סגור

דעה
קטן וחכם? ישראל צריכה צבא גדול וחזק. כן, זה כולל חרדים

אבדות המלחמה מוכיחות שתפילות ולימוד תורה של תלמידי הישיבות הם לא תחליף לשירות צבאי. חוק ההשתמטות צריך לרדת מהשולחן אחת ולתמיד

בין הקונספציות שקרסו בימי הלחימה האחרונים נמצאת גם קונספציית הצבא הקטן והחכם, שנשען על היכולות הטכנולוגיות יוצאות הדופן שפיתחה מדינת ישראל בסקטור הצבאי וגם בסקטור הפרטי, במקום צבא העם שאליו מגויס כל בן 18 שכשיר לשירות צבאי.
עם קריסת הקונספציה הזו צריכה לקרוס באופן סופי גם הדרישה של החרדים לקבל פטור גורף מגיוס לצה"ל, דרך חוק ההשתמטות שאותו קיוו להעביר כבר במושב הכנסת הקרוב, תחת הבטחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המחסור בלוחמים שעמו נתפס צה"ל בשלושת הימים האחרונים באזור רצועת עזה מראה שלמדינת ישראל אין את הפריבילגיה לוותר על אף אחד.
בשיחה עם בכיר במערכת הביטחון לפני כמה חודשים העליתי את השאלה אם לא הגיע הזמן להגשים את אותו חלום של צבא קטן, מקצועי וחכם. התשובה הפתיעה. "להפך. זו תפיסה שגויה לגמרי. אנחנו צריכים כמה שיותר אנשים כדי להתמודד עם מגוון הזירות שמערכת הביטחון צריכה להתמודד איתן בימים אלה. ישראל צריכה צבא גדול וחזק". במילים אחרות, צבא קטן וחכם אולי יסייע במערכות בין מדינות ובלוחמה מרחוק, או בלוחמת העתיד - מתקפות סייבר, אבל לא יעיל במלחמת גרילה נגד מחבלים.
ברשתות החברתיות רצו בימים האחרונים טענות על כך שצה"ל העביר חטיבות שלמות מהגנה על יישובי עוטף עזה לטובת שמירה על ההתנחלויות תחת הבערת השטח מצד גורמים פוליטיים, כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הטענות האלו שגויות ברובן. צה"ל אכן נדרש לתגבר את אזור יהודה ושומרון עקב התחממות הגזרה שם והפרובוקציות של סמוטריץ'. אנשי מפלגתו כמו ח"כ צבי סוכות בוודאי לא סייעו להרגעת השטח ואף תרמו להתחממות מיותרת נוספת. אך זה לא מה שגרם לצה"ל להיתפס עם כוחות דלים מול המתקפה האכזרית של חמאס על ישראל, אלא הכוח הקטן ממילא שנדרש למספר זירות במקביל.
300 אלף איש גויסו לפי דובר צה"ל למילואים עד אתמול. ההישענות על אנשי המילואים היא הכרח במדינת ישראל. חלקם הגדול נועד לאפשר לחיילים בצבא הסדיר לעבור מזירות לא פעילות לזירה הדרומית לקראת מערכה צבאית עמוקה וארוכה. המספרים נשמעים גבוהים, אך ככל שינקפו השנים, כך ילך ויירד גם מספרים של משרתי המילואים הפעילים והזמינים לקריאה במצב ביטחוני.
ללא התפכחות של קובעי המדיניות מול הצרכים הביטחוניים של ישראל, המכה הקשה והכואבת שספגה המדינה בימים האחרונים עלולה להיות רק הקדימון למה שעלול לקרות בעוד כמה עשורים. שיעורם של החרדים מכלל בני ה־18 הכשירים להתגייס לצבא רק הולך וגדל, וויתור על האופציה לגייס אותם רק יחריף את המחסור בחיילים בצבא הסדיר שיוכלו להתמודד עם האיומים מכלל הזירות שעמן מתמודדת ישראל. יתרה מכך, החיילים הסדירים של היום הם, כאמור, חיילי המילואים של מחר על כל המשתמע מכך.
הדו"ח הביטחוני האחרון של מבקר המדינה שפורסם לפני כמה שבועות גילה ששיעור תלמידי הישיבות שמקבלים דחיית שירות זינק מ־13.7% ממחזור כל הגברים בישראל המועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) ב־2016 ל־17.6% ב־2021. כמותית, לפי חישובים שפרסם "כלכליסט" במרץ האחרון, רק כ־1,200 גברים חרדים מתגייסים מדי שנה מול כמעט 10,000 מקבלי דחיית שירות, שהופך לבסוף לפטור. המספרים הללו רק ילכו ויתפחו ואי אפשר עוד להשלים איתם. זה כבר לא רק "שוויון בנטל", זה הכרח קיומי.
לכן, חוק ההשתמטות מגיוס והניסיונות להעבירו בכל מחיר מצד מנהיגיהם הפוליטיים של החרדים ובראשם ח"כ משה גפני ושר השיכון יצחק גולדקנופף, חייבים לרדת באופן מיידי וסופי מסדר היום. כל ממשלה שתיתן יד להשתמטות נוספת של החרדים תישא במו ידיה באחריות לנזקים בגוף שייגרמו לישראל במערכות צבאיות עתידיות. גיוס מלא של החרדים לשירות צבאי אולי אינו ישים, אבל יש עוד גזרות רבות בשירות הלאומי שבו הם יכולים לתרום וצריך לשאוף להשתתפות מלאה שלהם בכל הגזרות.
אין פה המצאה מחדש של הגלגל. האלוף במיל' יצחק בריק מתריע על אי־המוכנות של צה"ל למערכה ארוכה כבר שנים, בצד האנושי כמו בצד הלוגיסטי שנחשף עכשיו במלוא מערומיו. גם סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' אייל זמיר, התריע בנאום הפרישה שלו מהתפקיד — לפני שלושה חודשים בלבד - על כך שצה"ל נמצא על סף הגודל המינימלי מול האיומים המורכבים. האזהרות הושמעו, בממשלה התעלמו. ככה זה כשהישרדותו הפוליטית של ראש הממשלה תלויה בפטור מגיוס של שותפיו החרדים.
עכשיו נדרש תיקון של עיוות היסטורי שהושרש ביתר שאת בממשלות נתניהו, שהיה מוכן לתת לחרדים פטור גורף, לצד זכויות היתר הכלכליות, שזו הנוכחית העצימה אף יותר. לא צריך לחוקק חוק חדש. צריך פשוט ליישם את זה הקיים. המלחמה מוכיחה שאין דרך אחרת. ההרוגים הם עדות לכך שבלי שוויון בגיוס לצבא העם אין תוחלת - לא כמותית ולא מוסרית. ובלעדיו, אין לישראל אפשרות לשרוד כמדינה.