מבחן רכב
טיגו 8 פלאג אין הייבריד: 100 ק"מ לליטר, יש דבר כזה? יצאנו לבדוק
צ'רי משיקה בארץ את טיגו 8 פלאג אין הייבריד, שזה מצוין למי שמחפש רכב גדול, לא רוצה לבזבז זמן בעמדת הטעינה וגם מוכן להתפשר על נוחות נסיעה והנדסת אנוש
שוק הרכב הישראלי נמצא במלחמה: סינים נגד מערביים, סינים נגד יפנים וקוריאנים, סינים חשמליים נגד סינים פלאג אין הייבריד. עד עכשיו הישראלים קנו חשמליות, המון חשמליות. ואז הבינו שיש עוד אפשרויות כי לעמוד בעמדת טעינה במשך חצי שעה זה לא כיף, חרדת טווח זה לא כיף, ובטח לא כשיש מכוניות שיש להן מנועי בנזין שעושות עבודה לא כל כך שונה. טיגו 8 פלאג אין הייבריד הוא דוגמה מצוינת.
רכב הכביש־שטח הגדול של צ'רי הגיע לישראל עד עכשיו בגרסה שיש לה מנוע בנזין עם טורבו. זו לא היתה גרסה מאוד מוצלחת, אבל זה לא הפריע לעם ישראל לקנות. עכשיו מגיעה גרסת פלאג אין הייבריד, כלומר מנוע בנזין עם טורבו ולצדו גם מערכת הנעה חשמלית, כזו שמספקת לפי הצהרות היצרנית כמעט 100 ק"מ של נסיעה בכוח חשמל. למי זה טוב? לרוב מי שרוכשים היום מכוניות חשמליות כי רוב עם ישראל לא באמת נוסע יותר מ־50 ק"מ ביום.
מערכת ההנעה של טיגו 8 מוכרת היטב לבוגרי קונצרן צ'רי. יש אותה באריזו 8 המוצלחת, יש אותה גם בג'אקו 7 פלאג אין הייבריד מטלטל העצמות. האם המערכת מסוגלת לפעול היטב בטיגו 8? ברור שבדקנו.
לא רוצה לשמוע על בנזין
תחנה ראשונה: באר שבע. עמדת הטעינה בפאתי העיר. יש לטיגו 8 גם אפשרות לטעינה מהירה, כלומר טעינת DC, אבל לא ברור למה זה טוב כי טעינת DC היא יקרה. ברכב שבו יש רק אפשרות לטעון חשמל, עדיף לקחת את מה שיש ובלבד שיהיה טעון. ברכב שיש לו גם מנוע בנזין, קל להבין כמה יקר החשמל בעמדת DC ואז פשוט עדיף בנזין.
נסיעה עירונית. הפקקים של באר שבע נראים לפתע ידידותיים ביחס לפקקים של גוש דן. טיגו 8 נוסע בלי בעיה על חשמל. 25 ק"מ של התברברות בבאר שבע. טיגו 8 לא רוצה לשמוע על בנזין, גם כשמאיצים בו חזק. לזה הוא נועד.
אבל בשיוט העירוני לטיגו 8 יש גם בעיה מוחשית. בדומה לאחיו שאין לו הנעה חשמלית, בדומה לג'אקו 7, זה רכב שלא יודע כיצד להתמודד עם שיבושי כביש בצורה משכנעת. טיגו 8 צריך אספלט בסלילה מושלמת כדי לא להקפיץ את הנוסעים, וחבל שכך. גרסת הפלאג אין הייבריד מגיעה לישראל עם צמיגים איכותיים, יש יחסית מעט רעשים בנסיעה, חבל שבצ'רי לא הצליחו לפתור בעיה כל כך משמעותית.
ממשיכים דרומה. כביש מהיר לא מטריד אותו. גם בנסיעה במהירות גבוהה, טיגו 8 נוסע על חשמל באופן אקסקלוסיבי. גם בכביש מהיר, התנהגות הכביש סבירה כל עוד הכביש סביר. כאשר איכות הסלילה מידרדרת, טיגו 8 פחות יודע להתמודד. בשיוט הבין־עירוני זה פחות מורגש. בעיר זה מעצבן. אחרי כמעט 80 ק"מ בלי טיפה אחת של דלק, טיגו 8 מודיע שנמאס לו. עכשיו הוא עובר למערכת ההיברידית, כלומר גם בנזין וגם חשמל.
לפי הצהרת היצרן יש לו כמעט 350 כוחות סוס. זה הספק מאוד משמעותי אבל בדומה לאריזו, קשה לחוש שזו מערכת שיש לה הספק כזה. יש בה לא מעט מגבלות שנועדו לשמר את תפקוד הסוללה כשהמערכת ההיברידית פועלת, כמו הגבלה של הזינוק ל־100 קמ"ש ל־9 שניות. למען האמת, גם אין היגיון בלשחרר לכביש כמעט 350 כוחות סוס ברכב כמו טיגו 8. יש לו מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים ומערכת הנעה חשמלית חזקה, וכאשר אלה עובדות ביחד, זה בהחלט מספיק.
שפע מתגים, חלקם עובד
ראוי לציין שבצ'רי שיפרו את הפעולה של מערכות הבטיחות השונות. החיווי שלהן עדיין קטן, ירוק ומעצבן במסך שלפני הנהג, אבל הן עובדות בצורה הרמונית. יותר הרמונית מהדור הראשון של טיגו 8 שהגיע לישראל לפני יותר משנה.
המסך המרכזי גדול ושולט על שפע של פונקציות, חלקן באופן משכנע, חלקן פחות. תפעול המסך הרבה יותר ברור ואינטואיטיבי מהתפעול של לא מעט מכוניות חשמליות. השליטה בבקרות הבסיסיות, ממגבים ועד אורות, נעשית באמצעות ידיות, בלי שטויות של הפעלה ממסך. השליטה במערכות הבטיחות האקטיביות יחסית פשוטה, גם השליטה בטעינה. כמובן שיש ערכות נושא, החלפת צבעים, הרבה שטויות. חלקו העליון של תא הנוסעים הוא באיכות הגימור טובה. בחלק התחתון, הפלסטיקה פחות אחידה, אך עדיין סבירה בהחלט.
עם זאת, יש גם דברים שפחות נוחים לתפעול. למשל, כשמכשיר אנדרואיד מחובר, קשה להפעיל את בקרת האקלים. קשה לגלול בין המסכים, ובקיץ הישראלי זה מעצבן. אריזו 8 עושה את זה יותר טוב. כדי להפעיל את בקרת האקלים יש מתגים בין מושב הנהג והנוסע, אבל משום מה הם לא תמיד עובדים בצורה אינטואיטיבית. כך גם במתגים על גלגל ההגה. הם מסודרים בצורה נוחה, אבל התפעול פחות נוח. לא מדובר בבעיות אקוטיות, אבל בקיץ הישראלי הלוהט כדאי שכפתורים יפעלו בפעם הראשונה שלוחצים עליהם.
שורת המושבים השנייה טובה מאוד, לשני נוסעים. הכיסאות עמוקים ונוחים, יש שפע אבזור מסביב לנוסעים מאחור. ילדים ייהנו כאן וכנראה שגם מבוגרים. אבל הדגש הוא על שני נוסעים. נכון שיש מושב שלישי באמצע אבל הוא מוגבה מפני שבתוכו יש משענת יד. יש גם שורת מושבים שלישית, שכמו אצל רוב המתחרים היא סמלית, כלומר יכולה להכיל שני ילדים קטנים בפחות נוחות. כשהשורה השלישית זקופה, תא המטען קטן. מתחת לרצפת תא המטען יש רכיבים חשמליים וערכת ניפוח. אפשר לקפל את שורת המושבים השלישית וגם את השנייה ואז תא המטען הופך למשטח אחסון ענק.
טיגו 8 מסיים יום לא רחוק מאילת. תכל'ס, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבישראל לא ניתן לרכוש רכב פלאג אין הייבריד מערבי ראוי במחירים כאלה. גם לא יפני או קוריאני. בכל הקשור למישור הטכנולוגי, טיגו 8 מציע חבילה שקשה מאוד להתחרות בה, וזה מה שהצרכנים רוצים בפועל. בכל מה שקשור בפרטים הקטנים של נוחות הנסיעה והנדסת האנוש, עדיין צריך להשתפר.
האם לצרכנים זה ישנה? ההישג הגדול ביותר של יצרני הרכב הסיניים בישראל הוא השינוי התודעתי, הקסם שגורם לישראלים להתעלם מכל חיסרון של רכב ובלבד שלא ישתמע שמה שהם קנו אינו הכי טוב. במקרה של טיגו 8, החסרונות יפריעו למי שהם באמת פריקים של איכות. מי שקונה רכב סיני אינו פריק של איכות (וזה לא נאמר לגנאי, זו עובדה) ולכן סביר להניח שלצ'רי יש כאן מוצר מנצח.
אהבנו
מערכת פלאג אין הייבריד, אבזור
אהבנו פחות
איכות נסיעה, ממשק
מתחרים
ג'אקו 7 פלאג אין הייבריד
לסיכום
משתלם למי שצריך רכב פלאג אין הייבריד גדול
צ'רי טיגו 8 ULTIMATE פלאג אין הייבריד
מנוע: בנזין, 1,499 סמ"ק, הספק מרבי 143 כ”ס, מומנט מרבי 21.9 קג”מ; חשמלי, הספק מרבי 204 כ"ס, מומנט מרבי 31 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 180 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־9 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 125 קילומטר לליטר; נתוני מבחן 19 ק"מ לליטר
בטיחות: 9 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 210 אלף שקל
