פחות לבנקים. יותר לנפגעי המלחמה
מספר הישראלים שנפגעו, במישרין ובעקיפין, כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, ובהמשך, שני סביבי הלחימה מול איראן, הולך וגדל.
בפועל מדובר בסוגים שונים של פגיעה. מחד גיסא מאות אלפים מכוחות הביטחון, שהשתתפו בלחימה גויסו למילואים והפסידו ימי עבודה מה שפגע בפרנסתם ומאידך גיסא רבבות שהנכס שלהם נפגע.
אם נצליב את נפגעי המלחמה בנוטלי המשכנתאות, נמצא כי אחוז גבוה מתוכם שקוע עד הצוואר בהעדר יכולת להחזיר את המשכנתא.
נכון לערב פרוץ "שאגת הארי", החזר משכנתא חודשי ממוצע הגיע לכ-11 אלף שקלים, שזה קרוב למחצית ההכנסה של משק בית ממוצע, עובדה שמסכנת רבבות משקי בית.
יתרה מכך: כאמור לעיל, אחוז נכבד מאותם משקי בית, נפגעו מהמלחמה המתמשכת, בין אם בשל גיוס למילואים ובין אם בשל נזק פיזי לביתם.
שתי הורדות הריבית האחרונות, הקלו במידה צנועה ביותר על מרכיב הריבית המשתנה אצל נוטלי המשכנתאות, אולם הן רחוקות מאוד מפתרון הבעיה.
ובניגוד גמור לקושי ההולך וגדל של נוטלי המשכנתאות, הבנקים המסחריים "חגגו" במהלך השנתיים וחצי האחרונות של המלחמה, כפי שלא חגגו מעולם.
הנתונים מדברים בעד עצמם:
אם בשנת 2021, ערב התחלת העלאות הריבית, הסתכמו רווחי הבנקים בסך כולל של כ-8 מיליארדי שקלים, הרי שב-2025 הם הרקיעו בשיעור של 425 אחוזים(!) לכ-33 מיליארדי שקלים.
בראש הרשימה צועדים בגאון בנק לאומי עם רווח של כ-10.3 מיליארד שקלים ואחריו בנק הפועלים עם 9.8 מיליארד.
ובמילים אחרות: לא רק שלא קיימת סכנה כלשהי ליציבות המערכת הבנקאית, כפי שבנק ישראל התריע לא אחת, אדרבה, הבנקים יציבים ומשגשגים כפי שלא היו מעולם.
וכאן נשאלת השאלה:
האם אין זה הזמן והמקום שהבנקים יתרמו נתח מרווחי העתק שלהם לטובת נוטלי המשכנתאות שנאנקים תחת נטל ההחזר, שהרי ברור שחלק נכבד מהרווחים היו כתוצאה מהריבית שהושתה על נוטלי המשכנתאות?
הפתרון לכך, לטעמי, הינו פשוט בתכלית: לאפשר לאותם נוטלי משכנתאות שניזוקו כתוצאה מהמלחמה ריבית דיפרנציאלית (!) מהריבית הכללית במשק, ושתהיה כמובן נמוכה יותר, ומקובעת למשך כל שנות החזרת המשכנתא.
לדוגמא, למה לא לקבע את הריבית סביב ה-2.5 אחוזים, עובדה שתקל מאוד על נוטלי המשכנתאות מחד גיסא ומאידך גיסא אולי תגרד קמעא את השומן מרווחי הבנקים, אולם חלילה לא תפגע כהוא זה ביציבות שלהם?
פתרון זה, לטעמי, יהיה נכון גם כלכלית, זאת משום שימנע מצב של העדר יכולת להחזיר משכנתא אצל רבבות לווים, שלא לדבר על הערך המוסרי הגלום בו, שלמחויבות מדינה לאזרחיה, שתרמו לה את מיטב שנותיהם והקריבו למענה בגיוס לסדיר ומילואים. בדרך זו נוכל לעקוף את שרירות הלב של הנגיד ירון.
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו" ונשיא לשכת הקבלנים לשעבר
