האם גם לכם יש חיסכון פנסיוני "עיוור"
חוסכים לפנסיה? ייתכן שגם אתם בטוחים שאתם יודעים בדיוק איפה הכסף שלכם מושקע. הרפורמה שנכנסה השנה נועדה להנגיש את העולם הפנסיוני: במקום בליל מסלולים בשמות מסתוריים – הוגדרו שלושה שמות עיקריים: “מנייתי”, “כללי” ו“מחקה מדד”. אמור להיות ברור, נכון? בפועל, מתברר שהמציאות רחוקה מהכותרת. גם אחרי הרפורמה, השמות ממשיכים לייצר אשליה של שקיפות – אבל לא תמיד מספרים את כל הסיפור.
“עוקב S&P 500” – על הנייר בלבד
לא מעט צעירים בני 30–40 מספרים היום בגאווה שהם חוסכים במסלול “עוקב S&P 500 ” מבחינתם, המשמעות פשוטה: כל הכסף שלהם מושקע במדד המוביל בארה”ב, זה שמאגד את אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל וטסלה.
אבל ניתוח חדש של חברת FINQ מגלה נתון מפתיע: בפועל, החשיפה הממשית למניות המדד עומדת על קצת יותר מ־70% בלבד. בין אם מדובר בקרנות של הראל, הפניקס, מיטב, מגדל, כלל או מנורה – כולן מחזיקות בפועל רק 71%–73% מהנכסים במדד. המשמעות הפשוטה היא שכשליש מהחיסכון נמצא בכלל לא במדד האמריקאי, אלא באפיקים אחרים לחלוטין – ובראשם אג"ח ממשלתיות.
למה זה קורה?
הסיבה הראשונה נעוצה בחוק: כל קרן פנסיה מקיפה מחויבת להחזיק עד 30% מהנכסים באגרות חוב מיועדות שמנפיקה המדינה. אלה אג"ח לא סחירות בתשואה קבועה וצמודת מדד– שנועדו להבטיח לחוסכים רשת ביטחון מסוימת.
מעבר לכך, מנהלי הקרנות שומרים גם אחוזים מסוימים במזומן או בנכסים נזילים אחרים, כדי לעמוד בדרישות נזילות ולהתמודד עם פערים זמניים ברכישות. התוצאה המצטברת: גם אם בחרתם “עוקב מדד S&P 500”, בפועל התיק שלכם רחוק מלהיות כזה.
הציבור בטוח-אבל לא מודע
הבעיה אינה עצם קיומו של רכיב אג"ח. זהו חלק בלתי נפרד מהמבנה החוקי של קרנות פנסיה בישראל. הבעיה היא בפער התודעתי: הציבור משוכנע שהחיסכון שלו מושקע 100% במדד האמריקאי בזמן שבפועל כמעט שליש ממנו נמצא במקומות אחרים.
הפער הזה אינו בהכרח שלילי. כשמדד S&P 500 מזנק, חוסכים במסלול כזה מפספסים חלק מהעליות. מנגד, כשהמדד נופל, אותם רכיבים אחרים דווקא ממתנים את ההפסדים. אבל בכל מקרה, החוסכים צריכים לדעת את האמת, ולא להסתמך על שם שמייצר תחושה אחרת.
הרפורמה - חצי עבודה
הרפורמה בשמות נועדה לעשות סדר, ובמובן מסוים הצליחה: היום יותר קל להבין את החלוקה הבסיסית בין מסלול מנייתי, כללי או מחקה מדד. אלא שהשם לבדו לא מספיק. ללא הבנה של מה באמת מסתתר בתוך התיק, הציבור עלול להישאר עם תחושת ביטחון מזויפת.
זה נכון לא רק למסלולים “עוקבי מדד”. גם במסלול מנייתי לא כל הכסף נמצא במניות, וגם במסלול כללי לא תמיד ברור מה היחס בין אג"ח למניות. שמות פשוטים אכן מקלים על ההתמצאות – אבל הם רחוקים מלספק את מלוא התמונה.
איך בכל זאת יודעים מה קורה עם הכסף?
1. לא להסתפק בשם – לקרוא את דוחות ההשקעות שמפרסמות הקרנות, ולראות בפועל את התמהיל.
2. לבדוק חשיפה אמיתית – לאחוזי מניות, מט"ח ופיזור גיאוגרפי.
3. להשוות תשואה נטו לאורך זמן – אחרי דמי ניהול, זה הנתון שבאמת משפיע על הקצבה העתידית.
4. להיעזר בכלים בלתי תלויים – כמו פלטפורמות ניתוח שמנטרות את כלל המסלולים ומציגות את התמונה בלי אינטרס שיווקי.
שורה תחתונה
הרפורמה ניסתה לפשט את עולם הפנסיה, אבל פשטות עלולה להטעות. שם כמו “עוקב S&P 500” נשמע מבטיח, אבל בפועל הוא מספר רק חצי אמת. אם אתם רוצים לדעת באמת איך הכסף שלכם עובד אל תסתפקו בכותרת. הסתכלו מתחת למכסה "המנוע", בחנו את ההרכב הנכסים האמיתי, ורק אז תבינו איפה החיסכון שלכם נמצא.
חוסכים נבונים יודעים שהתמונה המלאה מורכבת יותר, ושכדי לנהל את אחד הנכסים הגדולים בחיים – הפנסיה – חייבים לצלול לפרטים. לדעת מה באמת יש בתיק, מה החשיפה למט"ח, כמה אג"ח יש בפנים, ומהי התשואה נטו לאורך זמן. ככל שהמודעות גוברת, כך גדל גם הסיכוי להגיע לפרישה עם ביטחון כלכלי אמיתי ולא רק עם תחושת ביטחון מדומה.
מזי נגר היא מנהלת תיקים פנסיונים ב-FINQ
