בג"ץ בהרכב מורחב: הפך את ההחלטה על אופן מינוי נציב שירות המדינה
הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז התנגדו, אך סולברג, וילנר ומינץ היו בעד הקביעה שלפיה נציב שירות המדינה לא צריך להיות ממונה בהליך תחרותי - בהתאם לעתירה של הממשלה
בג"ץ הפך היום (יום ג') את פסק הדין בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה, וקבע שאין צורך בהליך תחרותי כדי למנות את הנציב. בכך, התקבלה עמדת הממשלה - ונדחתה עמדת היועמ"שית. השופטים סולברג, וילנר ומינץ היו בדעת הרוב בעד הפיכת פסק הדין, והשופטים עמית וברק-ארז היו בדעת המיעוט.
השופט דוד מינץ קבע בחוות הדעת הראשית בפסק הדין כי "על בג"ץ לנהוג בריסון, פסק הדין קבע את הדין הרצוי על המשיבים והשופטים, אך רחוק מלעלות בקנה אחד עם הדין המצוי - לא עלה בידם להצביע ולוּ בדוחק על עילה משפטית".
החוק קובע כי הממשלה תמנה את נציב שירות המדינה, וכי על המינוי לא תחול חובת מכרז. בשלושת העשורים האחרונים מינוי הנציב על-ידי הממשלה נעשה תוך הסתייעות בוועדת מינויים מיוחדת, שבראשה עומד שופט בדימוס ולצדו שני נציגי ציבור החברים בוועדת המינויים של הנציבות.
במוקד ההליך ניצבת החלטת הממשלה למנות גם הפעם הזו את הנציב באמצעות ועדת מינויים מיוחדת. אחרי שבדיון קודם נקבע כי המינוי מותנה בקביעת מנגנון קבוע שכולל הליך תחרותי, הממשלה הגישה עתירה על פסק הדין, ובה טענה כי אין מקום לחייבם בקיום הליך כזה. לעומת זאת, היועמ"שית והעותרים הנוספים סברו כי דינה של העתירה לדיון נוסף להידחות.
לפי חוות הדעת של מינץ, "כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה בהחלטה שקיבלה הממשלה בנוגע להליך המינוי של הנציב, לא די לזעוק את חשיבות ועצמאות תפקידו או את 'מוטת השליטה' של הנושא בו. גם לא די בהסברים מדוע ראוי ועדיף שייערך הליך מינויו בצורה זו או אחרת כל אימת שהדין אינו דורש זאת.
"עיקרון הפרדת הרשויות מחייב את בית המשפט לנקוט בריסון בבואו לערוך ביקורת שיפוטית על החלטות רשויות המינהל. גם במסגרת זו אל לבית המשפט לבחון אם המדיניות שקבעה הממשלה רצויה היא, ואל לו להחליף את שיקול דעתו בשלה", הוסיף.
"התערבות בית המשפט בהחלטות רשויות המינהל מותנית בהוכחת עילה להתערבות", הוסיף. "לא די בהעלאת טענות כלליות בנוגע לאופן שבו רצוי או כדאי שהרשות תנהג. על המבקש את התערבות בית המשפט בהחלטת הרשות להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה זאת. בהיעדר עילה המצביעה על כלל משפטי שהופר על ידי הרשות, אין כל מקום להתערבות בית המשפט".
לדבריו, "חרף ניסיון המשיבים למסגר את טענותיהם תחת עילות התערבות שונות, לא עלה בידם להצביע ולוּ בדוחק על עילה משפטית שמכוחה יש מקום להטיל על הממשלה חובה למנות את נציב שירות המדינה בדרך של הליך תחרותי ושהפרתה מצדיקה התערבות שיפוטית. עמדת המשיבים משקפת לכל היותר את הדין הרצוי לעמדתם, אך רחוקה מלעלות בקנה אחד עם הדין המצוי".
לתפקיד ממלא מקום הנציב מונה פרופ' דניאל הרשקוביץ בחודש יוני, תחילה למשך שלושה חודשים - פרק הזמן המקסימלי שבו ניתן לשמש כממלא מקום, אך המינוי הוארך. הרשקוביץ כיהן כנציב שירות המדינה מ-2018 עד 2024 וסיים את תפקידו כחצי שנה קודם לכן, בדצמבר 2024. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה את המינוי.
הרשקוביץ מונה כשבועיים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שמועמדו לתפקיד ממלא המקום הוא יהודה כהן, מנכ"ל הרבנות הראשית. עם זאת, הוחלט להסיר את מועמדותו לאחר שנמצא כי נגדו מתנהלת חקירה סמויה על ידי הנציבות - שהוא בעצמו נבחר כביכול לעמוד בראשה.
