מדריך
מקושי כלכלי ועד טיפול רפואי שנדחה: הדילמות המשפטיות שיוצרת המלחמה
המלחמה מול איראן מזמנת לא רק אתגרים ביטחוניים - גם דילמות משפטיות שישפיעו על חיינו עוד אחרי שהמבצע יסתיים. עורכי דין מומחים בתחומם עונים על השאלות שמעסיקות אתכם. מדריך כלכליסט
מבצע "שאגת הארי" הביא עמו לא רק אתגרים ביטחוניים אלא גם שורה של סיטואציות וסוגיות משפטיות המשפיעות על חיי היומיום. כלכליסט גיבש בעזרת מומחים משפטיים כיצד לנהוג במקרים שונים שהמלחמה מול איראן מזמנת.
נקבע לי ניתוח או טיפול רפואי, אך הוא נדחה בשל המבצע. האם זו רשלנות?
עצם הדחייה בתקופת חירום אינה מעידה בהכרח על רשלנות. לדברי עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ, ממשרד ד"ר א. רובינשטיין - ש. יקירביץ המתמחה ברשלנות רפואית ונזקי גוף: "בתי החולים נדרשים לדחות פרוצדורות שאינן דחופות כדי לפנות מיטות לטיפול בפצועים. עם זאת, מצב חירום אינו מעניק חסינות משפטית למערכת הרפואית, וחובת הטיפול המקצועי נשארת בעינה. כאשר דחייה גורמת להחמרה משמעותית במצב המטופל, עשויה להתעורר שאלה משפטית לגבי אחריות המוסד הרפואי — הכל תלוי בנסיבות החירום, בנזק העלול להיגרם ובאמצעים שניתן לנקוט כדי למנעו. ברור שאם נפל טיל על המוסד הרפואי לא יטילו אחריות, אבל אם היה ניתן לדחות את הטיפול בימים ספורים בלבד כך שעדיין לא ייגרם נזק — ולא עשו זאת — יכול הדבר להטיל אחריות. לאחרונה פורסם כי קשישים נזקקו לניתוח פרק ירך לאחר שמעדו בזמן אזעקה. הנחיות משרד הבריאות קובעות כי ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך צריך להתבצע תוך 24–48 שעות, שכן דחייה עלולה להוביל לסיבוכים ולעלייה משמעותית בתמותה. איחור בניתוח מסיבה שאינה רפואית שגרם לסיבוך ולנכות עלול להוות עילה לתביעה ברשלנות רפואית. גם בתקופות חירום זכויות המטופלים אינן נעלמות, והם זכאים לטיפול רפואי מקצועי."
לכולם ברור שאסור לא להכניס עובר אורח למקלט. מה לגבי בניינים שדלת הכניסה אליהם סגורה?
עורכי הדין קארין שמעון ולידור שובל, שותפים במשרד שמעון-שובל, מסבירים כי סעיף 15(ו) לחוק ההתגוננות האזרחית קובע כי "המחזיק במקום שהוא מקלט חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה". ברוח דומה, חוק "לא תעמוד על דם רעך" מטיל חובה להושיט עזרה לאדם הנמצא בסכנה מיידית כאשר ניתן לעשות זאת ללא סיכון.
השאלה לגבי בניינים שדלתם סגורה מורכבת יותר. מצד אחד, נעילת דלת כניסה לבניין מגורים היא פעולה לגיטימית בשגרה מטעמי ביטחון ושמירה על הדיירים. מצד שני, בשעת חירום כאשר נשקפת סכנה ממשית לחיי אדם קיימת ציפייה משפטית וציבורית לאפשר גישה למרחב מוגן. נכון להיום אין הוראה מפורשת המחייבת להשאיר דלתות בניין פתוחות דרך קבע, אך בנסיבות של סכנה מיידית, מניעת כניסה לאדם המבקש להגיע למקלט עלולה לעורר קושי משפטי — ובוודאי אינה מתיישבת עם חובת הסולידריות הבסיסית המעוגנת בדין.
בכל פעם שיש אזעקה יש לנו שכן שמגיע תמיד באיחור. האם מותר לסגור את דלת המקלט?
הדין בישראל מתייחס למקלט כמרחב מציל חיים, לא כמרחב שניתן לנהל לפי שיקולי נוחות של דיירים. עורכי הדין שמעון ושובל מציינים כי "סגירת דלת המקלט באופן שמונע משכן להיכנס, גם אם הוא נוהג להגיע באיחור, מעוררת קושי משפטי ממשי. האיזון הראוי הוא השארת דלת המקלט סגורה אך נגישה לפתיחה מיידית מבחוץ, כך שתגן על השוהים בו אך לא תמנע כניסה ממי שזקוק להגנה."
פוניתי מהדירה לאחר שהבניין נפגע מירי טילים. מה קורה עכשיו?
עו"ד זיו גרומן, בעל משרד המתמחה בנדל"ן והתחדשות עירונית, מציין כי "במקרים של פגיעה בבניין משותף כתוצאה ממתקפת טילים, האחריות לפיצוי ולשיקום אינה מוטלת על הדיירים אלא על המדינה באמצעות קרן הפיצויים של מס רכוש. הפגיעה מסווגת לרוב כ'נזק מלחמה'. מהנדס הרשות המקומית יבחן את מסוכנות המבנה ויקבע אם נדרשים סגירה, שיקום או הריסה. קרן הפיצויים תשלח שמאי ומהנדס ותקבע מתווה שיקום או בנייה מחדש. כאשר הנזק ניתן לתיקון — המדינה תעדיף שיקום."
מה אם נחתם הסכם פינוי-בינוי טרם האירוע?
עו"ד גרומן מסביר כי אם הבניין היה בתהליך פינוי-בינוי והדיירים כבר חתמו עם יזם, לרוב ההסכם ימשיך להתקיים ואף יאיץ את קידום הפרויקט, במיוחד אם ממילא תוכננה הריסה ובנייה מחדש. עם זאת, ייתכן שיהיה צורך לבצע התאמות להסכם, ללוחות הזמנים ולשאלות המימון והביטוח. במקרים כאלה חשוב שהדיירים יקבלו ליווי משפטי מקצועי כדי לוודא שזכויותיהם נשמרות.
גויסתי למילואים. מה זכויותיי מול המעסיק, ומה זכויות בת זוגי שנאלצת להישאר בבית עם הילדים?
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי, מסבירה כי "אסור למעסיקים לפטר עובד המשרת במילואים — מקום העבודה שמור לו לכל משך השירות וגם לאחריו למשך תקופה מסוימת, בהנחה שהשירות עולה על יומיים רצופים. האיסור חל גם אם למעסיק אין עבודה עבורך בשל המצב. הדרך היחידה לפטר עובד בתקופת שירות המילואים היא על ידי קבלת היתר חריג מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון, שיינתן רק אם יש טעמים מיוחדים. כשתחזור מהמילואים, אסור למעסיק להוציא אותך לחופשה ללא תשלום או לפגוע בתנאי ההעסקה שלך. על המעסיק לשלם לך את שכרך הרגיל כולל ההפקדות לקופות השונות, והוותק ממשיך להיצבר. אם תקבל מהביטוח הלאומי תשלומים מעבר לשכרך הרגיל — על המעסיק להעביר אותם אליך."
לגבי בת הזוג, מוסיפה עו"ד להט: "אם היא נאלצת להיעדר מהעבודה כדי להשגיח על הילדים — כאשר לפחות אחד מהם מתחת לגיל 14 — היא מוגנת מפיטורים בשל ההיעדרות עצמה. עם זאת, היא לא תהיה זכאית לשכר בימים שבהם לא תעבוד. ההגנה על בת הזוג אינה גורפת כמו ההגנה על חייל המילואים — מותר לפטר אותה מסיבות שאינן קשורות להיעדרותה, אך הנטל על המעסיק להראות שאין קשר בין הפיטורים להיעדרות."
בעקבות הירי מאיראן התנפצו חלונות ביתי, תכולת הדירה נהרסה בחלקה והרכב נפגע. מה הדין?
נזקי מלחמה ופעולות איבה אינם כלולים בפוליסות ביטוח לרכב או דירה, והם מטופלים על ידי מס רכוש וקרן פיצויים לפי חוק. עו"ד ענת גינזבורג, ראש משרד נזיקין ויו"ר משותף של ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין, מסבירה כי "מבנה הבית מבוטח על ידי המדינה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים. סמוך לאירוע מגיעים לבית אנשי קרן הפיצויים ברשות המסים, מהנדסים ושמאים. אין לפנות מהמקום ציוד וחפצים, או לתקן נזקים, ללא תיאום עם שמאי מטעם קרן הפיצויים. חפצים ביתיים מבוטחים בפני נזקי מלחמה ללא תשלום פרמיה, והפיצויים עבורם משולמים לפי מחירון וגודל המשפחה. אין זכאות לפיצויים עבור מזומן, המחאות, תכשיטים, חפצי אמנות ועתיקות.
ניתן לרכוש הרחבה שמגדילה את הפיצוי במקרה של נזקי מלחמה — יש לפנות למס רכוש, להגיש בקשה לביטוח רשות ולשלם פרמיה שנתית של 0.3% מהשווי הנוסף. הביטוח בתוקף ממועד התשלום עד 31 לדצמבר באותה שנה. חפצי אמנות, מזומנים ותכשיטים אינם כלולים גם בהרחבה זו.
לגבי רכב שנפגע — על הבעלים לפנות לקרן הפיצויים, כדי שיעריכו את הנזק ויפנו לתיקון במוסך לפי בחירתם, אך השמאי מטעם הקרן חייב לאשר את התיקון לפני ביצועו. יש לצרף לתביעה רישיון רכב ואישור משטרה. לגבי ציוד ומלאי של עסקים — בעל העסק יפוצה לפי שווי השוק, ועליו להוכיח בעלות על התכולה ולצרף דוחות כספיים ומסמכים רלוונטיים."
בעודי נוהג שמעתי התרעה, נלחצתי ופגעתי ברכב שלפני. מה הדין?
עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, מסביר כי המציאות הביטחונית בישראל הפכה את שמיעת ההתרעה מאירוע חריג לחלק משגרת החיים המתוחה. "במצב זה האזעקה מפסיקה להיחשב 'גורם מפתיע' המשתק את המחשבה, והופכת לסיכון ידוע שעל נהג סביר לצפות ולהיערך אליו. לפיכך, סטייה פתאומית ללא מתן זכות קדימה, בלימה פראית, או אי שמירת מרחק עשויות להיחשב כרשלנות, והנהג הפוגע ידרש לפצות את הניזוק ולשאת בעלות תיקון רכבו. אם הנזק לשני הרכבים אינו מסתכם באלפי שקלים — הפעלת הפוליסה אינה משתלמת: השתתפות עצמית לצד התייקרות הפרמיה בשלוש השנים הבאות יעלו הרבה יותר מתיקון ישיר."
לגבי נזק גוף — עליך לתבוע את חברת הביטוח שלך במסגרת פוליסת החובה. אם נהג הרכב השני נפגע פיזית, גם עליו לתבוע את חברת הביטוח שלו.
אני משכיר דירה. בעקבות יירוט התנפצו חלונות הדירה והדייר לא יכול לגור בה. מה לגבי שכר הדירה?
עו"ד משה מויאל, שותף מייסד במשרד מויאל מלאכי ושות' המתמחה בנדל"ן, מסביר כי אם כל חלונות הדירה התנפצו והדירה אינה ראויה למגורים, עומדת לשוכר הזכות לבטל את הסכם השכירות לפי חוק השכירות והשאילה.
על השוכר לשאול את עצמו: האם הוא רוצה לבטל את החוזה באופן בלתי חוזר, או להקפיאו לתקופת התיקון? אם יבחר בביטול סופי — ההסכם יבוטל והמשכיר יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה. אם יבחר ב"הקפאה" — השוכר ימשיך לשלם שכר דירה, וקרן הפיצויים והרשות המקומית ישפו אותו בגין עלויות הדיור החלופי (מלון או דירה), בנוסף למענק חד-פעמי של 500 שקל. בתום התיקון יוכל לחזור לדירה.
הסכמתי עם גרושתי שהילדים יהיו אצלה בשל המצב, אך כעת אני רוצה שיחזרו לשהות אצלי חצי שבוע. היא מתנגדת.
השופטת (בדימוס) אילת גולן תבורי, שכיהנה בבית המשפט למשפחה, מציינת כי בית המשפט לא ימנע את הסדרי השהות הקבועים אצל האב — דירה בבניין עם מקלט עומדת בהנחיות פיקוד העורף למיגון. ניתן לשתף את ההורה השני בהיערכות לשעת אזעקה — תיק ליד הדלת, תרגול ירידה במדרגות — אך כל עוד המיגון מאושר, אין לשלול זמן שהות של הורה וילד. כל עוד ההורים מתנהלים בגמישות אין מניעה לשינוי, אך בהיעדר הסכמה יש לקיים את ההסדרים שנקבעו.
האם לאור המלחמה והחל"ת אני יכול לבקש מבית המשפט להפחית את דמי המזונות?
השופטת גולן תבורי משיבה כי בשלב הנוכחי בית המשפט לא יפחית מזונות לאחר שלושה שבועות של מלחמה — צרכיו הבסיסיים של הילד לא פחתו. עם זאת, ככל שהמלחמה תימשך, התשובה מורכבת יותר, ויש לבחון האם התקיים שינוי נסיבות מהותי. התשובה תלויה בין היתר בכמה זמן תימשך המלחמה, האם יתקבלו תשלומים חלופיים כגון שכר חלקי, פיצויים או קצבאות, האם גם הכנסת האם ירדה, ומהן ההוצאות שלא נדרשו עבור הילד בתקופה זו כגון חוגים שלא התקיימו.
האם המערכת הבנקאית מספקת הקלות במבצע "שאגת הארי"?
כמו בתקופת הקורונה ובמלחמות הקודמות, גיבש בנק ישראל מתווה סיוע אחיד שאומץ על ידי הבנקים. עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להליכים מול המערכת הבנקאית והליכי חדלות פירעון, מסביר כי המתווה נועד להקל מבחינה תזרימית על לקוחות שנפגעו מהמבצע ולסייע להם לצלוח את התקופה המאתגרת.
בלב המתווה שלוש הקלות מרכזיות: דחיית תשלומי משכנתה ללא הגבלת סכום לשלושה חודשים למשקי בית שביתם נפגע או שפונו; דחיית הלוואות צרכניות עד 100 אלף שקל לאותה תקופה; ודחיית הלוואות עסקיות עד 2 מיליון שקל לעסקים קטנים שנפגעו. בנוסף, בעלי עסקים המשרתים במילואים זכאים לפטור מריבית על מינוס עסקי עד 30 אלף שקל לחודשיים.
מימוש ההקלות אינו אוטומטי ומחייב פנייה יזומה לבנק עם אסמכתאות מתאימות. "חשוב להבין כי ההקלות מספקות הקלה זמנית בלבד", מסביר עו"ד נרקיס. "לפני שמחליטים אם לנצל אותן, יש להבין את המשמעות הכלכלית לטווח הארוך, לקרוא את האותיות הקטנות ולהתאים לכל מקרה את הפתרון המתאים."
נקלעתי לקשיים כלכליים בשל המצב. כיצד נכון להתנהל מול הבנקים?
עו"ד נרקיס מסביר כי מניסיון משבר הקורונה ועיתות המלחמה, לעיתים די בחודש אחד של ירידה בהכנסות כדי להוביל לפיגור בהלוואות, החזרת שיקים ואף הידרדרות לחשבון מוגבל. הצעד הראשון הוא מיפוי מדויק של כל ההתחייבויות — שיקים דחויים, הלוואות, מסגרות אשראי ועוד.
השלב הבא הוא פנייה יזומה לבנק: להסביר את השפעת המשבר ולהגיש בקשה ממוקדת — לדחיית הלוואות, פריסה מחדש, הגדלת מסגרת זמנית או אשראי קצר מועד שימנע כדור שלג. "לפעול מוקדם, לבקש באופן ברור, לתעד הכול — ואם יש מחלוקת, לפנות לנציב פניות הציבור בבנק ובהמשך לפיקוח על הבנקים. גם בזמן משבר, הבנק אינו פטור מחובת הגינות, סבירות ושקיפות."
האם שימוש בטלפון וחניה באדום-לבן נחשבות לעבירות נסלחות בשעת מלחמה?
עו"ד אילון אורון, לשעבר יו"ר ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין, מסביר כי "במצב הנוכחי, הצורך לנווט למרחב מוגן או לפציר במשפחה להיכנס למקלט — גם אם הטלפון לא הוחזק בדיבורית — עשוי להיחשב כ'הגנת הצורך', שבה המחוקק מגונן על האזרח ומאפשר לו לפעול בניגוד לחוק. לגבי חניה באדום-לבן — לא צפויה אכיפה בזמן חירום, אך אם הוגש דו"ח, הנהג יידרש להביא ראיות שאכן התקבלה אזעקה כאשר חנה במקום אסור".
