אחרי הפגיעה במכון ויצמן, באקדמיה שואלים מי עוד על הכוונת של האיראנים
הנזקים הכבדים מהתקיפות במכון ויצמן וסמוך לטכניון נאמדים במאות מיליוני שקלים. יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות: "לפחות האיראנים מבינים את החשיבות של האקדמיה, אם לא ממשלת ישראל"
אחרי שמכון ויצמן ספג ביום ראשון פגיעה קשה וטיל נוסף נחת סמוך לטכניון בחיפה, באוניברסיטאות שואלים מי הבא בתור. לפי הערכות, השווי של בניין כמו זה שנפגע במכון ויצמן הוא בין 50 ל־100 מיליון דולר. ההערכה שהאיראנים מתייחסים אל האוניברסיטאות כאל מתקנים אסטרטגיים עומדת מאחורי האיסור שהטילו האוניברסיטאות על הגעה לקמפוס ועבודה במעבדות.
קשה מאוד להעריך את היקף הנזק מפני שנפגעו קשה כמה מבנים שעוסקים במחקר במדעי החיים ובין היתר בחקר הסרטן וגם בניין למדעי הסביבה. בכיר באקדמיה העריך כי שווי ההקמה של בניין מעבדות ריק הוא 50 מיליון דולר ועם הציוד המתוחכם – 100 מיליון דולר. בכיר אחר אמר שבניין מעבדות הוא מהמבנים היקרים לצד בתי חולים והעלות היא 25 אלף שקל למ"ר כולל ציוד בסיסי, כלומר בין 100 ל־250 מיליון שקל לבניין. כל זה לפני ציוד ייחודי ויקר שעלותו מיליוני דולרים.
"השיקום יקח שנים"
"הפגיעה בחלק מהמעבדות אנושה", אמר פרופ' שראל פליישמן מהפקולטה לביוכימיה במכון ויצמן. "במעבדות של מדעי החיים יש הרבה ידע ויכולות בתוך המכשירים והמקפיאים. אלה חומרים שהחוקרים ייצרו והם חוזרים אליהם פעם אחר פעם כדי לחקור אותם. עכשיו מנסים להוציא אותם ולמצוא להם כמה שיותר מהר מקום חלופי". המעבדה של פליישמן נפגעה באופן קל יחסית. "אנחנו מארחים מעבדות שנפגעו אצלנו", סיפר.
לדבריו, מדובר במחקרים שעוסקים באבולוציה ותהליכים ומנגנונים פיזיולוגיים שמהם אפשר להגיע לפיתוח תרופות, בין היתר תרופות וכלים דיאגנוסטיים לסרטן. "יש אגפים שלמים שנפגעו וחרבו. יש מעבדות שכל החומרים שלהן אבדו. אלה חומרים שהידע איך לעשות אותם הוא היתרון היחסי של המעבדות ושפותחו בהרבה שנים של מחקר מסובך. יש הרגשה כללית שזמן ומאמץ של דורות של סטודנטים יורדים לטמיון (בוויצמן כל הסטודנטים הם חוקרים — ש"א) וזו עבודה שהיא לטובת טיפולים מצילי חיים. יידרשו שנים של שיקום אבל אני משוכנע שנמצא את הדרך לקום מזה. הקהילה של ויצמן חזקה מאוד והתמיכה שאנו מקבלים מכל העולם חשובה מאוד".
על הצעדים שנוקטות האוניברסיטאות אמר יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת בן־גוריון פרופ' דניאל חיימוביץ': "שום דבר לא שווה אובדן חיים של סטודנט או של חוקר. הקמפוסים ריקים כי אנחנו יודעים שאנחנו יכולים להיות מטורגטים וראינו שאין הבדל בין יום ולילה". לדבריו, בהרס של מעבדות לחקר הסרטן בוויצמן אבד מחקר של שנים שאי אפשר לשחזר. "כאשר מעבדה וכל הדוגמאות והתיעוד נהרסים זה אסון שאי אפשר לדעת מה המחיר שלו כי אי אפשר לדעת איזו תרופה לא תפותח בגלל המתקפה הזו, ואילו השלכות יהיו לזה על בריאות של אנשים", אמר.
בכירי האקדמיה סירבו אתמול, מסיבות ביטחוניות, לפרט את הצעדים הננקטים להגנה על המעבדות אך סביר שאחד מהם הוא גיבוי של כל מה שאפשר לגבות.
האקדמיה הישראלית נחשבת מהטובות בעולם ושלושה מוסדות ישראליים – מכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטה העברית – נמצאים בין 100 המוסדות הראשונים בדירוג שנגחאי היוקרתי. מאז תחילת ההפיכה המשטרית נתונה האקדמיה במתקפה כפולה. מצד אחד, הממשלה ובמיוחד שר החינוך יואב קיש עושים הכל כדי להשתלט על המל"ג ולמלא אותה במינויים פוליטיים. מצד שני, מאז תחילת המלחמה עומדת האקדמיה תחת מאות רבות של מקרי חרם שגורם מרכזי להם הוא ההתבטאויות של שרי ממשלה בנושא גירוש העזתים ומניעת סיוע הומניטרי.
"מתייחסים אלינו כאויבים"
על רקע הנכונות הברורה של הממשלה לסכן את עתיד האקדמיה היו באקדמיה לא מעט הערות אירוניות על כך שהאיראנים מעריכים את האקדמיה הישראלית יותר מהממשלה.
"מובן מאליו שהאקדמיה הישראלית היא מטרה", אמר חיימוביץ'. "מכון ויצמן ומוסדות אחרים מטורגטים. לפחות האיראנים מבינים את החשיבות של האקדמיה, אם לא ממשלת ישראל. פקיד ממשלתי מאוד בכיר אמר לי שהסיבה שיש BDS בחו"ל זה בגלל אקדמאים בישראל, שאנחנו אשמים. מתייחסים אלינו בתור אויבי העם בזמן שהמחקר האקדמי הוביל לפיתוחים מדהימים שמגינים עלינו יום־יום והטייסים והקצינים ואנשי המודיעין כמעט כולם בוגרי אוניברסיטאות"
לדבריו "הממשלה צריכה להבין שהשקעה באוניברסיטאות ובמחקר היא ההשקעה הביטחונית הטובה ביותר ולכן צריך לתת למדענים לנהל את המחקר בצורה עצמאית. הדבר שהכי מאיים על האקדמיה זה הפוליטיזציה של המל"ג והאפשרות שהחלטות יתקבלו מסיבות פוליטיות".
