עלייה הדרגתית בהתייצבות החרדים בלשכות הגיוס: 23% מצווי אוגוסט 24'
מנתונים שהציג צה"ל עולה כי 692 מתוך 3,000 חרדים שקיבלו צווים בשלישון הראשון התייצבו, אך בסך הכל רק 5% מתוך 24 אלף צווים שנשלחו השנה
מספר המתייצבים החרדים מצווי הגיוס עולה בהדרגה. אם באוגוסט שעבר התייצבו אחוזים בודדים מתוך 3,000 הצעירים החרדים שקיבלו צווים, הרי שהמספר הגיע בינתיים ל-692 שהם 23%. זה עדיין נתון בעייתי מאוד אבל הוא מעיד שהלחץ שצה"ל מפעיל והאיום בסנקציות פליליות מרתיע. כשבודקים את כלל 24 אלף הצווים שיצאו השנה. המצב הרבה פחות טוב. בסך הכל התייצבו 1,212 איש שהם 5%. כידוע מרבית המתגייסים החרדים שצפויים להגיע השנה ל-2,700 לא מגיע ממשלוח הצווים אלא דרך ישיבות הסדר חרדיות, מכינות קדם צבאיות, עמותת נצח יהודה וגופים אחרים שפועלים לגיוס חרדים.
את הנתונים מסר ראש תומכ"א (חטיבת התכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל) תא"ל שי טייב במסגרת דיון בוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל בראשות ח"כ אלעזר שטרן, במדיניות מעצר עריקים ונפקדים בצה"ל. שנת גיוס מתחילה ביולי ומסתיימת ביוני והיא מחולקת לשלישונים. בשנת הגיוס 2024 שהתחילה ביולי 2024 נשלחו בסף הכל 24 אלף צווי התייצבות להשלמת צו ראשון מתוך 80 אלף צעירים חרדים שמעמדם כלפי הצבא אינו מוסדר, רובם תלמיד ישיבות.
בשלישון הראשון (יולי עד אוקטובר) נשלחו 3,000 צווים וכאמור בזמן שעבר מאז התייצבו 692 מתוכם שהם 23%. בשלישון השני (נובמבר-פברואר) הוצא 7,014 צווים ומהם התייצבו עד כה 450 כלומר 6.5% בלבד אבל סביר שהמספר יגדל משמעותית. בשלישון השלישי (מרץ-יוני) שנמצא בעיצומו הוצאו 14,000 צווים ועד כה התייצבו 70. טייב לא מסר נתונים על מספרי המתגייסים או אלה שנקבע להם כבר תאריך גיוס.
בנושא מבצעי לכידת העריקים אמר טייב ש"מתחילת המלחמה בתשעה חודשים הראשונים לא ביצענו מבצעים פיסיים. מגיוס אוגוסט האחרון התחלנו להחזיר את המבצעים שהם סמוכים למחזור גיוס לחימה. צריך להגיד ביושר, הקשב של המשטרה הצבאית הוא בהרבה מאוד משימות מבצעיות שקשורות למלחמה".
טייב אמר עוד "אנחנו בהחלט חושבים שסנקציות שיפגשו את הפרט, לא רק בנתב"ג, יביאו לאפקטיביות יותר גבוה ואם רוצים להתמודד עם מספרים כאלה משמעותיים צריך יותר סנקציות כאלה. הסנקציות שקיימות היום הם מאוד דלילות. אם המדינה תירתם היא יכולה לציור מצב שהיא מעניקה שירות לאזרח ובנקודת המפגש היא תדגיש שאזרח שלא שירת בצה"ל לא יקבל את השירות הזה".
טייב גם אמר בדיון שיש יותר משתמטים לא חרדים מחרדים, כשהוא מתכוון לשלב מאוד מתקדם בתהליך האכיפה שרוב החרדים עוד לא הגיעו אליו. אלא שהאמירה האומללה הזו כבר מנוצלת על ידי התעמולה החרדית, כאילו מדובר במספר כללי של המשתמטים, והניסיון מלמד שהיא תעשה בה שימוש עוד שנים ארוכות.
ח"כ משה טור פז מיש עתיד אמר ש"ממשלת ישראל מוציאה צווי גיוס לחרדים בלבד באיחור רב, מעכבת את הפעלת הסנקציות שהיא יכולה להפעיל ואז מתפלאת שאין מתגייסים חרדים. מדובר באירוע קלאסי של קוזאק נגזל. תתייחסו לחרדים כמו כל צעיר חייב גיוס בישראל. צווים. סנקציות. ופשוט תביאו חיילים לצה״ל. זה מה שחשוב עכשיו".
סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' דן הראל ביקר בחריפות את מהלכי צה"ל לגיוס חרדים: "הצבא גורר רגליים עד כדי שלא רוצה לגייס חרדים. אתם לא מקיימים את החוק. אין תקומה למדינת ישראל ללא גיוס חרדים.".
הראל הוסיף ואמר כי בשל מצוקת כוח האדם צה"ל נאלץ לקצץ באופן נרחב בהכשרות ובאימונים של החיילים במערך הסדיר והזהיר מפני קריסת מערך המילואים שמשרתיו עשו מפרוץ המלחמה מאות ימים של תעסוקה מבצעית. יו"ר ועדת המשנה ח"כ אלעזר שטרן, שבעבר היה ראש אכ"א, טען כי הצבא לא משתמש בכלים שעומדים לרשותו כדי לפעול נגד משתמטים משירות. כששאל את תא"ל טייב מה הכלים הדרושים לו כדי לגייס חרדים באופן שירצה את צה"ל, הוא נענה כי מדובר בכלים הנוגעים לנושאים שפוגשים את הפרט בחיי היום יום, כמו הוצאת רישיון נהיגה וקבלת שירותים אחרים מהמדינה. "הסנקציות נגד משתמטים דלילות ואם המדינה תירתם, היא יכולה ליצור מצב שבו היא לא מעניקה שירותים מסוימים למי שלא שירת בצה"ל. סנקציות כאלה יביאו לאפקטיביות גבוהה יותר", אמר.
