סגור
בית חולים שלוותה לפגועי נפש
בית חולים לפגועי נפש (ארכיון) (טל שחר)

דעה
הרגולציה שתפתור את מצוקת שירותי בריאות הנפש

הזינוק בפניות לטיפול ואשפוז פסיכיאטריים על רקע היעדר כוח אדם ומצוקת תורים, מחייב את המדינה לצאת מהאדישות ולפתוח עוד תקנים, באמצעות הסדרת מקצוע הטיפול באמנויות בחקיקה

המתח, החרדה ואובדן היציבות שאפיינו את תקופת הקורונה, ובהמשך המצב המדיני והפוליטי הסוער העובר על המדינה כעת, מובילים לזינוק משמעותי במצוקה על רקע נפשי ובפניות לקבלת טיפול בקרב ילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים. השילוב בין גידול בצורכי האוכלוסייה, אל מול חוסר התאמה בהשקעה בתשתיות, מוביל את בתי החולים לקרוס תחת עומס הפניות. המצב לא שונה גם במרפאות הממשלתיות לבריאות הנפש ובקופות החולים, זמני ההמתנה ארוכים מאד ועל אף שהמטופלים נמצאים במצוקה, הם נאלצים לחכות לעיתים כשנה לקבלת יעוץ ראשוני.
ניתן לראות כי השילוב בין שתי מגמות אלו הוביל לזינוק חריג במדדי בריאות הנפש, לדוגמא אצל ילדים ובני נוער. לפי סקר שערך מכון סמית בפברואר השנה נמצא גידול של 108% במספר האבחונים המעידים על קשיים נפשיים אצל ילדים ובני נוער בין השנים 2021-2019, כאשר רק ב- 2021 נמצאה עלייה חדה של 122% במקרי מצוקה אובדנית המצריכים התערבות מערכתית. עוד נתון שמדליק נורה אדומה, הוא שבין ההורים לילדים בגילאי 10 עד 21 אשר פנו לקבלת עזרה מקצועית לילדם, רק 53% טופלו במסגרת ציבורית.
כך, המחסור העצום באנשי טיפול בשירותי בריאות הנפש רק מגביר את תחושת חוסר האונים של המטופלים, וגם של אנשי המקצוע, החשים אחריות להיענות לביקוש הרב ללא הצלחה. למרבה הצער, לאורך שנים רבות ובהיעדר הסדרה מקצועית, לא נפתחו תקנים למטפלים באמצעות אמנויות. פתיחת תקנים חדשים למטפלים באמנויות במסגרת שירותי בריאות הנפש, יכולה לספק מענה מדויק למטופלים רבים ולהקל על מצוקתם.
טיפול באמצעות אומנויות הינו מקצוע בריאות הנפש בו נעשה שימוש בתהליכי הבעה ויצירה לצורך טיפול באנשים בכל הגילאים המתמודדים עם קשיים נפשיים, התנהגותיים, התפתחותיים ואורגניים. בדומה לפסיכולוג, מטפל באמצעות אמנויות נדרש לעמוד בסטנדרט מקצועי גבוה, הכולל לימודים אקדמיים לתואר ראשון ושני ובנוסף אלפי שעות הכשרה מעשית בתחום. המטפלים והמטפלות החברים ביה"ת, האגודה לטיפול באמצעות אמנויות, עומדים בסטנדרט מקצועי זה. למעשה, מה שיכול לעזור להגדיל את היצע המטפלים ולענות לביקוש האדיר הוא הסדרת מקצוע הטיפול באומנויות באמצעות תיקון לחוק מקצועות הבריאות, שיאפשר לפתוח עוד תקנים ולשלב אנשי טיפול נוספים לרווחת המטופלים.
חשיבות הסדרת מקצוע הטיפול באמנויות נובעת מכמה סיבות עיקריות. הראשונה במעלה היא מחסור שיטתי בהקצאת שירותי בריאות נפש לציבור. נוצר מצב בו מתן סיוע וטיפול במערכת הציבורית הפך למשאב השמור למקרי קיצון. למרבה הצער, כאשר הסיוע לא מוענק גם במצבים חמורים פחות, מתרבים המקרים האקוטיים שמצריכים טיפול ארוך יותר ודורשים יותר משאבים, מצב המכביד מאוד על המערכת.
הסיבה השנייה מוסיפה על הקושי - מעבר למחסור המתמשך בפסיכולוגים ועובדים סוציאליים במערכות הציבוריות, המדינה לא מאפשרת פתיחת תקנים למטפלים באמצעות אמנויות במסגרות בריאות הנפש, בהיעדר הסדרה בחוק וגיבוש מקור תקציבי. היום ישנם מטפלים באמצעות אמנויות המועסקים בבתי חולים פסיכיאטריים, במרפאות החוץ, במגוון מחלקות בבתי חולים ובמרכזי אשפוז וטיפול נוספים, על תקנים של מקצועות אחרים - מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, כוח עזר ואף במסגרת תקציבי מחקר. בקופות החולים מטפלים באמצעות אמנויות מקבלים מטופלים במסגרת השירות המשלים, בתנאי העסקה לא ראויים, שיוצרים מחסור בתורים פנויים. במצב הנוכחי קשה מאד לענות על הצרכים ההולכים ומתרבים בטיפול בשירות הציבורי, למרות שהטיפול באמצעות אמנויות מהווה אלטרנטיבה ראויה ומקצועית, שאינה נופלת ממקצועות בריאות הנפש האחרים.
הסיבה השלישית ואולי העצובה ביותר, היא שגם מטפלים באמצעות אמנויות שכבר מועסקים בשירות הציבורי נאלצים להתמודד עם תנאי העסקה גרועים ושכר מעליב. רבים מהם משולבים במסגרות בריאות הנפש במסגרת הכשרתם המעשית וללא שכר, אך עם תום ההכשרה, בהיעדר תקנים ייעודיים עבורם, נאלצים המטפלים באמנויות לנטוש את השירות הציבורי ולחפש עבודה במסגרות אחרות.
במדינת ישראל פועלים כ-9,000 מטפלים ומטפלות באמנויות בעלי הכשרה טיפולית מקצועית, שנוגעת בכל קצוות החברה – הגיל הרך, ילדים , נוער , הורים , קשישים, מתמודדי נפש, צרכנים של שרותי רווחה הנמצאים בקבוצות סיכון שונות, כגון נשים שורדות אלימות במשפחה ורבים אחרים. יצירת תקנים ותנאי עבודה ראויים למטפלים באמנויות, תהווה כוח חשוב בהקלה מיידית על העומס הבלתי נסבל במערכות בריאות הנפש. הסדרת המקצוע, תאפשר להציע מענה למטופלים רבים, שייחשפו לגישות טיפוליות נוספות ממקצועות בריאות הנפש היכולות לסייע להם, לא פחות מטיפול מילולי ולפעמים אף יותר.
ד"ר אילנה לח היא יו"ר יה"ת, האגודה לטיפול באמצעות אמנויות (ע"ר) ומורן יטבת-רודניק היא מטפלת באומנות חזותית
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.