עולם הספורט תחת לחץ פיננסי: המלחמה הופכת את אנשי הכספים לשחקני מפתח
משתי התל אביביות בכדורסל שנאלצות שוב להעתיק את הביתיות לאירופה ולהזניק את ההוצאות, דרך מכה כלכלית לפורמולה 1, ביטול אפשרי של המשחק בין ספרד לארגנטינה בקטאר, משבר זכויות שידור באסיה לקראת המונדיאל, ועד חילוץ ספורטאים משורת ענפים. המלחמה עם איראן משבשת את הספורט העולמי, ואנשי הכספים שוברים את הראש איך יוצאים מהבור הפיננסי שנפער
בעולם הספורט של 2026, הניצחון כבר מזמן לא נקבע רק על הדשא, הפרקט, בבריכה או על מסלול המרוצים, אלא בראש ובראשונה במחלקות הלוגיסטיקה, בנתיבי הטיסה ובחדרי הישיבות של מנהלי הכספים. ככל שהשנה מתקדמת, מתברר כי המלחמה במזרח התיכון, שהחריפה לאחרונה עם המתקפה המשולבת של ארה"ב וישראל נגד המשטר האיראני, אינה רק אירוע גיאו־פוליטי משבש, אלא כוח שוק דומיננטי שמשנה סדרי עולם בתעשיות הבידור היקרות בתבל. לפי ניתוח של רשת DW הגרמנית, המלחמה הובילה לביטול גורף של אירועים אסטרטגיים באזור ולשיבושי נסיעה מהחמורים שנראו בעשור האחרון, כאשר אלפי טיסות בוטלו וספורטאי עילית מצאו עצמם מקורקעים במדינות המפרץ. עבור הספורט הישראלי והבינ”ל, המשבר הזה הוא בראש ובראשונה אירוע לוגיסטי וכלכלי: המעבר הכפוי לנתיבים עוקפים – דרך סינגפור והונג קונג במקום דרך דובאי ודוחא – יחד עם הצורך בטיסות צ'רטר חלופיות, יצרו בורות תקציביים של מיליוני דולרים עבור איגודי הספורט. בתוך הכאוס הזה נולדת "כלכלת הפתרונות": היכולת של ארגוני ספורט לבנות מודלים תפעוליים שמתמחרים את חוסר הוודאות כסעיף קבוע בדו"ח רווח והפסד.
בלגרד וסופיה במקום ת”א
הסיפור הישראלי מהווה את חוד החנית של האדפטציה הכלכלית הזו, כשקבוצות הכדורסל התל־אביביות הופכות למעבדה חיה לניהול סיכונים. בעוד ליגות העל בכדורגל ובכדורסל הושבתו רשמית תחת מבצע "שאגת הארי", המועדונים המייצגים את המדינה ביורוליג נדרשו לפתרונות לוגיסטיים שעלותם נאמדת בזינוק של עשרות אחוזים בהוצאות התפעול השוטפות. עבור מכבי תל אביב, אובדן הביתיות מתורגם להפסד הכנסות ישיר של כ־2-1.5 מיליון שקלים למשחק בודד מהיכל מנורה מבטחים, מה שמצטבר לבור של יותר מ־25 מיליון שקל בעונה שלמה בגלות. כאן נכנס לפעולה הפתרון של נוודות מוסדרת: אימוץ האולם על שם אלכסנדר ניקוליץ' בבלגרד כבית חלופי. שהות כזו עולה למועדון כ־150 אלף דולר לשבוע רק עבור לינה ומתקני אימון בחו"ל. מאמן הקבוצה, עודד קטש, היטיב לתאר את השחיקה המנטלית והפיזית של המודל הזה כשאמר כי העניין שוחק וקשה והקבוצה חיה כביכול בבית בזמן שהמשחקים מתקיימים בסרביה. מבחינה עסקית, זו הדרך היחידה לשמר את חוזי השידור וזכויות הפרסום הבינלאומיות, המהווים כ־30% מהכנסות המועדון.
ואילו הפועל תל אביב של עופר ינאי ניצבת בפני אתגר כלכלי חסר תקדים: שימור סגל כוכבים שנבנה בתקציב שכר שחקנים (נטו) כ־20 מיליון יורו - השלישי בגובהו ביורוליג - תוך העתקת פעילות מלאה לסופיה. לפי נתונים שנחשפו ב”כלכליסט”, המועדון סיים את 2024 בהפסד של כ־40 מיליון שקל, מה שהוביל את ינאי למהלך גיוס המונים לפי שווי מועדון של 180 מיליון שקל (כ־55 מיליון דולר) כדי לייצר נזילות. עלות ה”רילוקיישן” לבולגריה נאמדת במיליוני דולרים נוספים, כאשר שכירת הארנה 8888 בסופיה, מגורי השחקנים במתחם דירות ייעודי ואבטחה טקטית צמודה, מעמיסים הוצאה חודשית קבועה של מאות אלפי יורו. תחת מודל זה, המועדון נדרש לממן חוזי עתק, כמו זה של וסיליה מיציץ’ המוערך ב־5.6 מיליון דולר לעונה, בזמן שהכנסותיו המקומיות נשחקו משמעותית. גם הפועל ירושלים המשחקת ביורוקאפ נדרשה להתבצר בבלגרד, מה שמייצר תחרות על משאבים לוגיסטיים ומתקני אימון בבירה הסרבית, שהפכה למוקד פעילות ישראלית ענפה.
השפעות המלחמה חלחלו עמוק גם אל ענפי הספורט הייצוגיים. התאחדות הכדוריד האירופית (EHF) נאלצה להודיע לאחרונה על דחיית צמד משחקי נבחרת הנשים של ישראל נגד יוון במסגרת מוקדמות אליפות אירופה. ההחלטה התקבלה לאחר שאיגוד הכדוריד הישראלי הבהיר כי הגעה ליוון בימים אלו כרוכה בנתיבי נסיעה מסובכים במיוחד, הפוגעים אנושות בהכנה המקצועית ובמצב המנטלי של השחקניות. יו"ר האיגוד, עידן מזרחי, ציין כי הדחייה היתה הדבר הנכון ביותר לטובת בריאות השחקניות, נוכח המצב וחוסר היכולת להתאמן כסדרן. מדובר בשיבוש בעל השלכות ספורטיביות וכלכליות משמעותיות, שכן דחיית המשחקים לחודש הבא תיצור עומס לוגיסטי ותקציבי כבד על האיגוד, שיידרש להעמיד תנאי אימון וטיסה בתנאי שוק של שיא משבר בסמוך למפגשים קרובים עם ספרד ואוסטריה.
גם עולם הספורט הפאראלימפי אינו חסין; במשחקי החורף במילאנו-קורטינה שנפתחו בסוף השבוע, הוועד הפאראלימפי אישר כי המלחמה מעכבת הגעת משלחות מרכזיות. למרות זאת, שיינה וספי הישראלית ואבולפזל חאטיבי האיראני רשומים לתחרות. השיבוש מכה בעוצמה דומה בלב תעשיית הספורט העולמית במפרץ. טורניר הכדורסל adidas NextGen לגילאי נוער בוטל באבו דאבי באמצע המשחק הראשון בין מונקו לאריס סלוניקי, מה שגרר אובדן השקעות כבד בשינוע ובאירוח של שמונה קבוצות אירופיות. במקביל, סבב הטניס העולמי נקלע למלכודת לוגיסטית כאשר הטניסאי דניאל מדבדב ו־30 אנשי צוות ושופטים נתקעו בדובאי עקב סגירת המרחב האווירי.
אולם הנזק הכלכלי הכבד ביותר בחו"ל נרשם בענף הקריקט: התאחדות הקריקט האנגלית (ECB) נאלצה לבטל את סיור נבחרת ה־England Lions באמירויות ולחלץ את המשלחת, הכוללת כוכבי ענק כמו בן סטוקס. הנזק הכולל להתאחדות מהביטול ומהחילוץ הלוגיסטי המורכב נאמד במיליוני ליש"ט. גם סבב הפורמולה 1, הפועל תחת תקרת תקציב קשיחה של 135 מיליון דולר, נאלץ לבצע אופטימיזציה כלכלית. כ־1,000 אנשי צוות נדרשו לארגן מחדש את הגעתם למרוץ הפתיחה במלבורן. הנתיבים החלופיים דרך סינגפור והונג קונג הוסיפו בממוצע כחצי מיליון דולר להוצאות הנסיעה של כל קבוצה גדולה. מבחינה חשבונאית, כל שעת טיסה של מטוס מטען כבד נאמדת ב־35 אלף דולר, וכל עיקוף אווירי שורף תקציבים שיועדו במקור לפיתוח המכוניות.
מנגנון לטיסות חילוץ
הזווית הפוליטית של המלחמה באה לידי ביטוי במקומות הבלתי צפויים ביותר. נבחרת הנשים של איראן, ששיחקה באוסטרליה במסגרת גביע אסיה, בחרה שלא לשיר את ההמנון הלאומי במחאה שקטה. שאלה גדולה מרחפת מעל מונדיאל הגברים בקיץ בארה"ב: נשיא ההתאחדות האיראנית כבר הודה כי קשה לצפות להשתתפות תחת המצב הנוכחי, מה שעלול להוביל להפסד הכנסות עתק מזכויות שידור באסיה וחסויות אזוריות.
במישור המדינתי בישראל, פנייתו של שר התרבות והספורט מיקי זוהר להקמת מנגנון טיסות חילוץ עבור כ־700 ספורטאים היא צעד שנועד למנוע נזק כלכלי ארוך טווח: אי־השתתפות בטורנירים תוביל לסנקציות בינלאומיות שימחקו השקעות מדינה של שנים בענפים אולימפיים.
במקביל, אירוע הפינליסימה היוקרתי בין ספרד לארגנטינה בקטאר בסכנת ביטול, מה שמחייב את פיפ"א למצוא אתר חלופי בתוך שבועות, משימה לוגיסטית שעלותה נאמדת בעשרות מיליוני יורו בפיצויים ובנייה מחדש של מערך השידור.
הספורט תחת אש הוא כבר לא אירוע חולף, אלא מצב צבירה עסקי ותפעולי חדש. ישראל בחזית המאבק הזה, כשהקבוצות התל־אביביות ואיגודי הספורט השונים מתווים את הדרך לשמירה על רלוונטיות תחת תנאי אי־ודאות קיצוניים. היכולת של המערכות הללו לעבור מניהול משברים לתכנון אסטרטגי היא שתכריע את עתידן. הספורט המקצועני מוכיח שהוא גמיש, לומד לגדר סיכונים, למצוא נתיבי טיסה עוקפים ולבנות בתים זמניים בחו"ל, אף שתג המחיר גבוה.
פגיעות בולטות בספורט העולמי בעקבות המלחמה עם איראן
קריסה לוגיסטית בפורמולה 1: הסטת נתיבי שילוח הציוד דרך סינגפור והונג קונג מייקרת את סעיף התובלה האווירית ב־20% ומאיימת על עמידה ב”תקרת התקציב” (135 מיליון דולר)
סיכון אירועי שיא (ה”פינליסימה”): המשחק בין ספרד לארגנטינה בקטאר בסכנת ביטול, מה שגורר חשיפה לפיצויים של עשרות מיליוני יורו למחזיקי זכויות שידור וחבילות אירוח
משבר זכויות השידור באסיה (מונדיאל 2026): אי־ודאות לגבי השתתפות איראן מאיימת על הכנסות מזכויות שידור וחסויות אזוריות בשווי מוערך של כ־70 מיליון דולר
חילוץ של משלחת קריקט (England Lions): ביטול סיור הנבחרת באמירויות ופינוי דחוף באישון לילה יצרו נזק של כ־2 מיליון ליש”ט להתאחדות האנגלית (ECB)
שחיקת החזר השקעה (ROI) ביורוליג: העתקת משחקים ל”בועות” בבלגרד וסופיה ללא קהל חוץ יוצרת אובדן הכנסות מצטבר של כ־30 מיליון יורו לעונה עבור המועדונים המעורבים
