כלכלת הבחירות כבר כאן: מיליונים לגרעינים התורניים
הממשלה הוסיפה אתמול לגרעינים התורניים 42.5 מיליון שקל לשלוש שנים, בנימוק של "פעילות בתקופת המלחמה". אלא שלא ניתן תקצוב דומה לגופים חברתיים אחרים שלא נמנים עם תומכי הציונות הדתית. הגרעינים מתיימרים לסייע לפריפריה אבל לפי מחקר בתחום רק מגדילים פערים
החלטת הממשלה שהתקבלה אתמול להעביר 42.5 מיליון שקל לגרעינים התורניים היא כלכלת בחירות בכל מובן אפשרי. ישנו ההיבט המובן מאליו של הזרמת כספים לתומכי מפלגת הציונות הדתית – עם מהלך של מימון הגרעינים שמרכזים מספר גדול מאוד של פעילי שטח של המפלגה. וישנו גם ההיבט של הגדלת תקציב הגרעינים לתקופת הזמן של שלוש השנים הקרובות, כנראה מתוך החשש שהמפלגה לא תהיה בממשלה הבאה. עם זאת הסיכויים שממשלה בראשות נפתלי בנט תבטל את ההגדלה קלושים.
התוספת של 42.5 מיליון שקל תתחלק על פני שלוש שנים: 15.5 מיליון שקל השנה, 13.5 מיליון שקל ב־2026 ו־13.5 מיליון שקל ב־2027. ברוב העלות יישאו משרדי החינוך (15 מיליון שקל), הביטחון (7.5 מיליון שקל) והמשפטים (4 מיליון שקל) – כולם משרדים של הליכוד.
לא מדובר בכספים קואליציוניים אלא בוויתור של משרדים אחרים על תקציבים שוטפים. העובדה שאת רוב הסכומים שמממנים את ההחלטה תורמים משרדים של שרי הליכוד נובעת כנראה בשל העוצמה הגדולה של אנשי הגרעינים ברשויות המקומיות וההשפעה שלהם על אנשי הליכוד בשלטון המקומי, שהצורך לרצות אותם גדל לקראת הפריימריז המתקרבים. ההחלטה מעידה על הכוח הפוליטי העצום של הגרעינים התורניים שאף שהם מזוהים עם מפלגה אחת, מסוגלים להפעיל גם שרי מפלגה נוספת.
בעוד עיקר תשומת הלב הציבורית במהלך המלחמה הופנתה לסכומי העתק שהחרדים ניסו לבזוז למערכות הישיבות והחינוך שלהם ולכרטיסי המזון של דרעי, גם הציונות הדתית המשיכה להזרים כספים לתשתית שלה. בכל שנה הועברו כ־50 מיליון שקל קואליציוניים לתגבור תקנת גרעינים משימתיים במשרד למשימות לאומיות, אלא שהחיסרון של המהלך הוא שהגרעינים התורניים צריכים להתחלק בכסף עם גרעינים חילוניים. במקביל הועברו בכל שנה 10 מיליון שקל לגרעינים התורניים במשרד החינוך. לא במקרה התוספת הפעם הועברה לתקנה הזו, כדי להימנע מהצורך להתחלק בכספים עם החילונים.
בהודעה שפרסמה קרן קהילות המאגדת את הגרעינים התורניים נטען ש"ההחלטה מגיעה על רקע מסקנות ועדה מקצועית שהוקמה בממשלת בנט־לפיד לאיגום משאבים ממשרדי הממשלה לפעילות הגרעינים. איגום שנעשה גם בעבר". תקנת גרעינים חינוכיים לאומיים במשרד החינוך, כולל התגבור של הכספים הקואליציוניים, הגיעה לשיאים של 42-41 מיליון שקל בשנים 2022 ו־2023 ול־53 מיליון שקל ב־2024. כרגע יש שם רק 18 מיליון שקל ועוד 10 מיליון שקל מיועדים של כספים קואליציוניים. יחד עם התוספת הסכום יגיע ל־42 מיליון שקל, כלומר שומרים על רמת החגיגות שהגרעינים התרגלו להן בשנים האחרונות. תקנת הגרעינים המשימתיים במשרד המשימות הלאומיות הגיעה ב־2023, כולל התגבור הקואליציוני, לשיא של 106 מיליון שקל וב־2024 עמדה על 80 מיליון שקל. עוד טוענים בקרן קהילות ש"במהלך תקופת הלחימה ואחריה, הוכיחו הגרעינים החינוכיים את יכולתם לתמוך באוכלוסיות מוחלשות, ולהוות עוגן קהילתי משמעותי למשפחות משרתי המילואים". שר החינוך יואב קיש מסר ש"הגרעינים התורניים, הפועלים בתחום אחריות משרד החינוך, הם מנוע חברתי־קהילתי הפועל בכל רחבי הארץ, בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית״.
אלא שלא ניתנה תוספת דומה למטרת שנת שירות או למיזמים חברתיים אחרים שתרמו לא פחות גם הם בתקופת המלחמה. כלומר המסר הוא שצריך גם לתרום וגם להיות מקושר פוליטית.
הגרעינים התורניים הם קהילות דתיות לאומיות שהוקמו ביישובים עירוניים מתוך מטרה לקדם את האידיאולוגיה של הציונות הדתית לצד פעילות חברתית. לפי מחקר של מרכז אדוה לשוויון וצדק חברתי, "מטרתם העיקרית היא להוות זרוע של הציונות הדתית ו'להתנחל בלבבות' בקרב אוכלוסייה מסורתית וחילונית ביישובים עירוניים ברחבי הארץ. לשם כך מקימים הגרעינים שלל מוסדות נלווים כגון גני ילדים, בתי ספר תורניים, ישיבות, מדרשות, מכינות קדם־צבאיות ועוד".
מעבר לשתי התקנות המרכזיות, מימון הגרעינים מגיע ממקורות ממשלתיים רבים נוספים. המחקר גילה שהמדינה תקצבה את הגרעינים התורניים ב־2022 בסכום עתק של 170 מיליון שקל בשנה, עוד לפני ההזרמות הגדולות של הממשלה הנוכחית. את המחקר ערכו ד"ר יעל שמריהו־ישורון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון והחוקרות אתי קונור אטיאס ונוגה דגן בוזגלו ממרכז אדוה.
עיקר המימון הגיע ממשרד החינוך, 76.3 מיליון שקל שהם 69%, ומשני משרדים נוספים, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות (13 מיליון שקל שהם 12%) ומשרד העבודה (11%). הכספים הממשלתיים היוו 22.1% מתוך מחזור הפעילות של עמותות הגרעינים התורניים. יתרת הכספים שמהם נהנים הגרעינים מגיעה מתרומות וממקורות כמו שכר לימוד במעונות, ישיבות ובתי ספר תורניים, ומכירת שירותים לרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה.
על פי המחקר, בישראל פועל מערך ענק של 181 גרעינים תורניים, מהם 134 מתוקצבים על ידי המדינה. הגרעינים הוקמו במקור כדי לסייע לפריפריה ובכך גם מצדיקים בקרן קהילות את ההקצבות שהם מקבלים אבל 12 מהם פועלים בתל אביב ו־11 בירושלים. בפועל, בעוד הגרעינים מתיימרים לסייע לפריפריה, הם מעורבים בעימותים רבים. בפריפריה הם גורמים לדחיקת רגליה של האוכלוסייה המקורית, השתלטות על משרות רבות בשלטון המקומי ושינוי אופי היישובים. החוקרות מצטטות מחקר שלפיו "במרבית עיירות הפיתוח שנבחנו פעילות הגרעינים העצימה פערים כלכליים חברתיים ועדתיים ולא צמצמה אותם". הגרעינים היו מהגורמים שנגדם מחתה האוכלוסייה הערבית במהומות בזמן מבצע שומר החומות בערים המעורבות במאי 2021. ביישובים חזקים רבים רואים בהם שליחי כפייה דתית והדתה.
