סגור
יואב קיש שר ה חינוך
שר החינוך יואב קיש. יכול לעשות הרבה פחות נזק במשרד הכלכלה ( צילום: שלו שלום)
פרשנות

מינוי מנכ"ל המל"ג: האצבע בעין של קיש לבג"ץ חזרה כמו בומרנג

בניסיון לעקוף את בג"ץ ולהציב עובדה מוגמרת ערב דיון משפטי, קיש מיהר להכריז על המינוי – שהתברר כמביך ולא מבוסס. המהלך שתוכנן כתחבולה פוליטית חזר אליו והוא שוב הכשיל את עצמו

אפילו כששר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה הכושל יואב קיש מנסה להכניס אצבע בעין לבג"ץ, זה יוצא לו בומרנג והוא מכניס אצבע בעין לעצמו.
שלשום בערב הזדרז קיש להודיע שבחר בד"ר מאיה לוגסי בן חמו מהתעשייה האווירית לתפקיד מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה. בכך ניסה להעמיד את בג"ץ שידון מחר (רביעי) בעתירה בנושא מינוי מנכ"ל מל"ג בפני עובדה מוגמרת. אלא שבהודעת קיש הוצגה לוגסי בן חמו כסמנכ"לית התעשייה האווירית, עמדה ניהולית בכירה ביותר בארגון ענק. ואתמול העלתה בדיקת כלכליסט שהיא סגנית סמנכ"ל. זה עדיין ניסיון בתפקיד בכיר אבל הרבה פחות מובן מאליו לתפקיד מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, שמנהל תקציב של 14 מיליארד שקל. בכלל לא ברור אם היא מסוגלת לצלוח את ועדת דותן.
את כהונתו פתח קיש בניסיונות השתלטות כושלים על הספרייה הלאומית ויד ושם. מאז התמקד בעיקר בניסיונות כושלים להשתלט על המועצה להשכלה גבוהה. בלט במיוחד הניסיון שלו להביא לבחירת פרופ' דודי שוורץ איש המכללה האקדמית הפרטית אונו לתפקיד סגן יו"ר המל"ג, שהוא היו"ר בפועל. למנות איש מכללה פרטית לתפקיד סגן יו"ר המל"ג במדינה עם אקדמיה ציבורית כל כך איכותית ומפוארת זה מהלך עוין. במקום שקיש יראה באוניברסיטאות המחקר נכס, הוא רואה בהן אויב.
אלא שתקנון המל"ג קובע שיש צורך בהצבעה ברוב מקרב הנוכחים ולא מקרב המצביעים. לקיש לא היה רוב כזה והמינוי נכשל. המקרה של הסמנכ"לית שלא הייתה מוכיח שבלשכת קיש לא למדו כלום מפרשת דודי שוורץ לגבי איך מכינים מינוי, אפילו לא לעשות גוגל כמו שצריך.
כבר 6 שנים אין למל"ג מנכ"ל קבוע, מה שפוגע מאוד בתפקוד הארגון החשוב כל כך ובמורל בו. ועדת האיתור הראשונה שמינה קיש בחרה שני מועמדים מתאימים מאוד לתפקיד ומועמדת אחת ללא ניסיון מתאים בניהול בכיר וללא היכרות עם האקדמיה. קיש כמובן בחר בשלישית. אחרי שהיא נפסלה (כצפוי) בוועדת דותן לאישור מינויים, קיש החליט למנות ועדה שנייה. הוועדה הזו הפכו את כישור ההיכרות עם המערכת האקדמית מחובה ליתרון והתוצאה היתה שלשלושת המועמדים שהומלצו יש ניסיון בניהול, אבל לאף אחד מהם אין היכרות ממשית עם המערכת האקדמית. קיש בחר מתוכם את לוגסי בן חמו, ואפילו את המינוי הזה הוא הצליח לסבך.
לא במקרה ציינו בכירים באקדמיה שאחרי הפגיעות הקשות במכון וייצמן ובאוניברסיטת בן גוריון הם שמעו מפוליטיקאים לראשונה מזה זמן רב מחמאות ודברים בזכות האקדמיה. מאז נכנס לתפקיד קיש לא מפסיק לתקוף את האקדמיה, הוא תמך בחוקים שמטרתם למנוע הסתה לטרור באקדמיה, למרות שאיש מעולם לא הורשע בעבירה כזו, כלומר בחוקים שמיועד לפתור בעיה שאינה קיימת ובכך לסמן את האקדמיה כלא נאמנה.
מאז תחילת המלחמה ידעה האקדמיה מתקפת חסרת תקדים שכללה מאות מקרי החרמה מתועדים וכנראה אלפים מוסווים, יוזמה לסילוק ישראל ממפעל מענק המחקר החשוב בעולם הורייזון של האיחוד האירופי השעייה תקדימית של האגודה הישראלית לסוציולוגיה מחבורתה באגודה העולמית. אם הדברים האלה מעסיקים אותו בכלל, קשה להבחין.
ועולה השאלה, אם כל מה שמעניין את קיש זה מינויים, חיזוק מעמדו בליכוד ולריב עם בג"ץ ועם סמולנים, למה הוא ביקש את תיק החינוך. את זה הוא יכל לעשות גם במשרדי הכלכלה, התחבורה או התשתיות ולגרום הרבה פחות נזק.