"הליטיגציה המסחרית בישראל מתמודדת עם אילוצים לא פשוטים"
עורכי הדין המובילים בתחום הליטיגציה המסחרית התכנסו אתמול במסגרת פורום Duns 100 לבכירי הענף כדי לדון בסוגיות המרכזיות המלוות את הענף בתקופה המאתגרת שעוברת על המדינה בכלל והענף בפרט
פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום ליטיגציה מסחרית שנערך אתמול כינס רבים מעורכי הדין המובילים בתחום, על רקע התקופה המאתגרת שעוברת מדינת ישראל, מערכת המשפט ואנשי המקצוע בתחום הליטיגציה המסחרית, ״הליטיגציה המסחרית בישראל מתמודדת עם אילוצים לא פשוטים", שיתפה עו״ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, "זה כולל עומס ומחסור בשופטים, תיקים חוצי גבולות וכניסה של טכנולוגיות חדשות. מדובר על אילוצים שמשפיעים ישירות על קצב ההכרעות ועל הוודאות המשפטית. במציאות הזו, עצמאות מערכת המשפט הופכת לנושא קריטי לא פחות מהדין המהותי, והיא זו שיכולה להבטיח אמון ויציבות לעסקים ולחברה כולה״.
ואכן, במהלך הכינוס התייחסו באי הפורום למגוון נושאים הנמצאים על סדר היום המקצועי, ביניהם: פעילות בתי המשפט במציאות ביטחונית מורכבת, עצמאות מערכת המשפט, הדחת היועמ"שית, המחסור בשופטים, בינה מלאכותית והטמעת טכנולוגיותAI בעולם המשפט ועוד.
עורכי הדין עדיין מוטרדים מאוד ממצב מערכת המשפט ומהרפורמה/מהפיכה משפטית והנושא עלה לדיון פעמים רבות. במקביל, עורכי הדין בתחום הליטיגציה המסחרית נמצאים בשלב משמעותי בהבנת ההשפעה שיש לבינה המלאכותית על הענף והנושא האמור עלה לדיון פעמים רבות ומזוויות שונות. עורכי הדין שהתייחסו ל AI העלו תמונה מורכבת ומעניינת לגבי השפעת הבינה המלאכותית על עתיד המקצוע. בעוד שהכלים הטכנולוגיים החדשים זוכים להכרה כ'מהפכה טכנולוגית' בהתהוות, כזאת שתשנה את פני התחום, המשתתפים בפורום הביעו עמדות מגוונות לגבי מידת הפוטנציאל והסכנות הטמונות בתופעת הבינה המלאכותית בהקשר הישיר שלה למערכת המשפט.
התחזית הרווחת היא כי בשנה-שנתיים הקרובות תתפתח היכולת להסתמך על הבינה המלאכותית במחקרים משפטיים, ובטווח הבינוני תתפתח גם היכולת לסייע בהכנת כתבי בי-דין ברמה גבוהה. נקודת המפנה הצפויה תהיה כאשר המערכות יוכלו לייצר תוצרים משפטיים איכותיים באופן עצמאי, דבר שיגרום לשינוי דרמטי בתחום הליטיגציה.
לצד היתרונות המשמעותיים בשימוש מושכל בבינה מלאכותית, דיברו משתתפי הפורום גם על אתגרים וחסרונות הטמונים בשימוש ב AI כאשר הייתה הסכמה כמעט גורפת שהבינה המלאכותית לא תחליף באופן מלא את המרכיב האנושי במשפט, אלא תהיה כלי עזר לעורך הדין של העתיד, שממנו יידרש לפתח יכולות חדשות. בנוסף, עורכי הדין הדגישו את חשיבות פיתוח נהלי עבודה ברורים לשימוש באמצעי הבינה המלאכותית.
בכנס השתתפו: עו"ד אורלי טננבאום, בעלים ומייסדת אורלי טננבאום משרד עורכי דין - OT-LAW OFFICE ; עו"ד אורן בן יאיר, ראש מחלקת ליטיגציה ומנהל בן יאיר וגנר רזניק עורכי דין ונוטריון ; עו"ד אייל בר אליעזר, שותף מנהל, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, בלטר, גוט, אלוני ושות’ ; עו"ד איל רוזובסקי, שותף, מיתר | עורכי דין ; עו"ד אילן בומבך, בעלים, אילן בומבך ושות׳ ; עו"ד איציק פינק, שותף, נשיץ ברנדס אמיר ; עו"ד איתן ארז, ראש משרד איתן ש. ארז ושות' ; עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה, ליפא ; עו"ד אלי כהן, שותף, שבלת ושות' ; עו"ד אריק ברנאייזן, שותף, מחלקת ליטיגציה ומחלקת תחרות EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ; עו"ד ברוריה לקנר, שותפה בן שחר, לקנר ושות' ; ד"ר ועו"ד גאי כרמי, בעלים ומנכ"ל ד"ר גאי כרמי - חברת עורכי דין ; עו"ד דורון טאובמן, שותף מנהל, כספי ושות׳ ; עו"ד דניאל טבקוב סדן, גולדבלט גינדס יריב - עורכי דין ; עו"ד הילה גולדפלד, שותפה, וקסלר ברגמן ושות' ; עו"ד הילה פרנקו, שותפה, קלינמן נאור ושות' ; עו"ד חגי הלוי, שותף, בן צור קורב ושות', עורכי דין ; עו"ד חיים בן יעקב, שותף מייסד, BYSD ; עו"ד חניטל בלינסון נבון, שותפה מובילה, ליטיגציה Arnon, Tadmor – Levy ; עו"ד טל מישר, מנהלת מחלקת ליטיגציה, אגמון עם טולצ'ינסקי ; עו"ד טל רון, שותפה, מחלקת ליטיגציה מסחרית, פרל כהן ; עו"ד יונתן פרידמן, שותף מייסד, יונתן פרידמן ושות׳ ; עו"ד יעל ארידור בר אילן, מייסדת, בעלים 'ד"ר יעל ארידור בר-אילן, משרד עו"ד' ; עו"ד יעקב בטש, בעלים, בטש ושות' ; עו"ד יצחק יונגר, שותף מייסד, פרידמן, יונגר ושות' ; עו"ד ירון אליאסי, שותף בכיר במחלקת הליטיגציה המסחרית שניצר גוטליב סאמט ; עו"ד ישראל ציגנלאוב, שותף מנהל, בר-קהן ציגנלאוב, עורכי דין : עו"ד מיכאל וקנין, שותף מייסד וראש מחלקת ליטיגציה AOi - עבדי וקנין ושות' עורכי דין ; עו"ד מירב בר-זיק, שותפה מייסדת תל-צור ושות׳, עורכי-דין ; עו"ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה, סלומון ליפשיץ, יוסי לוי ושות׳ ; עו"ד ניר כהן, שותף, ניר כהן, לשם, בן-ארצי ושות׳ ; עו"ד נירה קורי, שותפה, מחלקת ליטיגציה ותובענות ייצוגיות, ש. פרידמן, אברמזון ושות׳ ; עו"ד סיני אליאס, מייסד ושותף מנהל סיני אליאס ושות' משרד עורכי דין ; עו"ד עודד רביבו, שותף, מחלקת ליטיגציה, פישר (.FBC & Co) ; עו"ד עוז כהן קורן, שותף מייסד, נגבי כהן ושות' ; עו"ד עידו קוסובר, שותף מייסד, קוסובר ושות', עורכי דין ; עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל, ש הורוביץ ; עו"ד צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית, גולדפרב גרוס זליגמן ; עו"ד רון לדרמן, שותף, בך, לדרמן ושות' משרד עורכי דין ונוטריון ; עו"ד רונן עדיני, שותף מייסד, רונן עדיני חברת עורכי דין ; עו"ד רועי דריזון, עו"ד שותף, איבצן נצר וולצקי עורכי דין ; עו"ד רז בן דור, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית (במשותף) מטרי, מאירי, וכט ושות׳ ; עו"ד רז מנגל, בעלים, רז מנגל ושות' ; ד"ר רחלי פרי-רייכמן, שותפה מחלקת ליטיגציה, הרצוג ; עו"ד רם ז׳אן, ראש מחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים, שותף מנהל AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' ; עו"ד שירה מרקוביץ בוקעי, שותפה צברי-פרקש ושות' ; עו"ד ששי מנחם, ראש מחלקת הליטיגציה, פירון משרד עורכי דין ; עו"ד שי גרנות, שותף מייסד, גרנות שפייזר עורכי דין.
בינה מלאכותית: התכונה מורגשת, האם המהפכה כבר כאן?
כאמור, עורכי הדין ניתחו את ההתקדמות הטכנולוגית והשפעת הבינה המלאכותית מזוויות רבות, "השימוש בבינה מלאכותית בעבודת הליטיגציה הוא כמו רכב אוטונומי – עדיין לא בשל, ומחייב שתי ידיים על ההגה", הסביר עו"ד דניאל טבקוב סדן, ראש מחלקת הליטיגציה גולדבלט גינדס יריב – עורכי דין, "נכון להיום, ה- AI יכולה לשמש ככלי עזר שמסייע לסכם ולהתמצא בתיק, אך עדיין לא להכין כתבי בי דין או לבצע מחקר משפטי באופן בלתי מבוקר. כבר ראינו לא אחת, כי ה- AI עלולה לספק תשובות שגויות ולפעמים המצאות של ממש. עם זאת, כנראה שבשנה-שנתיים הקרובות, הבינה המלאכותית תשתכלל כך שניתן יהיה להסתמך עליה בביצוע מחקרים משפטיים, ובעוד אי אילו שנים ניתן יהיה גם להסתייע בה להכנת כתבי בי דין".
עו"ד ירון אליאסי, שותף בכיר במחלקת הליטיגציה המסחרית, שניצר גוטליב סאמט ציין כי, "קשה לנו לתפוס את זה היום, אבל לפני פחות משלושה עשורים, חיפושים משפטיים עדיין בוצעו באמצעות כרכים פיזיים של פסיקה וספרות. חיפוש של ציטוט ספציפי מתוך פסיקה, שהיה נחשב לעבודה סיזיפית שיכולה להימשך שעות רבות, מבוצע היום בלחיצת כפתור שאורכת שניות בודדות. סביר להניח שכאשר ייבחנו בעתיד את הפעילות של עבודת הליטיגציה בשנת 2025, זה ייראה ארכאי ומיושן בדיוק באותה הצורה בה רואים את הפעילות טרם עידן תוכנות החיפושים המשפטיים. השימוש במערכות AI כבר החל, אבל ברור שאנחנו עדיין בחיתולי חיתוליו של השימוש בתחום הזה. נכון להיום אין עדיין מערכת AI שניתן להשתמש בה באופן גורף בעניינים משפטיים ולסמוך עליה במאה אחוז. כל תוצאה של פעילות הבינה המלאכותית עדיין מצריכה בדיקה קפדנית שאין טעויות מצידה וכולנו מכירים את המקרים בהם שופטים "נזפו" בעורכי דין שהסתמכו על תוצרי AI לא נכונים מבלי שבדקו אותם. אי אפשר כמובן לדעת מתי יתרחש רגע מכונן בו תושג פריצת הדרך הטכנולוגית, אבל ברור שאנחנו בדרך לשינוי דרמטי ומרחיק לכת במקצוע עריכת הדין, וברור שהיכולות של הבינה המלאכותית יביאו לייעול ניכר בעבודת עורכי דין, תוך השפעה על המקצוע כולו. הכיוון הברור הוא קיצור זמנים באמצעות מערכות AI מכל ההיבטים – בדיקות משפטיות מורכבות, כתיבה, ארגון ותמצות חומרים וכו'. להערכתי, המועד בו המערכות הללו יוכלו לארגן חומרים ולבצע חיפושים משפטיים מורכבים, קרוב מאוד. הרגע המכונן יתרחש כאשר המערכות יוכלו לייצר כתבי בי-דין ברמה גבוהה מספיק וזה יגרום לשינוי משמעותי בתחום הליטיגציה".
עו"ד אריק ברנאייזן, שותף, מחלקת ליטיגציה ומחלקת תחרות, EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, התייחס גם הוא לנושא, "אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בעבודת הליטיגטור, בזכות הכלים החדשים שמבוססים על בינה מלאכותית. המשרדים שהקדימו ליישם את הטכנולוגיה החדשה כבר משתמשים בכלי AI במחקרים משפטיים, בניתוח היקף רב של מסמכים, בתרגום, ועוד. כמובן שיש להשתמש בכלים המתאימים למטרות המתאימות, על מנת להימנע משגיאות. נראה שזו רק ההתחלה – עם שיפור הטכנולוגיה, כלים נוספים המבוססים על AI עתידים לבצע חלק גדול מהעבודה השוטפת שמבוצעת כיום על ידי עורכי דין, מתמחים והצוות המסייע. הדבר נכון הן לגבי משימות טכניות יותר במהותן, והן לגבי הרכיבים המהותיים של העבודה המשפטית. הדבר יביא לשיפור משמעותי ביעילות העבודה שלנו. בעוד מספר שנים, היום-יום של ליטיגטורים יהיה שונה מאוד מכפי שהוא כיום. צפויה להיות לכך השפעה גדולה על הענף כולו".
עו"ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלה, סלומון ליפשיץ, יוסי לוי ושות׳ הסביר כי, "בינה מלאכותית פותחת בפנינו אפשרויות חדשות ומשנות מציאות, תוך סיוע ושיפור יכולתו של עורך הדין. משרדים, אשר לא יעודדו שימוש במוצרי בינה מלאכותית או שלא יעבירו לעורכי הדין הכשרות בתחום, יישארו מאחור אל מול המתחרים. שילוב מוצרי בינה מלאכותית באופן מושכל אף יביא להפחתת עלויות באופן משמעותי ולהשאת רווחיו של משרד עורכי הדין. כיום, שימוש נכון בבינה מלאכותית יסייע, בין היתר, בניתוח מהיר של מסמכים ופסיקה, הפקת תובנות ממידע עצום בזמן קצר, ניסוח טיעונים ונימוקים משפטיים ועוד. עם זאת, חשוב להדגיש את האתגרים בהקשר זה: בינה מלאכותית אינה יכולה, וודאי שלא בעת הזו, להחליף שיקול דעת משפטי, יצירתיות ואף לא את כישוריו של הליטיגטור בבית המשפט. מעבר לכך, קיימות סוגיות חשובות של חיסיון, אתיקה ואמינות המידע, המחייבות שימוש זהיר ואחראי של הליטיגטור.
לסיכום, העתיד של תחום הליטיגציה ייראה שונה: עורכי הדין לא יעבדו לבדם, אלא עם מוצרי בינה מלאכותית שיעניקו להם יתרון תחרותי משמעותי ואשר יתפתחו וישתפרו במהירות. אין המדובר בתחליף ליכולת לשכנע, לאינטואיציה או לכריזמה מול שופט – אלא מכפיל כוח שיאפשר לעורך הדין להיות חד וטוב יותר. עתיד זה קרוב יותר מתמיד".
עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל, ש הורוביץ, טען כי, "אנו עדים כיום למהפכה טכנולוגית חסרת תקדים בעולם המשפט – מהפכה שמעצבת מחדש את נוף המקצוע המשפטי מיסודו. משרד עורכי דין שלא ישלב את הכלים המתקדמים של הבינה המלאכותית בליבת פעילותו המקצועית, יאבד את הרלבנטיות שלו, ויימצא מאחור בתחרות הקשה והמתמדת על מצוינות משפטית.
עם זאת, אני בטוח, שבלב המקצוע המשפטי – ובפרט בזירת הליטיגציה העילית והמורכבת – חשיבות המרכיב האנושי נותרה בעינה והוא ממשיך וימשיך להיות בעל ערך מכריע. החקירה הנגדית החדה והמדויקת, הטיעון הרהוט והמשכנע בפני בית המשפט, ניהול המשא והמתן האסטרטגי, יכולת הפרשנות המשפטית, החשיבה האסטרטגית הרב-ממדית, ההבנה העמוקה של צרכי הלקוח, וכן היכולת לקרוא ולפענח את "מפת האינטרסים" המורכבת של הצדדים השונים – כל אלה דורשים את המגע האנושי הייחודי, את הניסיון המצטבר ואת התובנה המשפטית המדויקת.
עורך הדין המצוין של העתיד יידרש לפתח יכולות חדשות ומתקדמות: הוא יהיה נדרש להיות אנליסט מיומן ומבקר חד – לנתח בעין ביקורתית את מגוון האפשרויות והטיעונים שמציעות מערכות הבינה המלאכותית, לבחון את איכותם והרלוונטיות שלהם, לבחור בחוכמה באילו מהם נכון ומועיל להשתמש, ולפתח ולהתאים אותם בצורה יצירתית ומדויקת לנסיבותיו הייחודיות של התיק הספציפי. בה בעת, עליו לדעת להסתייע ביעילות בכלים הטכנולוגיים החדשניים הללו, לייעל את תהליכי העבודה, ולבנות מתווה תמחור חדש. עליו יהיה לדעת לטייב ולשכלל את התוצאות הללו באמצעות המרכיב האנושי הייחודי שלו – הניסיון המשפטי המצטבר, התובנה המקצועית המעמיקה, והיכולת לחבר בין הטכנולוגיה לבין האמנות העתיקה של עריכת הדין".
עו"ד איציק פינק, שותף, נשיץ ברנדס אמיר, הוסיף כי, "השימוש הגובר במנועי בינה מלאכותית בכל תחומי החיים צפוי להביא עמו חידושים גם בעולם המשפט. אנו נראה התפתחויות בפסיקה בנושאי אחריות מקצועית של בעלי מקצוע, זכויות יוצרים וקניין רוחני, הגנת הפרטיות ועוד. במקביל, יוגשו הצעות חוק שנועדו להתמודד עם המציאות החדשה, אך סביר שהחקיקה תתקשה לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגית – ולכן לבתי המשפט תהיה אחריות למלא את הפער הנורמטיבי.
בתחום המשפט החוקתי והמינהלי ניתן לצפות כבר בשנה הקרובה לעתירות עקרוניות שיניבו פסיקות חדשות. בתחום התובענות הייצוגיות, תיקוני החקיקה המוצעים ימשיכו להשפיע על ההליכים, ובתחום החוזים מסתמנת מגמה ברורה של מתן עדיפות ללשון החוזה, בעיקר בחוזים עסקיים, מתוך מטרה לחזק את הוודאות המסחרית".
עו"ד ד"ר רחלי פריי-רייכמן, שותפה ב'הרצוג', חשפה נקודה שאנשים המעוניינים בייעוץ משפטי צריכים להכיר, "לקוחות עשויים לחשוב כי תוכנות AI הן מעין "עורך דין וירטואלי", עימו אפשר להתייעץ בעניינים משפטיים ולחשוף לו מידע רגיש באופן דיסקרטי, מבלי לחשוש שהוא יועבר הלאה. אלא שהמציאות היא שונה לחלוטין. בשונה ממידע שמוחלף בין עורך דין ללקוח, על מידע שניתן לתוכנת AI לא חל שום חיסיון משפטי, כך שבית משפט עשוי להורות על גילויו. לכן, כל עוד לא קיימת הסדרה משפטית בנושא, חשוב להסביר ללקוחות שיש לבצע שימוש זהיר בתוכנות AI, ולהימנע מחשיפת מידע שאינו פומבי. לכן, כל מידע שאדם מעלה ב-AI עשוי להתגלות בהליך שיפוטי, וזאת בניגוד לשיח או מפגש עם עורך דינו".
עו"ד עודד רביבו, שותף במחלקת ליטיגציה במשרד פישר (FBC), התייחס להתפתחות הבינה המלאכותית והשפעתה על הליכי ליטיגציה. לדבריו "היום, עם כלי בינה מלאכותית אנחנו יכולים לנתח ולהצליב מידע בכלים יעודיים לתחום המשפט, שאומנו באמצעות אלפי מסמכים משפטיים. ואחרי כל זה, הבינה המלאכותית היא עדיין רק כלי עזר ואי אפשר להסתמך עליה בעיניים עצומות. היא לא תחליף ליסודיות, למחשבה המקורית וליצירתיות שאנחנו מצפים מעורכי הדין שלנו, ובוודאי לא תחליף לשיקול הדעת של עורך הדין. ימים יגידו איך זה יתפתח".
עו"ד אורן בן יאיר, ראש מחלקת ליטיגציה ומנהל, בן יאיר וגנר רזניק עורכי דין ונוטריון, אמר כי, "אין ספק כי שימוש בכלי הבינה המלאכותית בישראל מתחיל לשנות את פני הליטיגציה. אנו אכן עושים שימוש בבינה בפעילות השוטפת לטובת איסוף מידע, ניתוח מסמכים מורכבים וגיבוש אסטרטגיות טיעון – מה שמייעל את העבודה ונותן לנו לבחון זוויות נוספות שמתעוררות מהתחקור של הנושא הנדרש. עם זאת חשוב מאוד לדעת כי הכלי אינו מחליף את שיקול הדעת המשפטי שעל עורך הדין להפעיל או את הכרעת בית המשפט, אלא רק מהווה תוספת משמעותית שמייעלת ומחדדת את העבודה המשפטית. ידוע כי השימוש בבינה עלול גם להוביל לטעויות ולשגיאות, להטיות ולפגיעה בפרטיות ולכן יש להתייחס לכך רק ככלי עזר ולא ככלי שיש בו ליתן חוות דעת משפטית או כלי שמחליף חוות דעת משפטית של עורך הדין. כבר למדנו להכיר כי עורכי דין עשו שימוש בישראל בבינה לטובת איתור פסקי דין תומכים בטענות שהתברר שככל אינם קיימים כי עורכי הדין לא ערכו בדיקה מקיפה אודות קיומם של פסקי הדין, אלא רק העתיקו למעשה את המידע שהתקבל מהבינה. תהליך זה הינו מסוכן מאוד ועל עורך הדין לדעת כי הוא יכול להוביל גם להליכים בפניה לוועדת האתיקה וייתכן גם בהגשת קובלנות על התנהלות בניגוד לכללי האתיקה".
עו"ד ששי מנחם, שותף וראש מחלקת ליטיגציה (במשותף) במשרד פירון, התייחס לאתגרים המלווים את העבודה עם הבינה המלאכותית, "מנועי הבינה המלאכותית ששוטפים את עולמנו, מגיעים גם אל הזירה המשפטית ואל עבודת עורך הדין ומהווים אתגר לא מבוטל, שהוא הרבה מעבר להתמודדות עם הטכנולוגיה עצמה. נראה שהאתגרים הטכנולוגיים הולכים ומתמעטים, ככל שהפלטפורמות הופכות נגישות וידידותיות יותר. במקומם צומח אתגר מרכזי חדש – והוא היעדר המיומנות שלנו להשתמש בתוצרי הבינה המלאכותית בצורה מיטבית. מה יותר קל מלקבל תמצית בת שלושה עמודים שעיצבה וניסחה הבינה המלאכותית, למאמר, פסק דין או כתב טענות בן 100 עמודים?
ובכל זאת, התשובה הכי אותנטית (ומסורתית) לשאלה זו, היא שקל יותר לקרוא את המסמך המלא ולהבינו לעומק, כך שנוכל לתמצת אותו בעצמנו, על פי בחירתנו. זה קל יותר, משום שאיננו יודעים לנטר את שגיאות המנועים הקיימים, להבחין מתי הבינה המלאכותית מבקשת לרצות אותנו והיכן היא באמת מסייעת לנו ומדייקת בפרטים. לכן, ככל שנשקיע בהיכרות מעמיקה עם המערכות שמסייעות לנו, נדע כיצד אפשר לבצע ניתוחים ביקורתיים לתוצאות שמתקבלות ובעיקר נדע מהו החלק שאנו מותירים לבינה האנושית ולא למלאכותית – כך נצליח ליהנות מכלי הבינה המלאכותית בצורה מודעת ומבוקרת ונאזן בין העולם המסורתי לזה המתחדש לנגד עינינו".
עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות', "בינה מלאכותית כבר משנה את עבודת הליטיגציה אבל היא מאיץ, לא מחליף. היא מקצרת מחקר, מסייעת בניסוח טענות, ממפה ראיות בהתכתבויות ארוכות ומציפה סתירות בעדויות, ובכך חוסכת זמן רב לעורך הדין וללקוח. יחד עם זאת, האחריות עלינו אינה ניתנת להעברה. אצלנו במשרד, שעושים כבר שימוש במספר כלי AI הנהגנו כללים ברורים לפיהם אין הזנת מידע חסוי לכלים פתוחים, כל אסמכתא מאומתת ידנית במאגרים ראשיים וכל תוצר AI עובר ביקורת מקצועית. אנחנו גם מסמנים בתיק היכן נעשה שימוש ב- AI לצורך בקרת איכות פנימית. מי שיאמץ את הכלי בכפוף לכללי אתיקה, סודיות ושיקול דעת אנושי ירוויח ליטיגציה חדה ויעילה יותר. מי שיחפש קיצורי דרך עשוי לפגוע בעצמו ובלקוח".
עו"ד חניטל בלינסון-נבון, שותפה מובילה במחלקת הליטיגציה, משרד ארנון, תדמור-לוי, התייחסה למהפכת הבינה המלאכותית שנותנת אותותיה גם בתחום המשפט. לדבריה, "השימוש בכלי AI במסגרת עבודת הליטיגטור הוא בלתי נמנע ואף מבורך. עלינו להתאים עצמינו למציאות המשתנה, באופן חכם ועל-זמני. כך, במקום לרדוף אחרי הטכנולוגיות החדשות שיתיישנו תוך חודשים ספורים, עלינו לסמוך על העקרונות המשפטיים הבסיסיים שלנו. כלי הבינה המלאכותית מתפתחים במהירות מסחררת, אך האתיקה המקצועית שלנו נשארת יציבה. האחריות האישית, החובה לוודא דיוק התוצאות, שמירת הסודיות מול הלקוח - כל אלה כבר מעוגנים בדין המצוי הכללי ובפרט בחוק לשכת עורכי הדין ובכללי האתיקה שלנו. הם מספיקים כדי להתמודד גם עם האתגרים הטכנולוגיים החדשים. במקום לנסות לחדש על דרך של ניסוח כללים משתנים, בואו נחזק את מה שכבר קיים ופועל וניישם את הכללים הקיימים על המציאות המשתנה".
עו"ד רז מנגל, בעלים, רז מנגל ושות', דיבר על ההתפתחויות הצפויות בתחום ה AI ועל כך ש"עוד צפויים בעתיד הנראה לעין הליכים משפטיים נגד ספקי AI, במקרים שבהם יועלו טענות התרשלות בנוגע להסכמים שנוסחו באמצעות בינה מלאכותית".
עו"ד יעקב בטש, בעלים בטש ושות', פירט כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לעורכי דין מתחום הליטיגציה המסחרית, "בעולמות הליטיגציה מהפכת ה- AI מתמקדת, בעיקר בחיסכון בזמן. הרצון לחסוך זמן ומשאבים קוסם לכולנו ואנחנו נפעמים כאשר ה- AI מסכם לנו בכמה דקות מלל רב. אבל, צריך לזכור שהפרטים הם שמנצחים תיקים ושלעיתים, "ראיית הזהב" נמצאת דווקא במה שנדמה כטפל ומשכך לא יסקר ע"י ה- AI ונאבד מידע חשוב שיכול להכריע את התיק. לכן, לדעתי, חייבים והכרחי להכיר את כל הפרטים חלף הרצון להתמקד רק "בעיקר". למי שיקפיד לשמור על הכלל הזה גם בעתיד, יהיה יתרון משמעותי על פני אחרים"
עו"ד אורלי טננבאום, בעלים ומייסדת, אורלי טננבאום משרד עורכי דין - OT-LAW OFFICE, הדגישה את חשיבות האיזון בין הקדמה הטכנולוגית לגורם האנושי, "הכניסה של AI לליטיגציה ולמערכת המשפט יוצרת לראשונה 'שותף בלתי נראה' בחדר הדיונים. היתרון יעבור ממי שמייצר מסמכים למי שמבין איך לשלב בין אינטואיציה אנושית לאלגוריתם. מי שידע לנהל נכון את הדיאלוג הזה - יוביל; מי שייתן למכונה לחשוב במקומו - יאבד את היתרון. העתיד של המשפט הוא שותפות אדם-מכונה ולא תחלופה".
עו"ד רם ז׳אן, ראש מחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים, שותף מנהל AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' התייחס לשימוש בכלי בינה מלאכותית בעולמות הליטיגציה, ואמר כי "לצד טיפול בקשיים שעולים משימוש לא מבוקר בכלי AI ככלי עזר, ישנן כבר היום דוגמאות עדכניות לשימוש יעיל ואפקטיבי בכלי AI, תוך ייעול משמעותי של הליכי ליטיגציה באמצעותם".
עו"ד עידו קוסובר, שותף מייסד, קוסובר ושות', עורכי דין, הוסיף כי "לצד ההתפתחות כלי ה-AI והשימוש הגובר בהם בעבודת הליטגציה, חשוב מאוד לשמר גם את ההיבט האנושי, שכן המגוון האנושי וריבוי הדעות חשובים מאוד למערכת בריאה. הסתמכות רחבה על כלי בינה מלאכותית עלולה להצר את ריבוי הדעות ואף חמור מכך, להיות חשופה לפוזיציות ומניפולציות. בסוף מערכת המשפט נועדה גם לשרת את האזרחים, כולם, ולא רק להתאים את ההתנהגות של האזרחים למערכת".
המהפכה המשפטית
כאמור, גם נושא הרפורמה/מהפכה משפטית עלה לדיון במהלך מפגש עורכי הדין, "בעוד שהמהפכה המשטרית הביאה לאקטיביזם בתחום החוקתי, במקביל יש מגמה מנוגדת במישור המינהלי", טען ד"ר ועו"ד גאי כרמי, בעלים ומנכ"ל, ד"ר גאי כרמי - חברת עורכי דין, "בתי המשפט לא מתערבים מספיק בהחלטות מנהליות ובכך פוגעים בתכלית הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת. זוהי תופעה שלא נותנים עליה את הדעת, והיא תוצר לוואי בלתי צפוי של המהפכה המשטרית".
עו”ד מיכאל וקנין, שותף מייסד וראש מחלקת הליטיגציה AOi עבדי וקנין ושות' אמר כי, "ניסיונות משרד המשפטים לשנות את אופי מערכת המשפט בגישה כוחנית, מביאים לכך שמהלכים שמבקשים לקדם נחסמים ולא משיגים את יעדם ופוגעים באמון הציבור. במשרד המשפטים שכחו את חוקי הפיסיקה הבסיסיים. הפעלת כוח מייצרת כוח נגדי שווה. חלק מאותה מדיניות בעייתית ניכר גם בניהול המשבר החמור בענף התשתיות: בזמן שיד ימין של המדינה מפקיעה מקבלנים ציוד הנדסי, מגייסת אלפי עובדים ואוסרת כניסת פועלי שטחים מבלי לייצר לכך חלופות, יד שמאל מתנכלת לקבלנים ומטילה עליהם אחריות לעיכובים בפרויקטים וגם קונסת אותם. ראוי שמשרד המשפטים יקדם מתווה לפתרון הבעיה, כפי שנעשה בעקבות מגפת הקורונה. מתווה כזה לא יפתור את כל הבעיות אך יוכל בהחלט לצמצם אותן".
עו"ד אילן בומבך, בעלים אילן בומבך ושות׳ טען כי, ״מערכת משפטית עצמאית ״ היא סיסמא שנשמעת טוב. אך מה זה אומר? שהיא עצמאית במובן זה שהיא לא כפופה לחוק ויכולה להתעלם ממנו? שהיא תיתן פסיקה שמנוגדת לפסיקה קודמת שלה בדיוק באותו ענין? מסך בערות צריך לעטוף את החלטות בית המשפט. על השופטים לפסוק לפי החוק ולהגביר את האמון בהחלטותיהם. התופעה שבה הדין נחתך על פי זהות השופט והשקפת העולם האישית שלו היא פסולה. לא יכול להיות שסוגיית מינויו של ראש שב״כ בתקופת מלחמה ואופן התערבותם של השופטים בכך תהיה תלויה בדעותיהם הפוליטיות. זה מתכון בדוק להרס של מערכת המשפט".
עו"ד חיים בן יעקב, שותף מייסד BYSD, אמר כי, "בשונה ממהפכת ה-AI ששוטפת את כולנו כמו צונאמי, המהפכה המשטרית אינה גזירת גורל. חובת בכירי עולם המשפט היא להסביר לציבור בפשטות עד כמה הסכנות חמורות ומיידיות".
עו"ד ברוריה לקנר, שותפה, בן שחר, לקנר ושות', פנתה לעורכי הדין למחות נגד השינויים המתוכננים במערכת המשפט אותם מקדמת הממשלה, "מחובתה של קהילת עורכות ועורכי הדין להתנגד למהלכי הממשלה שכל מטרתם פגיעה בעצמאות מערכת המשפט. אין דבר יותר חשוב ערכית, מוסרית ומקצועית מלהתנגד למהלכי הממשלה בקידום ההפיכה המשטרית ופגיעה בגרעין המשטר הדמוקרטי בישראל".
עו"ד אייל בר אליעזר, שותף מנהל וראש תחום הליטיגציה המסחרית, במשרד עורכי הדין בלטר, גוט, אלוני ושות', ציין כי, "מאז ה 7 באוקטובר עסוקה הממשלה בלהאשים כמעט את כולם חוץ מאת עצמה במחדלים שהביאו ל 7/10, ובכלל זה את שומרי הסף והמערכת המשפטית. על פי הפרסומים בערוץ 2 אתמול בערב, השר אמסלם, העלה את האפשרות אף לעצור את היועצת המשפטית לממשלה בשל צורת הטיפול במפגינים. צורת התבטאות שמאפיינת משטרים פאשיסטים אפלים. עצוב מאוד ששנתיים לאחר האסון שקרה לנו, במקום להתרכז בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק, החזרת החטופים, סיום המלחמה, טיפול בפצועים ובמשפחות השכולות, חיזוק הבטחון, שיקום יחסי החוץ של מדינת ישראל, בעיות התחבורה, הכלכלה, יוקר המחיה, מחירי הדיור, האלימות בחברה הערבית והבעיות בחינוך ובבריאות, בחרה הממשלה להמשיך בניסיונותיה להרס מערכת המשפט והתנכלות לשומרי הסף, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה.
המהלך הכושל של ההפיכה המשפטית שהם קידמו והובילו, ולמעשה הכניסו לראש סדר העדיפויות המעוות של הממשלה ההזויה הזאת, הביא בחודשים שקדמו ל 7/10 לפילוג שיסוי וקרע נרחב בעם, ואי אפשר להגיד שלא הייתה לו תרומה (לדעתי האישית מכרעת) על המצב שבו אנו נמצאים היום. מצופה היה שיקחו אחריות ויחשבו מסלול מחדש. הגיעה השעה למינוי ועדת חקירה ממשלתית שתחקור את הכשלים והמחדלים שהביאו לאסון".
עו"ד איתן ארז, ראש משרד איתן ש. ארז ושות' הוסיף כי, "עקב העובדה ששר המשפטים לא מכנס את הועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי שופטים לבית המשפט העליון, יו7צרת מצב שבו חסרים 3 שופטים, כך שבבית המשפט העליון מכהנים 12 שופטים בלבד במקום 15. הדבר גרם לעומס בלתי סביר בבית המשפט העליון כך שכל ערעור אורך כשנה וחצי עד שנתיים לדיון, במקום 9 חודשים, דבר אשר גורם נזק לציבור המתדיינים ופגיעה באמונם במערכת המשפט".
הסוגיות הנוספות הנמצאות במרכז השיח של תחום הליטיגציה המסחרית
במהלך הכינוס התייחסו עורכי הדין לשורה ארוכה של סוגיות נוספות הנוגעות בליטיגציה המסחרית. עו"ד איל רוזובסקי, שותף, מיתר | עורכי דין, התייחס לאופן שבו המצב הגיאופוליטי והמדיני הנוכחי בישראל משפיע על הכלכלה המקומית ועל תחום הליטיגציה המסחרית, "הכלכלה הישראלית עוברת מספר שנים רצף של אתגרים חסרי תקדים, החל ממגפת הקורונה שהכניסה את המשק למיתון, דרך הרפורמה המשפטית שיצרה אי-ודאות למשקיעים, ועד למלחמת ה-7 באוקטובר שממשיכה לגבות מחיר חברתי וכלכלי כבד. למרות כל האתגרים הקשים הללו, אנו עדים לעמידות מרשימה של המשק הישראלי - הכלכלה לא קרסה כפי שחזו חלק מהמומחים, והמשיכה לתפקד ואף להפגין סימני התאוששות במגזרים מסוימים. עם זאת, חשוב לזכור שהחוסן הזה אינו בלתי מוגבל, והמשק עדיין פגיע לזעזועים נוספים.
אני מאמין שהמצב הפוליטי והביטחוני המתמשך הוא הגורם העיקרי שעלול להוביל למשבר כלכלי משמעותי יותר. חוסר היציבות הפוליטית פוגע באמון הציבור ובאמון המשקיעים, מקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות ארוכות טווח, ויוצר סביבה של אי-ודאות שמזיקה לצמיחה כלכלית.
מבחינת השפעה על התחומים המשפטיים, ניתן לראות הבדל ברור: תחום הליטיגציה נחשב יחסית פחות פגיע לזעזועים כלכליים, מכיוון שהביקוש לשירותים משפטיים נוטה להישאר יציב או אף לעלות בתקופות של משבר. לעומת זאת, המגזר העסקי חשוף הרבה יותר להשפעות הישירות של אי-יציבות פוליטית וכלכלית, כולל קשיים במימון, ירידה בהשקעות זרות, והאטה בפעילות העסקית. העמקת המשבר הכלכלי, אם ואכן תתרחש, עשויה ליצור קרקע פורייה לגידול משמעותי בסכסוכים ובתיקי ליטיגציה".
עו"ד הילה גולדפלד, שותפה במחלקת הליטיגציה וקסלר ברגמן ושות' טענה כי מלחמת 'חרבות ברזל' החזירה לקדמת הבמה את השאלה המשפטית האם אירוע בסדר גודל כזה מהווה 'כוח עליון' הפוגע ביכולת לעמוד בהתחייבויות חוזיות. לדבריה, "ענף הבנייה חווה עיכובים ניכרים במסירות דירות כתוצאה מהפסקת עבודתם של פועלים פלסטינים, גיוס מסיבי למילואים והשבתת אתרים. התוצאה היא חשיפה של יזמים לתביעות מצד רוכשים, שלעתים נותרו ללא מענה דיור. עם זאת, ההכרה בכוח עליון איננה אוטומטית – כל פרויקט ייבחן לגופו, והיזמים נדרשים להוכיח קשר ישיר בין נסיבות המלחמה לבין ההפרה. מצב זה יוצר חוסר ודאות עצום ומעמיס על בתי המשפט, ולכן נדרש פתרון מערכתי ברור: המחוקק והממשלה נדרשים להתוות כללים אחידים שיגנו על יזמים הפועלים בתום לב, כדי לאפשר המשך פיתוח ובנייה גם בתנאי חירום".
עו"ד צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית, גולדפרב גרוס זליגמן נגע בדבריו בנושא הקרנות למימון תביעות, "קרנות למימון תביעות הן סוג של שחקן חדש במגרש הליטיגציה שהופך תיקים לסוג של השקעות הון סיכון. בבסיס הרעיון הן אמורות לסייע ולהגביר את הגישה לערכאות ולהסיר פערים כלכליים בין הצדדים שיש בהם פער כלכלי אשר אינו קשור לאיכות התיק. הקושי המובנה הוא שיש בעל הון שמעוניין בתשואה, לקוח שזהו התיק שלו ועורך דין בעל שיקול דעת מקצועי. המתחים הם במידת ההתערבות של הקרן בניהול התיק, בשאלה האתית של חסיון עורך דין – לקוח ואיך הוא חל לגבי השקיפות מול הקרן, מה קורה בצמתים קריטיים כאשר פשרה עומדת על הפרק ומה מידת היכולת של הקרן לכפות פשרה.
מההתנסות שלי בכמה תיקים עם קרן למימון, יש מצד לקרן תרומה משמעותית בסיעור המוחות ובניהול התיק. הדבר החשוב בעבודה מול קרן הוא לנהל באופן נכון את המו"מ ואת ההסכם מול הקרן כך שיקבע את גבולות העצמאות ואת מידת ההתערבות הלגיטימית של הקרן. אם עושים את הדבר בצורה נכונה הרי שזהו כלי נהדר בעיני".
עו"ד ירון אליאסי, שותף בכיר במחלקת הליטיגציה המסחרית, שניצר גוטליב סאמט, התייחס גם לשאלה האם בעלי דין מנצלים את הזכות שהוקנתה להם בתקנות "החדשות" להציג אסמכתאות באשר להוצאותיהם, "בתקנה 155 (ב) לתקנות החדשות, התווספה הוראה שלא הייתה קיימת בתקנות הישנות, לפיה סכום ההוצאות יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך. בכך, ניתנה לצדדים הזכות להציג לבית המשפט מיוזמתם אסמכתאות באשר לעלויות בהן נשאו לצורך ההליך, על מנת לקבל החזר מלא בגינן. בפרקטיקה, אנחנו רואים שימוש חלקי בלבד בזכות זו. הגם שמאז התקנת התקנות החדשות, התחושה הכללית היא שבתי המשפט ערים יותר לצורך לשפות את הצד שזכה בהליך בהוצאות ריאליות, אנחנו עוד לא רואים מספיק מקרים בהם הצדדים מבצעים שימוש יזום בזכות שניתנה להם. בנוסף, עדיין יש לא מעט מקרים בהם ההוצאות שבתי המשפט פוסקים לא מכסות בפועל את הוצאותיו של בעל הדין שזכה בהליך. כמובן שפסיקת הוצאות לא יכולה להיות מדע מדויק והיא כרוכה בלא מעט משתנים אשר משפיעים על כל מקרה. יחד עם זאת, בעיני מצב בו צד זוכה בהליך בצורה חד משמעית, ולא מקבל את מלוא ההוצאות שהוציא בפועל בגין שכר טרחת עו"ד – לא צריך לקרות. בהליכי בוררות לעומת זאת, ניתן לראות יותר ויותר פניות יזומות של בוררים לצד הזוכה להצגת אסמכתאות באשר לעלויות בהן נשא, על מנת לשפותו. אני סבור שראוי יהיה שגם בבתי המשפט ייעשה שימוש תכוף יותר בזכות שניתנה לבעלי דין להציג אסמכתאות באשר להוצאותיהם, על מנת להביא ככל הניתן את הצד הזוכה לשיפוי בגין מלוא הוצאותיו בהליך".
עו״ד נירה קורי, שותפה במחלקת ליטיגציה ותובענות ייצוגיות, ש. פרידמן, אברמזון ושות׳ דיברה על הוצאות בתובענות ייצוגיות שנכשלו, "בפסיקת הוצאות בתובענות ייצוגיות שנכשלו קיימת הטיה חוזרת: נפסקים סכומי חסר ביחס לעלויות של החברות הנתבעות בפועל. ההטיה נוצרת בגלל שהשופטים סבורים שהם חייבים להטיל את ההוצאות על התובע, ולא על עוה"ד. לכן, הם לא מתחשבים בכך שהיכולות המקצועיות של עוה"ד היו אמורות לאפשר לו לדעת מראש שההליך כושל, ולא מתחשבים ביכולת הכלכלית שלו לשאת בתשלום. התוצאה היא עידוד הליכי סרק, עידוד החברות להתפשר בהליכי סרק, וגלגול העלויות העודפות על ציבור הצרכנים. הצעת החוק הנוכחית אמורה להסדיר את הנושא, ולאפשר לחייב גם את עוה"ד בהוצאות, אבל אין צורך להמתין לחקיקה. האפשרות הזו קיימת גם במצב המשפטי כפי שהוא היום".
עו"ד יונתן פרידמן, שותף מייסד, יונתן פרידמן ושות׳ הרחיב בנוגע להדחת דירקטור מכהן באמצעות בית משפט, "בפסיקה פורצת דרך השנה, בית המשפט הכלכלי בחיפה העביר מס ברור וחד – דירקטור שהפר את חובת האמונים ופגע בטובת החברה – ימצא את עצמו בחוץ. בית המשפט קבע כי קשת הסעדים במסגרת סכסוכי בעלי מניות הינה רחבה והיא כוללת הרחקת דירקטור מתפקידו ואיסור על השתתפותו בדירקטוריון כסעד זמני, כאשר התנהגותו מפרה את חובת האמונים ועלולה לפגוע בחברה.
זהו חיזוק דרמטי לעקרון טובת החברה. בתי המשפט מעבירים מסר חד: הזמן שבו דירקטורים יכלו לנצל את מעמדם לפגיעה בחברה - הסתיים. במקרים קיצוניים של הפרת אמונים, בית המשפט לא יהסס להוציא דירקטורים מהדירקטוריון כסעד זמני, למנוע מהם להגיע לישיבות דירקטוריון ולהצביע בהן".
עו״ד דורון טאובמן, שותף מנהל, כספי ושות׳ דיבר על אחריות אישית של נושאי משרה, ״הפסיקה קובעת שאחריות אישית של נושאי משרה תוטל רק במקרים חריגים, אך בפועל כל הליך נגד חברה הופך גם להליך אישי נגדם. מצב זה חותר תחת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ויוצר הרתעה שלילית כלפי מנהלים ראויים. יש לקבוע כי בהיעדר ראיות ברורות כבר בראשית ההליך, יש למחוק תביעות אישיות נגד נושאי משרה, ולמנוע מצב שבו עצם הגשת התביעה הופכת לכלי לחץ פסול".
עו"ד טל רון, שותפה במחלקת ליטיגציה מסחרית, משרד פרל כהן התייחסה לנושא התביעות הנגזרות, "אין זה סוד שהשימוש הגובר בתביעות נגזרות הפך לתופעה שמעניקה כוח בלתי סביר ובלתי הוגן לבעלי מניות, שבמקרים רבים, כל מטרתם היא הפעלת לחץ פסול על החברה מטעמים זרים. אמנם משרד המשפטים פרסם טיוטת תקנות שאמורות להסדיר את הנושא, אבל בינתיים, באין הסדרה של התחום, וכשבתי המשפט מאפשרים גילוי מסמכים רחב ומקדים לתביעה ומקשיחים את התנאים למחיקה על הסף, בעלי מניות מקבלים עידוד לעשות שימוש לרעה בבקשות לאישור תביעות נגזרות אשר גורמות נזק רב לחברות ולפעילותן העסקית. נראה כי הגשת בקשות לגילוי מסמכים רחב טרם הגשת בקשת אישור נהייתה לנוהג, שהפך את הליך התביעה הנגזרת לתלת-שלבי, וכי גם עילות התביעה בבקשות מן הסוג הזה התרחבו באופן ניכר. מדובר במדרון חלקלק שיש למצוא דרך לעצור אותו כדי לייצר איזון הגיוני יותר בין טובת בעלי המניות לטובת החברה".
ד"ר ועו"ד גאי כרמי, בעלים ומנכ"ל, ד"ר גאי כרמי - חברת עורכי דין, התייחס גם הוא לנושא התביעות הנגזרות והבקשות לגילוי מסמכים, "יש מגמה של "אצבע קלה על ההדק" בקבלת בקשות לגילוי מסמכים לפני תביעה נגזרת. באיזון שבין בעלי התפקיד והדירקטוריון, לבין בעלי המניות, המטוטלת נעה לאחרונה ביתר לכיוון בעלי המניות. זה יוצר כשל שוק בדמות תמריץ להגשה של תביעות נגזרות ובקשות גילוי. הכשל גורם לגילוי סודות מסחריים ופוגע בחברות. לכן, יש להחזיר המטוטלת למקום מאוזן יותר המאזן נכון בין בעלי האינטרסים השונים".
ד"ר ועו"ד יעל ארידור בר אילן, מייסדת, בעלים, ד"ר יעל ארידור בר-אילן, משרד עו"ד התייחסה להסתעפות דיני החוזים והתאגידים לסכסוכים ולהתפתחויות הצפויות בנושא אחריות נושאי משרה בסכסוכים חוזיים, "נהוג לנתח את הסכסוך החוזי בנפרד מהפן התאגידי. מנהלים שעוסקים בהתקשרות המסחרית, צריכים לדעת שהאחריות שלהם יכולה לבוא מהפן החוזי ולהשליך על התאגידי ולהיפך. בפן התאגידי, נושא משרה עשוי לחוב בשל הפרת אחריות לפקח על יישום החוזה, ואילו בפן החוזי הוא עשוי לחוב בשל הפרת החוזה כלפי צד שלישי אם היה לו אשם, וכפועל יוצא גם אולי לחוב כלפי החברה. זו הסתעפות חשובה, שלא ניתן לה מספיק דגש, בין אם כדי להימנע מתביעות ובין אם כדי להתמודד איתן בהצלחה כשהן מוגשות".
עו"ד איתן ארז, ראש משרד איתן ש. ארז ושות', התייחס לאי העברת חוק קבוצות הרכישה ואמר כי, "מאז 2018 משרד המשפטים לא מעביר את חוק קבוצות רכישה למרות שקיים תזכיר מפורט עם הצעת חוק שתכליתה לשמור על זכויות החברים בקבוצה, להגביר שקיפות וליידוע הרוכשים על שכר טרחת המארגן. הדבר גורם לכך שציבור הרוכשים בקבוצת רכישה נאלץ להתדיין בסכסוכים מורכבים בבתי משפט ובבוררויות מבלי שיש חוק שמגן על זכויותיהם".
עו"ד מירב בר-זיק, שותפה מייסדת, תל-צור ושות׳, עורכי-דין שיתפה כי, "בחברות שמסווגות כ"מעין שותפות", הפסיקה הנוהגת מאפשרת הפרדת כוחות במקרה של אובדן אמון, גם ללא הוכחת קיפוח. מצב דברים זה מוביל לכך שבעלי מניות שמחפשים דרך לצאת מהחברה, נוקטים בטקטיקה של יצירת משבר אמון מלאכותי, תוך העלאת טענות קיפוח שלאו דווקא קיים להם בסיס, בניסיון להוביל להיפרדות בדרך של רכישה כפויה. בניגוד לדיני משפחה המעודדים שלום בית, בחברות הדרך לעיתים קרובות מובילה את הצדדים לאסקלציה של הסכסוך. התוצאה היא שפסיקה שנועדה להגן על המיעוט מקיפוח משפיעה מאד על דינמיקת המשא ומתן ומכווינה את התנהגות הצדדים בשל אי-הוודאות בנוגע למשך ההליך, למנגנון ההיפרדות שייקבע, למועד ביצוע הערכת השווי (אם התביעה תתקבל), ולשווי שייקבע".
עו"ד עוז כהן-קורן, שותף מייסד וראש מחלקת ליטיגציה, משרד נגבי כהן ושות' טען כי "בשנתיים האחרונות אנחנו עדים למציאות כאוטית שבה המדינה מתפרקת מאחריותה בפרויקטים משמעותיים של תשתיות לאומיות. מדובר בפרויקטים של מיליארדים אשר מבוצעים לאחר שהיזם זכה במכרז שפורסם על ידי המדינה. בחלוקת הסיכון בין המדינה ליזם, המדינה היא שאחראית לנזקים ועיכובים שמקורם במצב מלחמתי, אך השנתיים האחרונות הוכיחו שברגע האמת היא מתנערת מאחריות. מעבר לנזק המיידי ליזם והעיכוב בביצוע הפרויקט, נוצר פה נזק רוחבי הפוגע בסיכוי לקבלת מימון מגופי מימון זרים, והדבר כמובן מייקר באופן משמעותי את המימון. יזמים נתקלים במצב בלתי אפשרי בתוך פרויקט כאשר נופלים טילים בתוך האתר עצמו, ונפגעים אזרחים באתרי העבודה, והמדינה מסרבת להכיר בכך שמדובר במצב מלחמתי. בכך למעשה המדינה מתפרקת מאחריותה וחובתה החוזית. התנהלות זו יוצרת פער עצום בין ההתחייבויות על הנייר לבין ההתנהלות בפועל, ובכך פוגעת אנושות ביזמים ומסכנת פרויקטים בעלי חשיבות עליונה למשק".
d&b – לדעת להחליט
