נחשף בכלכליסט
"החברות הביטחוניות הגיעו לשוויים ששיקפו מכפילים לא נורמליים"
קרן ההשקעות CVC רוכשת 40% מפיברוטקס, המתמחה בטכנולגיות לפי שווי של כ־875 מיליון דולר. בעלי החברה, משפחת בלום, יקבלו 350 מיליון דולר. עדי בלום: "לא יכולתי לקוות לשותף טוב יותר, נגיע למכירות של חצי מיליארד דולר בשנה"
קרן ההשקעות CVC רוכשת 40% ממניות חברת פיברוטקס. כלכליסט דיווח אתמול מפי מגורמים המעורים בעסקה כי הקרן רוכשת את המניות מבעלי המניות באמצעות קרן המשנה קטליסט 3. משפחת בלום, שהחזיקה ב־100% ממניות החברה, תישאר בעלת השליטה עם החזקה של 60%. המשא ומתן, שאותו הוביל בנק ג'פריס, נמשך חודשים, ובמסגרתו צפויה משפחת בלום לקבל כ־350 מיליון דולר. המגעים להכנסת שותף החלו באפריל האחרון, ופורסמו בכלכליסט.
"אני מאוד גאה בכך שכל שקל מהמסים, מגיע למדינה, משום שכל בעלי המניות חיים בארץ. אנחנו גאים בכך שבתקופה רגישה כל כך נשאיר את הכסף בארץ. המדינה תקבל מאות מיליוני שקלים ממסים בעקבות העסקה", אמר הבעלים עדי בלום לכלכליסט. הדברים נאמרים על רקע פרסום ב"פייננשל טיימס" מאתמול, שלפיו CVC הצניעה את דבר ההשקעה ולא פרסמה אותה, בשל הרגישות בתקופה הנוכחית להשקעות בחברות ביטחוניות ישראליות, והעדיפה לשמור את המידע בקרב מקורבים בלבד. לקרן ניתנה אופציה להגדיל את החזקותיה בחברה במהלך חמש השנים הקרובות, בכפוף לעמידה ביעדים.
"אני מאוד מאושר שהשותפה שלנו היא CVC. זו היתה הקרן הראויה ביותר, גם מבחינת הפריסה הגיאוגרפית וגם מבחינת היכולות שלה לפתח את החברה ולהכניס אותה לשווקים חדשים. לא יכולתי לבקש שותף טוב יותר. הם מאוד האמינו בנו", הוסיף בלום.
למה הכנסתם בכלל שותף?
"אני והחברה הבנו שכדי לצמוח בצורה יוצאת דופן, אנחנו צריכים שותף גלובלי חזק שיקצר את הדרך שלנו לשווקים חדשים. יכולנו למכור 90%-80% מהחברה במחירים גבוהים בהרבה, והיו הצעות כאלה, אבל החלטנו לשמור על השליטה, כי לחברה יש פוטנציאל צמיחה ואנחנו רוצים ליהנות ממנו".
החברות הביטחוניות בבורסה הישראלית מתמודדות עם ירידה בשווי. נקסט ויז'ן איבדה בשבוע שעבר 25% משווייה. הדבר לא הקשה על המשא ומתן עם הרוכשת?
"השוק הביטחוני בארץ לא נמצא במשבר. המניות בבורסה יורדות כי הייתה בועה. חברות הגיעו לשוויים ששיקפו מכפילים לא נורמליים. יש גם משבר נקודתי ביחסים בין ישראל לאירופה, אבל אני מאמין שהוא ייפתר. הכיוון שלנו הוא לשלש את היקפי הפעילות ולהגיע להכנסות של חצי מיליארד דולר בשנה בתוך שנים ספורות, בעזרת השותף החדש".
פיברוטקס מתמחה בפיתוח, בייצור ובהטמעה של טכנולוגיות הסוואה מתקדמות עבור צבאות, כוחות מיוחדים וגופי משטרה. המערכות שהיא מפתחת ומייצרת נועדו להסוות לוחמים, מתקנים וכלי רכב מפני אמצעי גילוי, באמצעות הסוואה רב־ספקטרלית. מוצרי החברה מסתירים את האובייקטים לא רק מעין אנושית, אלא גם ממצלמות תרמיות, מאמצעי ראיית לילה, ממכ"מים ומאמצעים טכנולוגיים מתקדמים אחרים. בנוסף, החברה מייצרת מערכות הסוואה לכיסוי טנקים, נגמ"שים ומפקדות; חומרים מיוחדים בעלי יכולת הסוואה תרמית; יריעות הסופחות קרינה אלקטרומגנטית; וכן חליפות הסוואה אישיות וביגוד מיוחד ללוחמי יחידות עילית.
על פי הערכות בשוק, הכנסות החברה בשנת 2025 עמדו על 150-130 מיליון דולר, עם EBITDA של עשרות מיליוני דולרים. עם זאת, הנתונים לשנת 2026 צפויים להיות טובים משמעותית מאלו של 2025. הרוב המכריע של מכירות החברה מופנה לצבא האמריקאי, על זרועותיו השונות.
פיברוטקס הוקמה בידי אליעזר (ליאו) בלום, סב המשפחה, יליד אוסטריה שעלה לישראל מדרום אמריקה בתחילת שנות השישים. החברה הוקמה במקור כיצרנית טקסטיל טכני, ולאורך השנים הוסבה בהדרגה לחברה הפועלת בתחום הביטחוני, עם התמחות ייחודית בטכנולוגיות הסוואה. כיום פיברוטקס היא הגדולה בעולם בתחומה, שהולך ומתפתח במקביל להתקדמות בתחום הרחפנים ואמצעי הגילוי.
מרטין בלום, מבעלי החברה, הוא אחיו של דניאל בלום, בעל השליטה בחברת פמס הציבורית, הפועלת אף היא בתעשיות הביטחוניות. פמס נסחרת בבורסת תל אביב בשווי של כ־1.2 מיליארד שקל, לאחר שאיבדה 55% משווייה מאז מרץ האחרון. כאמור, הלקוח המרכזי של פיברוטקס הוא הצבא האמריקאי. בשנת 2019 זכתה החברה בחוזה ספק יחיד לצבא ארה"ב בהיקף של 480 מיליון דולר. מאז הרחיבה את פעילותה וזכתה בחוזים נוספים, הנחתמים בנפרד מול כל זרוע במערכת הביטחון האמריקאית.
פיברוטקס פועלת כיום בכ־20 מדינות, ועד היום סיפקה יותר מ־250 אלף מערכות ברחבי העולם. עם המדינות הרוכשות ציוד מהחברה עבור צבאותיהן וכוחות הביטחון שלהן נמנות ספרד, צרפת, ליטא, בריטניה, הולנד ופינלנד, וכן מדינות בדרום־מזרח אסיה. קרן CVC הוקמה בשנת 1981 ומנהלת נכסים בהיקף של כ־212 מיליארד יורו. היא פועלת בכ־30 מדינות ברחבי העולם. בעבר רכשה הקרן רבע מחברת איירונסורס תמורת 450 מיליון דולר, וכן ניהלה מגעים לרכישת 40% מסופר־פארם, שלא הבשילו לעסקה.
