משרד הבריאות הציג תוכנית להיערכות לשינויי אקלים - אך היא אינה מתוקצבת
המשרד הגדיר את שינויי האקלים כ"איום משמותי ביותר על בריאותו של הציבור", אך לתוכנית שהציג אין אפילו אומדן עלויות ראשוני. התוכנית כוללת בין היתר הקמת "מערכת בריאות ירוקה", גיבוש תרחיש חירום אקלימי ומתן תמריצים לשילוב מזון מהצומח במוסדות
משרד הבריאות הציג היום (ב') תוכנית ממשלתית להיערכות לשינויי האקלים - אלא שלתוכנית אין עדיין תקציב ייעודי ואף לא אומדן ראשוני לגבי העלויות שלה.
משרד הבריאות הדגיש כי "שינוי אקלים קיצוני מהווה איום משמעותי ביותר על בריאותו של הציבור. איום זה כבר מתממש בהווה - באירועי קיצון של מזג אוויר, שריפות, בצורת ושיטפונות - וצפוי להחריף ואף לגרום לפגיעה הולכת וגוברת בחיי אדם, אם לא יקודמו פעולות למניעתו".
"יש לתופעה השפעה ישירה על הבריאות, וזה גם עלול להגיע לפגיעה בנפש", הסבירה שרון אלרעי פרייס, הממונה על בריאות הציבור, עם הצגת התוכנית. "אנו יודעים כי עליית הטמפרטורות פוגעת במערכות בריאות שונות כגון במערכות לב וכלי דם; ישנה גם השפעה על נשים בהיריון ועל הלידה; הפצת מחלות מוגברת דרך יתושים וקרציות ואפילו השפעה נפשית בעקבות הגברת החום".
התוכנית שהציג משרד הבריאות בנויה על שבעה צירי פעולה: בניית תשתית ארגונית, מעבר למערכת בריאות ירוקה עם צמצום פליטות גזי חממה, היערכות לאירועי חירום אקלימיים, התאמות תזונתיות, זיהוי וטיפול באוכלוסיות בסיכון, ניטור ומחקר והסברה לציבור. התוכנית נבנתה בשיתוף עם נציגי מערכת הבריאות, אקדמיה, משרדי ממשלה ונציגי ציבור.
אלא שלתוכנית אין עדיין תקציב ייעודי: אלרועי פרייס הודתה כי בינתיים התקציבים מגיעים מתוך תקציב משרד הבריאות. אותם תקציבים הלכו לתקן לממונה על התחום בתוך המשרד וכן לתרגולת למצבי חירום. לפי המשרד, כבר נבנו תרחישי קיצון לתרגולת, והמערכת תתחיל לתרגל אותם בקרוב. לשאלת כלכליסט האם יש אומדן ראשוני לגבי עלויות התוכנית, במשרד הבריאות הודו כי אין כזה.
במוקד התוכנית עומדת הקמת מערך מדידה והערכה לאומי, לצד הכשרת צוותי הרפואה להתמודדות עם תחלואה הקשורה לאקלים - עם דגש על אוכלוסיות פגיעות. בנוסף, ימונה גורם ייעודי במשרד הבריאות שירכז את התחום ויבטיח חיבור בין המטה לשטח.
כמו כן, התוכנית מבקשת להקים "מערכת בריאות ירוקה". היות ומערכת הבריאות עצמה אחראית על כ-5% מפליטות הפחמן, היא תחויב להפחתת טביעת הרגל הסביבתית שלה. ההמלצות כוללות הקמת ועדת היגוי לקביעת קריטריונים ל"בית חולים ירוק", איגום משאבים ממשלתיים להשקעות בטכנולוגיות נקיות, יצירת תמריצים ורגולציה מוסדית, וכן קביעת מדדים לאומיים למדידה שוטפת. המשרד כבר יצר קשר עם קופות חולים, בתי חולים ולשכות הבריאות המחוזיות כדי לוודא איך אותם גופים מגבשים תוכנית להפחתת הפליטות, לרבות שיפור בתהליכי הרכש, טיפול בפסולת ובחינת התזונה של המטופלים. כמו כן, משרד הבריאות יצר קשר עם מוסדות אקדמיים וביקש להכניס את הסוגייה לתוכניות הלימודים של הכשרות הבריאות למיניהן.
התוכנית גם כוללת צעדים למוכנות למצבי חירום אקלימיים. על רקע התגברות גלי החום, השריפות והשיטפונות, יגובש לראשונה תרחיש חירום אקלימי ייעודי. מערכת הבריאות תידרש להכין תוכניות פעולה מפורטות, לקיים תרגולים ייעודיים ולבצע מעקב ובקרה אחר רמת המוכנות, בדומה למתארי מלחמה ומגפה.
פרק אחר של התוכנית מתייחס גם לביטחון תזונתי ותכנון סביבתי: בתחום התזונה יינתנו תמריצים לשילוב מזון מהצומח במוסדות, לצד מנגנונים להבטחת אספקת מינרלים חיוניים במים ובמזון נוכח שינויים אקלימיים. כמו כן, ההמלצות קוראות להטמיע שיקולי אקלים ובריאות בתכנון ובנייה - החל מהצללה וקירור המרחב העירוני ועד הערכות סיכונים לזיהום אוויר ועליית פני הים.
עוד סוגיה חשובה שהתוכנית מתייחסת אליה היא של נתונים, מחקר והסברה - הלוקה היום בחסר. המסמך של משרד הבריאות מדגיש פיתוח דאשבורד לניטור מחלות הקשורות לאקלים, איגום מאגרי מידע וביצוע הערכות כלכליות של נזקי תחלואה. במקביל, יושק קמפיין הסברה לציבור שידגיש את הקשר בין שינויי אקלים לבריאות, וינסה לשנות דפוסי התנהגות וצריכה בשגרה ובחירום.
במסגרת התוכנית, כלל הארגונים נדרשים למנות ממונה אקלים שיהווה חלק מרשת שתוביל שינוי עם משרד הבריאות. נציגי הארגונים יעברו הכשרת מנהיגות ייעודית שנבנית עם מרכז השל לקיימות ואוניברסיטת בן גוריון ותספק כלים לממוני האקלים לקדם את השינוי הנדרש.
