הביטוח הלאומי ניסה לפרק את הנכות לרסיסים. בית הדין לעבודה עצר אותו
מדיניות חדשה של הביטוח הלאומי קבעה שנכות של חולי סרטן עור תיקבע לכל גידול בנפרד, המשמעות היא שרבים מהם לא קיבלו סיוע. ביה"ד האזורי לעבודה הקפיא את המהלך, וקבע כי נפלו פגמים בהכנתו, לא התקיימו התייעצויות ולא התחשבו בפגיעה בחולים
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הורה לביטוח הלאומי לבטל את המדיניות החדשה, לפיה כל גידול של סרטן עור נחשב כנכות נפרדת ואחוזי הנכות אינם מצטברים. המדיניות הזאת מנעה סיוע מחולי סרטן עור או פגעה בהיקף הסיוע וגם הביאה לטרטור שלהם לוועדות שונות. בית הדין מגדיר את עמדת המוסד "אבסורדית", את הליך ההחלטה כפגום בצורה שורשית ומצביע על בעיות אמינות קשות שלו. בית הדין לא נוקט עמדה אם נכון מקצועית לפצל את הנכויות, אלא פשוט קובע שהביטוח הלאומי כלל לא טרח לבדוק את זה.
עד סוף 2023 נהג הביטוח הלאומי להתייחס לגידולים שונים בעור כנכות אחת, שמספר האחוזים שלה מצטבר. בדצמבר 2023 פרסם חוזר מדיניות חדש לוועדות הרפואיות ממנו עלה שכל גידול סרטני ייבחן כנכות נפרדת. זאת, גם אם כל הגידולים נובעים מאותה עבודה שחשפה את העובד לשמש. המשמעות היא שאחוזי הנכות יפוצלו לאחוזים בודדים במקום להצטבר – והחולה לא יקבל שום סיוע כנכה או יקבל סיוע נמוך בהרבה ממה שהיה מקבל אם הנכות היתה מצטברת. כך למשל, פנסיונר של משמר החופים בחיפה קיבל 38% על גידול אחד ו־5% על גידול שני.
אנשי הוועדות הרפואיות, כולל מומחי רפואת העור שיושבים בהן, הביעו התנגדות מקצועית לפיצול. מנהלת מכון אלה במרכז הרפואי תל־השומר, ד"ר רוני שפירא־פרומר, ציינה בדיון בכנסת, ש"המטופל עובר ניתוח ועוד ניתוח ועוד ניתוח. לפעמים התוצאה שלהם הולכת ומצטברת וקשה, בין אם היא פיזית תפקודית ובין אם היא רגשית".
חמישה חולים פנו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה באמצעות עו"ד עמוס כהן ממשרד מרקמן טומשין. כהן טען, שהעור הוא איבר אחד והניסיון להתייחס אליו כאיברים רבים חסר כל בסיס רפואי. הביטוח הלאומי טען בתגובה, שמדובר בסוגים שונים של גידולים וייתכן שלא כולם נגרמו כתוצאה מחשיפה לשמש, לכן אין הצדקה לדון בהם ביחד.
התובעים טענו גם, ש"הוועדות הרפואיות הבינו היטב, כי גם נגעים עוריים קלים יחסית, בהצטברותם יחדיו מהווים 'נכות' משמעותית שיש להכיר בה במאוחד". בית הדין קובע בפסק הדין ש"מדובר בטענה כבדת־משקל".
הרכב בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בראשות השופט טל גולן, קבע שחוזר העור של הביטוח הלאומי יוקפא תוך חודשיים. ביתה משפט קבע עוד, כי "המוסד ישקול מחדש את תיקון החוזר והוראותיו". הוא מסביר: "המוסד לא קיים התייעצויות מקצועית עם המומחים הרלבנטיים לפני גיבוש החוזר וממילא לא הביא בחשבון את כל השיקולים וכל ההשלכות. המוסד לא שקל כלל את האפקט הפגיעה המצטברת שיוצרים טיפולים וניתוחים חוזרים ונשנים". בית הדין מגדיר זאת כ"פגם מהותי ושורשי בהתנהלות".
בית הדין דחה את עמדת המוסד, שלא מדובר בשינוי במדיניות וקיבל לחלוטין את טענת עו"ד כהן שמדובר ב"סיבוב פרסה". המצב שבו בית משפט קובע שהמידע שמסר לו המוסד לביטוח לאומי על המדיניות שלו אינו נכון, מעיד על בעיית אמינות קשה.
הוא קבע, ש"התנהלות המוסד ביחס לאופן והליכי כתיבת חוזר מחלות העור, הינה בעייתית, פגומה ופסולה. במקרה שלפנינו, המוסד לא בדק כראוי בעת הוצאת חוזר מחלות העור את כלל השיקולים הנדרשים, באמצעות איסוף וסיכום הנתונים, והוא לא בדק את המשמעות המצטברת של הנתונים. קרי, האפשרות לפגיעה במבוטחים. המוסד בחר להתעלם משיקולים רלבנטיים ואובייקטיביים. בנסיבות אלו, אין אלא לקבוע, כי המוסד קיבל את החלטותיו לגבי ייזום, כתיבת והפעלת הנמהלך על בסיס תשתית חסרה ומוטעית. המוסד פעל באופן בלתי סביר בצורה מהותית, ומחוץ למתחם הסבירות הרחב המוקנה לו על פי הדין. מדובר בפגמים שורשיים, היורדים לעומקו של ההליך המנהלי". טרם התקבלה תגובת המוסד לביטוח לאומי.
מהביטוח הלאומי נמסר: "בית הדין לא מתערב בסמכות הביטוח הלאומי להוציא חוזרים אלא מבקש לבחון את הדברים וכן להרחיב את חוות הדעת הרפואיות והתפעוליות ב-60 הימים הקרובים. הביטוח הלאומי תמיד נכון לקדם חשיבה לטובת הציבור בישראל והחוזרים הם הכרח כדי לתת שירות אחיד וראוי לכל אזרח".
עוד מציינים בביטוח הלאומי שבית הדין הארצי לעבודה שבחן את הוראות החוזר קבע בפסק דין אחר כי הוא "לא מצא מקום להתערב בהחלטת המוסד בקביעה ושיש היגיון בקביעה זו ואין עילה להתערב בה".
