהוא מאוד מתאמץ להסתיר: מי המוסדות האלה ומה צריך לקזז להם. כל כך זעמו השופטים, שאת כל הדברים האלה הם הבהירו כבר בדיון שלפני פסק הדין.
קשה לספור את העתירות בעניין התחמקות החינוך החרדי מלימודי ליבה ואי־הסדרים בחינוך החרדי. העתירות של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, של ח"כ נעמה לזימי מהדמוקרטים, והעתירה של יש עתיד לבטל את החלטת ועדת הכספים מ־25.12 להעביר עוד 1.08 מיליארד שקל לחינוך החרדי, נראו במצב חלש יחסית, כיוון שהיה מדובר בכסף לתקציב השוטף. אלא שאז הגיעה תשובת המדינה לבג"ץ, שהיממה את השופטים. מתברר ש־400 מיליון שקל הועברו לתשלום שכר למורים ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות – החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס – בניגוד לחוק, לפני אישור ההעברה בוועדת הכספים.
וזה מה שכתבו אנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נטע אורן ויונתן סיטון: "יובהר כי הטענה שהכספים הועברו עוד לפני אישור העברתם על ידי ועדת הכספים נכונה אך ורק ביחס לתקנות השכר. זאת, בשל המחויבות החוקית של הרשתות לתשלום שכר לעובדיהן". הצגת הדברים כאיזה אילוץ מופרכת, שהרי אפשר היה לדרוש לכנס את ועדת הכספים בפגרה.
אלא שמתברר שבכלל לא מדובר בעניין חריג. הפרקליטות: "יצוין כי פרקטיקה זו מקובלת ונהוגה במקרים שבהם הנזק המשקי מאי־ביצוע התשלומים רב". כלומר, בשם הוודאות של משרד האוצר שהכנסת תאשר חריגות בדיעבד, והעצלנות של ועדת הכספים שלא רוצה להתכנס בפגרות, נוצר נוהג בלתי חוקי שמשלמים באופן קבוע שכר מסעיפים גירעוניים. רק ההעברה השנויה במחלוקת לרשתות החרדיות חשפה אותו.
"השאלה מכוח איזו סמכות העבירו את הכספים לאחר שהוצאו", שאלה השופטת יעל וילנר, שישבה בראש ההרכב. "זו פרקטיקה לא חוקית. איך אפשר להזרים כספים בלי לקבל אישור כחוק?". השופטת גילה כנפי־שטייניץ שאלה: "מתנהל דיון של שש שעות בוועדת הכספים, ואיש ממשרד האוצר לא חשב שצריך לעדכן את חברי הוועדה שמדובר בדיון תיאורטי?". ואילו וילנר אמרה: "הוועדה לא ידעה שזה דיון דמה, שזה משחק, שזה עבודה בעיניים".
נציג הכנסת, עו"ד פנחס גורט, אמר שחברי הכנסת לא ידעו שמדובר באישור כספים בדיעבד. "אם חברי הכנסת לא ידעו – זה עוד יותר חמור", אמרה וילנר. לדברי גורט, היועצת המשפטית לכנסת שגית אפק "רואה את האירוע בחומרה רבה. זה אירוע חמור מאוד. התפלאנו לקרוא שזה נוהל מקובל". גורט התחייב שוועדת הכספים לא תאפשר עוד להעביר כספים בדיעבד, מה שצפוי לפגוע בחופש הפעולה של החשבות הכללית.
עם זאת, הייעוץ המשפטי לכנסת סבור שלא צריך לבטל את ההחלטה שכבר התקבלה. עו"ד יפעת סולל מחדו"ש ביקשה מבית המשפט לבטל את החלטת ועדת הכספים, ש"כן כבר ידוע ששיקרו לחברי הכנסת". וילנר אמרה לגורט: "קיבלתם החלטה על סמך מידע חסר. זה עקרוני וקריטי. כל הדיון עקר וצריך להתבטל. זו החלטה דמה שהתקבלה בחוסר סמכות. הכל הצגה. זה פוסל את כל המיליארד".
2 צפייה בגלריה
ראש הרכב השופטים בבג"ץ יעל וילנר. "הכל הצגה. זה פוסל את כל ההעברה של מיליארד שקל"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
קצת סדר במספרים: ועדת הכספים אישרה העברת 1.08 מיליארד שקל לחינוך החרדי, מהם 400 מיליון שקל בדיעבד ו־680 מיליון שקל שטרם עברו. אבל מתשובת המדינה מתברר שמשרד החינוך הזדרז להעביר 582 מיליון שקל נוספים מיד עם אישור ההעברה. אולי זה היה בגלל שסוף שנה התקרב וחשוב לנצל את הכסף, ואולי בגלל החשש מהעתירות הצפויות ומצו ביניים שאכן יצא. כלומר, בפועל הוקפאו רק 98 מיליון שקל. שאר הדיון עסק בעיקר בסכום הזה. אורן ביקשה לבטל את צו הביניים, כיוון ש"כספים אלה דרושים למימון הוצאות שוטפות של הרשתות".
אלא שכאן נכנסה שאלת לימודי הליבה. רקע: הרשתות המפלגתיות, החינוך העצמאי ובני יוסף, נהנות מסעיף חריג בחוק יסודות התקציב, שמעניק רק להן – בניגוד לכל גוף פרטי אחר – תקצוב בהיקף מלא של 100% מהחינוך הממלכתי, זאת בתנאי שיעמדו ב־100% לימודי ליבה. בתי ספר פרטיים אחרים מקבלים הרבה פחות. ב־15 השנים האחרונות הצטרפו לרשתות יותר מ־100 תלמודי תורה לבנים כדי לזכות בתקציב מוגדל, אך עשרות רבות מהם המשיכו ללמד לימודי ליבה חלקיים מאוד, ללא לימודי אנגלית ומדעים. בשנתיים האחרונות הוגשו כמה עתירות של חדו"ש לבג"ץ בעניין זה, שאילצו את משרד החינוך להחמיר את הפיקוח.
אך היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה דרשה מתווה פיקוח על כל ההיבטים של תוכנית הליבה: כמות השעות, הכשרת המורים, השתתפות במבחנים ארציים ודיווח שוטף. שר החינוך יואב קיש סיכל זאת לדרישת המפלגות החרדיות. במקום זאת הממשלה הקימה ועדת שרים, שמטרתה כנראה לסכל את מתווה הפיקוח. ביום חמישי, בבוקר הדיון בבג"ץ, פרסמה היועמ"שית חוות דעת שקבעה כי "המצב שבו המדינה ממשיכה לתקצב מוסדות שאינם עומדים בהוראות הדין – אינו יכול להימשך".
אחרי חודשים ארוכים שבהם משרד החינוך הסתיר את תוצאות הביקורות בנושא כמות לימודי הליבה במוסדות החרדיים, צורפה לתשובת המדינה לבג"ץ רשימה של 24 מוסדות שאינם מוכנים לתגבר את לימודי המדעים והאנגלית, וצפויים לסילוק מהרשתות. אבל זה מידע חלקי שמכסה על הרבה מאוד מידע אחר שלא הועבר. השופטת כנפי־שטייניץ שאלה: "למה לא מועברים אלינו נתונים בדוקים על הליבה – לא בעתירה הזו, לא בעתירות האחרות?". סולל סבורה שהתשובה פשוטה מאוד: קיש מנסה להרוויח כמה שיותר זמן שבו ימשיך לשלם למוסדות החרדיים וירצה את השותפים הקואליציוניים. ובכל זאת, עמדת היועמ"שית היתה כי יש להעביר את 98 מיליון השקלים שנותרו, כי "ניתן יהיה לקזז כספים אשר הועברו למוסדות חינוך חרדיים ביתר, ככל שיימצא צורך בשלילת תקצוב שהועבר".
השופטים לא כל כך הסכימו. "יש מוסדות שאנחנו יודעים שלא מלמדים 100% ליבה, למה להמשיך לתקצב ב־100%?", שאלה וילנר. היא גם ציינה שאם בשנה הבאה יהיה צורך בקיזוז כפול (על שנתיים), המשמעות תהיה שמוסדות כמעט לא יקבלו תקציב. "זה כמובן בלתי אפשרי, ולכן אתם לא תקזזו. מה ההבדל אם תקזזו היום או בעוד חודש?", שאלה. כפי שהדברים עולים מדברי השופטים, לא רק שהשופטים יבטלו את החלטת ועדת הכספים – נראה שהם יורו שגם לאחר שהיא תאשר את ההעברה מחדש, ניתן יהיה להעביר את הכספים רק לאחר קיזוז מלא. זו מכה קשה לרשתות החרדיות המפלגתיות.
