ועדת הבחירות הפכה את החלטת סולברג ונתנה אור ירוק לדיווח מהקלפיות בזמן אמת
ברוב של 19 מול 11 החליטה מליאת ועדת הבחירות לאפשר למפלגות לקבל מנציגיהן מידע על זהות הבוחרים שכבר הצביעו, בין היתר באמצעות אפליקציות כמו אלקטור; ההחלטה הופכת את עמדתו של יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, שאסר על העברת המידע בשל חשש לפגיעה בפרטיות; הדיון בעתירת הליכוד יחזור לבג"ץ ביום רביעי
מליאת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, שבה יש לקואליציה רוב, הפכה היום (א') את החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג. ברוב של 19 מול 11 החליטה המליאה כי המפלגות יוכלו לקבל בזמן אמת מנציגיהן בקלפיות מידע על זהות הבוחרים שכבר מימשו את זכות ההצבעה, בין היתר באמצעות אפליקציות כמו "אלקטור". העברת המידע תתאפשר בכפוף לתנאים מסוימים. בין היתר, לא יועבר מידע מקלפיות מיוחדות ולא תימסר שעת ההצבעה. עוד נקבע כי המידע ישמש רק לצורך המרצת בוחרים ולא יועבר לגורמים אחרים.
החלטת המליאה התקבלה לאחר שביום חמישי העביר בג"ץ את הסוגיה להכרעת ועדת הבחירות, וזאת לפני שידון ביום רביעי הקרוב בעתירה שהגיש הליכוד נגד החלטתו של סולברג.
סולברג אסר באוגוסט על המפלגות לקבל בזמן אמת מידע מהקלפיות על זהות הבוחרים שכבר הגיעו להצביע ואלה שטרם הצביעו, לצורך המרצת בוחרים. ההחלטה התקבלה בשל החשש לפגיעה בפרטיות, בעקבות עתירה שהגיש לוועדת הבחירות עו"ד שחר בן מאיר.
סולברג קבע כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם רשימות ומפלגות אינם רשאים לדווח במהלך יום הבחירות למפלגות, באמצעות אפליקציות ייעודיות דוגמת אלקטור, על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע. הליכוד ומפלגות נוספות השתמשו באפליקציות מסוג זה במערכות בחירות קודמות.
בהחלטתו קבע סולברג כי העברת מידע על עצם ההצבעה ועל נסיבותיה, ובהן שעת ההצבעה וסוג הקלפי, למשל קלפיות בבתי חולים או קלפיות לאנשים המוגבלים בניידות, מהווה פגיעה בפרטיות ואינה מותרת לפי חוק הגנת הפרטיות. עוד קבע כי דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר מידע כזה לצורך פעילות מפלגתית, ובהיעדר הסמכה מפורשת העברתו אסורה.
סולברג כתב כי מדובר בפעולה לא חוקית וכי מי שיעבור על האיסור עלול להיות חשוף לסנקציות פליליות ואזרחיות, לרבות קנסות משמעותיים שתוכל להטיל הרשות להגנת הפרטיות. בנוסף, אדם שפרטיו הועברו יוכל לתבוע בגין הפרת פרטיות. לצד זאת קבע סולברג בהחלטת המשך כי בשם השקיפות וטוהר הבחירות יימסרו לציבור ביום הבחירות נתוני הצבעה לפי קלפי, בעוד שזהות המצביעים עצמם תישאר חסויה. הוא הבהיר כי האיסור אינו משנה את דיני הבחירות בסמוך למועד הבחירות, אלא מבהיר את הדין הקיים ואת תחולתו של סעיף מפורש בחוק הגנת הפרטיות.
הליכוד, באמצעות עו"ד אילן בומבך, עתר לבג"ץ נגד ההחלטה וביקש להוציא צווים נגדה. בעתירה טען הליכוד כי מדובר ב"איסור תקדימי" שהוטל בתקופת בחירות, ומשמעותו "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של המפלגות הוותיקות ושל הליכוד בפרט.
בומבך טען למעשה כי הליכוד הסתמך בהיערכותו למערכת הבחירות על האפשרות לקבל את הדיווחים, באמצעות "אלקטור" או בדרכים אחרות. לדבריו, החלטת סולברג "משנה מן היסוד, בעיצומה של מערכת הבחירות, נוהג מושרש ורב שנים". בשל כך ביקש מבג"ץ לבטל את ההחלטה, או לפחות לדחות את יישומה למערכת בחירות עתידית.
לאחר דיון שהתקיים בשבוע שעבר הובילו השופטים את הצדדים לפשרה, שלפיה החלטתו של סולברג תיחשב לחוות דעת משפטית מטעמו שתועבר למליאת ועדת הבחירות, והמליאה היא שתכריע בנושא. ביום חמישי עיגנו השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב את ההסכמה בהחלטה, לאחר שהצדדים קיבלו את המלצתם.
השופטים קבעו כי "החלטות יו"ר ועדת הבחירות מושא העתירה תהוונה חוות דעת משפטית מטעמו, שתופנה לוועדה", וכי ועדת הבחירות תכריע בעניין עד היום אחר הצהריים ותמסור את החלטתה לבית המשפט.
עוד נקבע כי הדיון בעתירה יתקיים ביום רביעי הקרוב, 9 בספטמבר, "כאילו ניתן צו על תנאי", בשל לוח הזמנים הדחוף ומטעמי יעילות דיונית. השופטים הדגישו כי כל טענות הצדדים נשמרות להם, הן בפני ועדת הבחירות והן לאחר החלטתה.
כעת, לאחר שמליאת ועדת הבחירות, שבה לקואליציה רוב, הפכה את החלטתו של סולברג, הדיון יחזור לבג"ץ ביום רביעי. מבחינת הליכוד, נקודת הפתיחה לדיון השתנתה: החלטת סולברג אינה עוד ההחלטה התקפה של ועדת הבחירות, והמליאה קיבלה את העמדה המאפשרת את העברת המידע בכפוף למגבלות, כך שידה של הליכוד על העליונה.
